שנתיים אחרי שהתאהבו בין כותלי "האח הגדול", אביחי אוחנה ומעיין אשכנזי ממשיכים לתחזק זוגיות פוטוגנית ויציבה. בניגוד לפליטי ריאליטי אחרים, שהקשר שלהם מסתיים עוד לפני שדקות התהילה מסתיימות, הזוגיות של אוחנה ואשכנזי שורדת חרף ההתמודדות עם לקות הראייה הקשה של אוחנה, כתוצאה ממחלה שפוגעת משמעותית בשדה הראייה, והקשיים הנובעים ממנה.

כשהם נשאלים אם הן מבינים מדוע כל כך מתעניינים בהם, אביחי פורש את משנתו: “פיצחתי את התעלומה. הרי כולם אוהבים עכשיו את ‘הכלה מאיסטנבול', ומה שיש שם הוא סיפור על אהבה בלתי אפשרית. הוא רוצה אותה, היא רוצה אותו, אבל המשפחה לא מאפשרת, והם נלחמים כנגד כל הסיכויים. אנשים אוהבים סיפורי אהבה שמנצחים קשיים ולכן התחברו אלינו. הסיפור שלנו הוא שונה בגלל המוגבלות שלי, וזה גורם לאנשים חיבור עמוק מאוד למערכת היחסים שלנו, זה סוד הקסם".

אביחי אוחנה ומעיין אשכנזי (צילומים: יוסי אלוני)
אביחי אוחנה ומעיין אשכנזי (צילומים: יוסי אלוני)




מעיין:
“עד היום אני מתקשה לעכל את כל האהבה וההתעניינות הזאת. לא אשקר כשאומר שלפעמים זה גם מכביד עלי קצת. לא המעריצים, שאותם אני אוהבת, אבל יש רגעים שבהם אני חשה שאני צריכה לרצות את החלום שלהם ואז אני מרגישה חוסר נאמנות לעצמי. בייחוד בהתחלה, כשיצאנו מבית 'האח הגדול', ובעצמי עוד לא ידעתי מה יהיה ומה קורה איתנו, בכל יום חיכו לנו אנשים מתחת לבית עם מתנות וזרי פרחים. הרגשתי שאני צריכה לספק אותם ולהעניק להם את סיפור האהבה האולטימטיבי שאותו הם רוצים, ולהיכנע לתכתיבים של אחרים".

ובכל זאת, בסוף אכזבתם את המעריצים ונפרדתם לתקופה של ארבעה חודשים.

מעיין: “הכרנו בסיטואציה לא טבעית. אני רגילה לחיזורים, לדייטים, לסינונים בטלפון, לפגוש הורים אחרי הרבה זמן, לישון יחד אחרי הרבה זמן, לשחק אותה קשה להשגה. ואז, מבלי שבכלל עיכלנו אחד את השני, הפכו אותנו לזוג של המדינה, לסיפור מהאגדות. עוד לא הבנו מה קורה בינינו, וכבר היינו שייכים לכולם. כשכבו המצלמות, היו ביני לבין אביחי שיחות ואז גילינו קושי. כשיצאנו מהבית, הוא עזב את אילת ובא לגור איתי בהרצליה, בדירה קטנה עם אמא שלי ואחי, כך שמהאינטנסיביות של התוכנית עברנו מיד להיות יחד 24 שעות, אבל בחיים האמיתיים".

אביחי: “כן, זה היה הזוי ומוזר, ועברנו חודשיים לא פשוטים. היינו מכורים אחד לשנייה. היינו מחוברים מאוד מבית 'האח הגדול', כי היינו שותפי גורל ורק אנחנו הבנו את מה שעברנו שם. כמו אנשים שיוצאים מהשבי וחייבים להישאר עם מי שהיה איתם שם. המשכנו את הסיטואציה של הבית. עזרנו אחד לשנייה בהתמודדות עם הבחוץ, ואז התחלנו לחזור לעצמנו לאט־לאט, למי שהיינו לפני הכניסה לבית. בשלב הזה הבנו שאנחנו צריכים אוויר זה מזו".


מעיין:
“הרגשתי שלא היה לי זמן לעצמי, למשפחה ולחברים שלי. לא היה לי זמן לעכל את כל מה שעברתי. כל הזמן הכל היה רק איתו. אבל עם כל הכבוד, כמה כבר הכרנו? עזבנו את הבית של אמא שלי ומצאנו דירה במרינה בהרצליה. ואז התחילו הבעיות של השגרה. מהר מאוד חזרתי לעסוק בספורט ולאמן בנות, חזרתי לקיקבוקס, ואביחי המסכן בא מאילת לפה בלי עזרה, בלי משפחה ובלי עבודה. זה מתסכל מאוד לקום בבוקר ולראות את הגבר שלך יושב בבית חסר מעש, כשאת קמה בכל יום לעבוד והוא לא מוצא את עצמו. והוא לבד, מנסה, מחפש, אבל מתוסכל כי זה לא קל ואין עזרה והחברים באילת ואין הצעות, לא מהתקשורת, לא תוכנית ולא קמפיין. לגמרי בודד. זה יצר המון בעיות בקשר".

אביחי: “אני אומנם הייתי הזוכה של ‘האח הגדול' ואני אדם רהוט, סוחף ואינטליגנט מספיק כדי לקבל תוכנית, ולא קרה כלום. ניסיתי וניסינו הכל, הייתי אצל 200 סוכנים, ואף אחד לא רצה לעבוד איתי כי אני מ'האח הגדול' ויש לי מוגבלות. אם הייתה לי אפשרות לניידות הייתי קם בבוקר, לוקח את הרכב ונלחם למצוא עבודה. אבל אין לי ניידות והכל קשה. אבל לא בכיתי על מר גורלי. העברתי הרצאות ומילאתי אולמות ועסקתי קצת בנדל"ן".

היום כבר מצאת עבודה יציבה?

מעיין: “עדיין לא, וזה מה שמגביל אותנו לעשות את הצעד ולהתקדם הלאה בקשר. החוסר מעש שלו מזיק לנו, במיוחד כשאת יודעת כמה הוא חכם וחריף, וזה מתסכל אותי איך אחד כזה לא מוצא את עצמו, איך אף אחד לא חוטף אותו. קשה לי מאוד".

אביחי: “אל תהפכי אותי לכזה אפס, זה לא פייר. מהזכייה בתוכנית, מכרתי את הדירה בחריש, קניתי שתי דירות באילת ואני משכיר אותן, ומזה אני חי ומשלם שכירות לדירה פה בהרצליה. לא צריך עבודה של 9 עד 17:00 בשביל להגדיר תעסוקה. יש לי גם כסף מביטוח לאומי: 5,500 שקלים בחודש בגלל שאני עיוור. אני לא משלם ארנונה ומשלם רק 50% מים. מזה אני חי. יש לי תזרים סביר, אבל רע לי מכך שאין לי תעסוקה יציבה".



אוהבת את האהבה

כשאני שואלת איך הם חזרו להיות יחד וחידשו את הקשר, מעיין מספרת שאביחי הזמין סוויטה ברויאל ביץ' ושלח ג'יפ עם נהג שיביא אותה לשם. "מאחור ברכב חיכה לי ורד עם שקית של לואי ויטון ובתוך השקית היה תיק", היא מספרת. "ובל בוי חיכה לי מחוץ למלון וליווה אותי עד לסוויטה. דפקתי בדלת ושם אביחי המתין לי עם מלא נרות ומיטת מסאז' ומסאז'סטית".

אביחי ממשיך: "בערב הגיע השף של המלון והביא לנו את כל התפריט לחדר כי לא רצינו לרדת למסעדה שלא ישגעו אותנו האורחים ושלא ידעו שחזרנו. יצאנו גם מהמלון בנפרד שלא יצאו ישר כותרות שחזרנו. אבל איזה רומנטיקן אני, נכון?"

"הוא ממש לא", מייבשת מעיין. "הוא מאד אדיש, קר ומנוכר. זה היה אירוע חריג, אתה צריך לעבוד קשה בשביל לשאוב ממנו מילה טובה או מחמאה. אבל אני חיה עם זה בשלום כי הוא גבר".

אביחי: “אני דפוק כבר מגיל 18, מאז שגילו לי את הבעיה בראייה. קשה לי מאוד, ואני לא מבין למה הייתי צריך לעבור את העשור הזה, למה הייתי צריך את זה. אני לא רואה סיבה אמיתית. אני לא רואה את החיוב בדבר. יש כאלה שאומרים שבזכות הנכות הם גילו והשיגו ככה וככה. אני רוצה להיות בריא ומוכשר וחכם, ולא צריך נכות כדי להבין את החיים".

איך אתם מתמודדים עם המוגבלות של אביחי?

מעיין: “אנשים אומרים לי: את יוצאת עם בן אדם עם מגבלה, מה יקרה כשהוא לא יראה בכלל? את כלב נחייה. רוב התגובות הן בטוקבקים, אבל גם יצא לאנשים להסתכל לי בעיניים ולהגיד את זה".

“יש להם מזל שלי לא אומרים את זה, אוי ואבוי אם הייתי שומע מישהו אומר את זה. אבל אני מוגבל בכללי, לא בגלל המוגבלות", משיב אביחי בציניות.

ואם תקימו משפחה?

מעיין: “אין לי ספק שאם נקים משפחה, אביחי יהיה האבא הכי טוב בעולם. אני בטוחה שבגלל האגו והכבוד שלו הוא לא ייתן לי להיות בזה לבד, ובמה שהוא יוכל לעזור - הוא יעזור. אני בת 27 וחלמתי תמיד להפוך לאמא כבר בגיל 24, אבל קשה לי לראות את עצמי מנסה להביא ילדים לעולם עד שאביחי לא ימצא את העתיד והכיוון שלו".

“אז אם הייתי עובד, לא היה לך שום דבר להגיד?", שואל אביחי את בת זוגו, והיא עונה: “אם אתה לא רואה את הדברים כמוני, אנחנו בבעיה. אני לא חומרנית ולא שטחית, אני דורשת משהו שאין יותר בסיס ממנו, שתקום בבוקר ותהיה לך עבודה מסודרת". אביחי חולק עליה וטוען ש"אני ממש לא רואה את זה ככה". מעיין מגייסת בתגובה עוקצנות: “חבל. אתה חוצפן ואני סוגרת לך את הטלוויזיה כי אתה בראיון ורוב הזמן שותק".

אביחי: “כי בכל ראיון את מוציאה אותי אפס וסמרטוט וזה מעצבן. מה יש לי לדבר? זה יעזור לי לצאת מזה? מישהו יקרא עכשיו את הכתבה ויחייג להציע לי עבודה? זה לא באמת קורה. אני לא יכול לעבוד בעבודה של עיוורים, ואני לא רוצה, אני רוצה עבודה מכובדת. אין לי בעיה להתקבל לאיזה מוקד טלפוני, אבל אני רוצה יותר מזה. ומה נסגר? כל הראיון נעשה לשכת העבודה? בואי נדבר על הדיאטה שלי".



"רק התחלנו"

בניסיון לצנן את האווירה, אני מסיטה את השיחה בחזרה לנושא שלשמו התכנסנו: מנה גדושה של רומנטיקה דביקה לכבוד היום הזה בשנה.

מה התוכניות להיום בערב?

אביחי: "אני לוקח אותה למסעדה בירושלים. ולא, אני לא מציע לה נישואים. אם תהיה הצעת נישואים, היא תהיה במאי. מאי הוא הזמן הכי טוב להציע נישואים. זה אחרי החגים, אחרי פסח, תקופה שקטה של תחילת האביב ושל התחלות חדשות".

מעיין: “עכשיו כולם יחכו למאי".

מהי מחווה רומנטית עבורכם?

אביחי: "מבחינתי מחווה רומנטית זה אני אוהב שמעיין מנשקת אותי בבוקר בצוואר ומעירה אותי בנשיקות".

מעיין: “מבחינתי, מחווה רומנטית היא לקבל בכל יום הודעה מאביחי שכתוב בה שהוא אוהב אותי וחושב עלי ומתגעגע".

אביחי: "אני עושה את זה בכל יום".

מעיין: “לא, אתה לא, אולי פעם בשבוע".

אני שואלת את אביחי מה הוא הכי אוהב במעיין, והוא משיב במהירות: “את העיניים שלה, וגם את השפתיים, אבל הן ירדו לה לאחרונה", מתבדח אביחי. “מה את מסתכלת עלי ככה, את רוצה שאני אגיד שאני הכי אוהב את התחת שלך?"

מעיין: “חשבתי שתגיד שאת הלב שלי. אני אוהבת את האהבה שיש לו אלי".

אביחי: “נו באמת, תגידי שאת אוהבת את הקוביות שיש לי בבטן".

מעיין: “אני לא רוצה לצאת שטחית. אני גם אוהבת את האינטליגנציה שלך".

אביחי: “מה את משוגעת? אני כזה יפה, תגידי שאת אוהבת את החיוך שלי. אני חתיך, את לא אוהבת את איך שאני נראה? את אישה לא נורמלית".

מעיין: “ואתה בכלל לא אוהב את העיניים שלי, לא אמרת לי עליהן כלום".

אביחי: "שקר. אמרתי לך את זה בתוכנית".

איזו מתנה מושקעת קניתם אחד לשנייה?

מעיין: “שעון רולקס".

אביחי: “היא השקיעה בי, לקחה אותי לטיול בברלין ברמה הכי גבוהה שיש, סוויטות מפוארות במלון ‘וולדרוף אסטוריה'. כאלה".

יש סיכוי לריאליטי נוסף משותף?

מעיין: “אנחנו רוצים מאוד, אולי ‘הזוג המנצח'. אנשים מתייחסים לריאליטי כאל משהו שלילי, אבל זה כיף. מקבלים כסף, מצטלמים, יש תעסוקה לא שגרתית, סיטואציות שהן לא יומיומיות. זאת חוויה גדולה".

אביחי: "אני דווקא הייתי מתאים ל־'2025' כי אני הרבה יותר אסטרטגי ומחושב. בייחוד כשזה סביב כסף".

מעיין: “אנחנו מקווים שיורם זק ייקח אותנו לעונת ה־VIP. יורם זק הוא אהבת חיי, והתוכנית החדשה שלו לא רואה ממטר את ‘האח הגדול'".

הראיון נערך בדירה המפוארת של השניים, הממוקמת במרינה בהרצליה, וממנה נשקף נוף עוצר נשימה של סירות עוגנות. אני מודה לזוג על האירוח ונפרדת לשלום, אלא שאז אביחי קופץ ושואל: “מה, זהו? כבר נגמר? יש לי עוד הרבה דברים לומר. מבחינתי, רק התחלנו".

מעיין, בקפיצה משל עצמה, מחזירה לו: “בהתחלה שאלת אותי למה בכלל הסכמתי לראיון הזה, כי אין לנו מה להגיד, ועכשיו, כשזה נגמר, אתה נזכר שיש לך הרבה מה לומר?".