המיתון הגדול של שנות ה-30 זכה לכינוי The great recession והנה, כשבעה עשורים אחריו הגיח לעולמנו, בעקבות קריסת השווקים הפיננסיים ב-2008 ה-Great depression. "הדיכאון הגדול" היה ביטוי לשיתוק שהביאה הקריסה על כלכלות העולם, קריסת המערכת הפיננסית האמריקאית וחילוצה ע"י ממשלת ארה"ב. כעת, הביאה הקורונה לחיינו תופעה חדש "ההתפטרות הגדולה", המכונה בעיתונות הכלכלית העולמית, The great resignation.
אחת מתופעות הלוואי הייחודיות אשר הביאה עלינו מגפת הקורונה היא השינוי ההתנהגותי הניכר בשוקי העבודה האמריקאים והבריטים, בשלב זה (שווקים בעלי כוח קנייה עצום המשפיעים על הכלכלה העולמית ביתר שאת), אך סימניה ניכרים לאחרונה גם בשווקי עבודה שונים בעולם ובהם בישראל. להערכתי, התופעה כאן כדי להישאר ועתידה להשפיע על חיינו יותר ויותר בשנים הקרובות.
מה מאפיין את התופעה?
מתחילת השנה - ובחודשים האחרונים ביתר שאת - החלו לעלות בחדות שיעורי העזיבה של עובדים את מקום עבודתם, עד כדי כך התרחבה התופעה שדווח לאחרונה כי בארה"ב כ-65% מהעובדים בארה"ב נמצאים בשלב כזה או אחר של תהליך חיפוש עבודה מה שמייצר תנועה חדה של עובדים בין המעסיקים, זאת על רקע של שיא זמני של מקומות עבודה המשוועים לעובדים לאחר ההתאוששות משנת הקורונה - והכל אגב שכר שעתי שהולך ועולה.
גם בשוק עבודה גדול כמו בריטניה התופעה נרחבת לא פחות, אולם חשוב לציין שהיא אופיינית בעיקר לשתי המדינות האלו, בעוד ששאר מדינות העולם עוקבות אחר הנעשה בהן בסקרנות.
אחת הסיבות לתופעה נעוצה בהיבטים פסיכולוגיים – הקורונה הכתה בצעירים וגרמה להם לחשוב לעומק על מהות החיים, תפקיד העבודה בחיינו, איזון בין בית ועבודה ועוד. מני ובי צצה השאלה: האם זה מה שהם מעוניינים לעשות בהמשך חייהם?! בהיבט הכלכלי, ניתן למנות את היקף התמריצים שהזרימו הממשלות ישירות לכיסי הציבור אשר אפשרה מלכתחילה את המצב.
בישראל, לאחר תקופת ארוכה בה נהנו עובדים רבים מהכנסה לפי מודל החל"ת שהונהג במרץ 2020, מבינים יותר ויותר עובדים כי צרכיהם ורצונותיהם משתנים. לפי נתוני הלמ"ס מאז מאי השנה חל גידול במספר המתפטרים בשיעור חד של כ- 30%, מספר שיא בשנתיים האחרונות.
נתון מעניין נוסף מראה כי כחצי מ"מובטלי הקורונה" לא חזרו לאותו מקום עבודה או לתפקידם הקודם. כ-29% מתוכם חזרו לתפקיד אחר לגמרי. הנתונים מאותתים על תחילתה של מגמה מרתקת שתיבחן בהמשך.
שוק העבודה הוא האינדיקטור העיקרי למצב הכלכלות העתיד לבוא, ובעיקר בטווחים הקצרים והבינוניים. הוא משליך על כוח הצריכה העתידי, כוח התמחור של הצרכן מול היצרנים ויכולתם של האחרונים להעלות מחירים, וכמובן, במאקרו, את הביקוש לסחורות, לאנרגיה, למזון ולשירותי פנאי, תרבות ועוד.
מבנהו ועוצמתו של שוק העבודה העולמי והמקומי הם המפתחות העיקריים לחיזוי מדיניות הבנקים המרכזיים, לעוצמת הכלכלות ולכיוון אליו ייפנו בשנת 2022, הבאה עלינו לטובה - ומכאן החשיבות של הבנת התופעה. בברכת שנת השקעות מוצלחת ופורייה.
הכותב הוא מנהל השקעות ראשי, קסם קרנות ETF
המידע המוצג מסופק ע”י קבוצת קסם (להלן: "קסם") מקבוצת אקסלנס השקעות בע”מ (להלן: "אקסלנס") כשירות לקוראים למטרות אינפורמציה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות או שיווק השקעות בידי בעל רישיון עפ"י דין המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם ואין באמור משום הבטחת תשואה או רווח. אין לראות באמור הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות הערך ו/או הנכסים הפיננסים הקשורים למידע המוצג. אין לראות באמור מידע שלם וממצה של כל ההיבטים הכרוכים בנושא. לחברות מקבוצת אקסלנס וקסם עשוי להיות עניין במידע המוצג. המידע האמור מבוסס על הנחות ועשוי להשתנות מעת לעת. במידע עלולות ליפול טעויות וכן לחול שינויי שוק. הנתונים נכונים למועד פרסומם.