אתגרי ההורות לבני נוער בגיל ההתבגרות בימי שגרה לא נעלמים בעת משבר הקורונה, ולעתים הם אף מועצמים. חלק מצורכי הנפרדות של הגיל הם מרידה והתנגדות. כעת בני הבית נדרשים לשהות באינטנסיביות יחד, ומגבלות הריחוק הפיזי מקשות על מציאת פתרונות שבדרך כלל מסייעים לבני נוער, כמו מפגש חברתי.
כמו בעת שגרה, לתקשורת הדיגיטלית משקל רב, ויותר קשה בימים אלה לאזן אותה עם מפגשים במציאות. הערך העצמי, שמאוד מושפע מבני גילם וממצב הרוח, פגיע אף יותר. תפיסת חוויית האחר מעוותת - בתמונות כולם נראים מאושרים ונהנים. השיח ברשת גם יכול להיות פוגעני וקשה, להגביר חוויית דחייה וחוסר שייכות.
למה כדאי לשים לב?
השתדלו לקבוע שגרת יום, שבה לפחות פעמים־שלוש ביום יש מפגש ישיר עם המתבגר/ת. גם אם תרגישו קצת "מכריחים", יש לכך חשיבות במסר, שאינכם מוותרים עליהם וכי חשוב לכם לראות אותם ולהתחשב ברגשותיהם.
שימו לב אם יש ירידה במצב הרוח או אי־שקט ניכר, ואל תניחו שזה רק כעס כלפיכם. אולי העצבנות מקורה בשיחה מעליבה במרחב הדיגיטלי החברתי או באיום סחטני ברשת. חשוב לחדד את ההקפדה על שמירה מפני הסכנות שברשת. כמו בעת שגרה, כדאי להיות עוקבים של הילדים באינסטגרם, ולשים לב לתכנים המועלים שם.
עודדו את הילדים לשמור על קשר עם חברים, באמצעות שיחות ישירות. כדאי להביע הערכה למאמצי הלמידה או לסיוע בבית, לשאול מה קשה להם או אם הם צריכים משהו. זכרו שגם המתבגרים הכי זועפים זקוקים להכרה בכך שרואים, מבינים ואוהבים אותם.
הכותבת היא פסיכולוגית ארצית של שירותי בריאות כללית.