לאחר דיון סוער, קבינט הקורונה אישר היום (ראשון) פה אחד את הארכת התקנות וההגבלות הקיימות עד יום ראשון הקרוב בחצות, כאשר השינוי היחיד הוא התרת פעילות חינוך בשטח פתוח בקבוצה של עד 15 משתתפים. זאת, לאחר דיון ממושך במתווה חזרת תלמידי הכיתות הנמוכות ללימודים. עוד החליט קבינט הקורונה להכריז על מג'דל שמס כאזור מוגבל החל ממחר.
בהמשך לכך, אושר כי החל מיום ראשון ישובו תלמידי כיתות א'-ב' ללימודים בבתי הספר בקבוצות, בהתאם למתווה שגובש. על פי המתווה, התלמידים ילמדו בקבוצות ובהפסקות באופן של שבוע-שבוע או חצי שבוע-חצי שבוע. תלמידי כיתות ג'-ד' ישובו ללימודים במתווה של קפסולות.
טרם התקבלה החלטה בנוגע לפתיחת המסחר והחנויות. הדיון בעניין גרר וויכוחים חריפים בין נציגי משרד האוצר ונציגי משרד הבריאות - בשל כך הוחלט כי נציגי המל"ל יתווכו בין נציגי המשרדים עד לקבלת הכרעה בעניין. ביום חמישי צפויה להתקיים ישיבת קבינט נוספת, ובמהלכה יתקבלו החלטות נוספות על בסיס נתוני התחלואה העדכניים.
מוקדם יותר אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו כי הוא מעוניין להמתין ולראות אם יש עלייה בתחלואה כתוצאה מפתיחת גני הילדים בהמשך השבוע, ורק אז לקבל החלטה לגבי המשך פתיחת הלימודים. נתניהו אף ציין כי קיימת אפשרות שבמקום פתיחת כיתות א'-ב' יבצעו קודם פתיחה של חנויות הרחוב, נושא נוסף שגם הוא שנוי במחלוקת. כזכור, במהלך הדיון הסוער יצאו נציגי האוצר והבריאות כדי לנסות ולהגיע להסכמות על מתווה לפתיחת המסחר והעסקים, אך המו"מ הגיע לפיצוץ.
"אסור לנו להתפזר ללא החלטה על פתיחת כיתות א' עד ד'. זה לא רציני, אי אפשר למשוך זאת יותר", אמר שר הפנים אריה דרעי במהלך הדיון. "אני מציע שכיתות א', ב' יפתחו באופן מלא, ג', ד' יפתחו בקפסולות. אני לא מקבל שכיתות א' ו-ב' ילמדו שלושה ימים בשבוע. זה גרוע ובלתי אפשרי מבחינת הילדים. אפשר אולי לחייב לעטות מסכות בכיתות א' ו-ב'. בכל מקרה, לא משנה מה יוחלט - כל הקבינט צריך לקבל על כך אחריות".
בתוך הקבינט נרשמו חילוקי דעות סביב מתווה החזרה ללימודים בכיתות הנמוכות, כאשר בלב הוויכוח עומד מתווה הקפסולות המיועד של כיתות א'-ב', לפיו הם ילמדו שלושה ימים בשבוע, בעוד תלמידי כיתות ג'-ד' ילמדו במתווה קפסולות רגיל החל מה-1 בנובמבר. במשרד החינוך טענו כי יידרשו חמישה שבועות על מנת להיערך למתווה וכי מדובר בתוספת תקציבית של שישה מיליארד שקלים, אשר משרד האוצר מתנגד לה נחרצות. ראש הממשלה בנימין נתניהו הסכים עם עמדת האוצר ואמר: "אין לנו אפשרות לממן את ביצוע המתווה הזה".
שר הבריאות יולי אדלשטיין לחץ להחליט עוד היום על הקלות, ואמר: "הורים צריכים לדעת אם הילדים הולכים למסגרות ביום ראשון ואם אפשר יהיה ללכת לקוסמטיקאיות. שהכותרות לא יהיו הקבינט ישב שש שעות ולא הצליח להחליט כלום". פרויקטור הקורונה פרופסור רוני גמזו הזהיר מפני עלייה בתחלואה בחברה הערבית והתריע מפני ההשלכות של הירידה בכמות הבדיקות היומית. "חייבים להגדיל תוך זמן קצר את כמות הבדיקות ל-50 אלף בדיקות בכל יום, שמתוכן לפחות 30 אלף לקטיעת שרשראות ההדבקה", אמר גמזו, והדגיש: "יש צורך להטיל סגר על כל עיר שתהיה אדומה ולתת מענה לכל עיר מהבהבת".
שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ, אמר: "אני בעד פתיחה מיידית של כיתות א'-ד'. כיתות א'-ב' ללא קפסולות וג'-ד' בקפסולות. כמו כן, פתיחת המסחר בהתאם להנחיות התו הסגול שייקבעו מראש, וקביעת קנסות אחידים לכל הסקטורים על הפרות ההנחיות". השר הוסיף: "אסור לנו לשפוט את דרך היציאה מהסגר הראשון בחודש מאי ליציאה מהסגר הנוכחי, כיוון שכיום יש לנו כלים יעילים יותר ומעטפת מסודרת יותר הן של כוחות הביטחון והן של הרשויות המקומיות ומערכת הבריאות. צריך לפתוח את המשק בקצב הולך וגדל ולבדוק את מצב התחלואה כל שבועיים ואז להחליט איך ממשיכים".
שר האוצר, ישראל כ״ץ, הציג תוכנית לפתיחת המסחר בהדרגה, ותקף את אדלשטיין: "אי אפשר להטיל וטו על הכל". כ"ץ הוא מהתומכים הבולטים בחזרת הכיתות הנמוכות ללימודים. הוא אף סיכם עם יו"ר מרכז השלטון המקומי חיים ביבס כי יתמוך במתווה השילטון המקומי שיוצג בקבינט ויפעל למען האצלת סמכויות לרשויות המקומיות.
המתווה של מרכז השלטון המקומי כולל חזרה של ילדי כיתות א'–ב' במתכונת לימודים מלאה, תוך מתן גמישות ניהולית לרשויות המקומיות. כיתות א'-ב' יעברו ללמוד במתכונת של יום לימודים עד השעה 13:00 בימים א'-ה', ובחלוקה לקפסולות כפי שדורש משרד הבריאות, זאת בשונה מהמתווים המוצעים הכוללים חזרה מדורגת או חלקית בלבד של תלמידי הכיתות הנמוכות. המתווה, שאינו דורש כל תוספת תקציבית, יתאפשר באמצעות שימוש במתקני הרשות, גמישות במערכת הלימודים, וצוות תומך.
"אני מוטרד מאוד מהתנהגות משרד הבריאות בכל בקשור להחזרת הלימודים בכיתות א-ב, ואחרי מה שאני שומע כאן אני מוטרד עוד יותר", אמר כ"ץ. "יש לאפשר לתלמידי כיתות א-ב לחזור בהקדם ללימודים מלאים. הניסיון לשנות רטרואקטיבית את כללי ההתנהלות, תוך דרישה לתוספות של מיליארדים מעורר תמיהה ובלתי קביל לחלוטין. אדרוש בקבינט הקורונה לקבל החלטה שתסמיך אתכם לנהל את החזרה ללימודים. משרד האוצר מוכן להעניק לכם את כל הסיוע הנדרש לצרכי ההתארגנות".
מוקדם יותר אמר כ"ץ בהתייעצות השרים עם ראש הממשלה לקראת הדיונים: "משרד הבריאות חייב לאשר חזרה מיידית של כיתות א'-ב' בגילאי 8-6 ללימודים, בהתאם לכללים שהוא עצמו קבע לקראת פתיחת שנת הלימודים בספטמבר, בדומה לילדי הגן. כל ניסיון לשנות כעת את כללי פתיחת כיתות א'-ב' לפעילות בקפסולות, כרוך בתוספת עלות של שישה מיליארד שקלים (להתקנת קפסולות לתוספת הוראה ולהסעות) ובדחייה של חודשים לצורך הערכות, ומשמעותם שילדי כיתות א'-ב' לא יחזרו השנה ללימודים, על כל המשמעות הנלווית לכך מבחינת הילדים עצמם ומבחינת אי יכולת ההורים לצאת לעבודה".
"לקראת תחילת שנת הלימודים הושקעו 4.2 מיליארד ש״ח בתוכנית מוגנות כוללת למערכת החינוך בהתאם לכללים שקבע משרד הבריאות, על סמך הקביעה שנתוני התחלואה בגילאים אלה זהים לאלה של ילדי הגן בגילאי 6-0, וניתן לקיים בהם שגרת פעילות ללא צורך בקפסולות ובהכפלת צוותי ההוראה. גם עמדת השלטון המקומי, שלו תפקיד מרכזי בהפעלת המערכת, זהה. אני לא מקבל את הניסיון להציג כעת נתונים שונים, ביחס לרמת התחלואה של ילדים בגילאים האלה, שסותרים לחלוטין את כל הנתונים שהוצגו עד כה ע״י משרד הבריאות ואת אלה המקובלים בעולם. הגדלת מסגרת התקציב כעת, בקופסת קורונה מיוחדת, בהיקף של מיליארדי שקלים נוספים, היא החלטה בלתי סבירה באופן קיצוני ואני מתנגד לה בכל תוקף".
"אם שר החינוך אומר שהוא יודע לפתוח כעת 50% מכיתות א'-ב', בהתאם לכללי משרד הבריאות, ולאחר שבועיים הכוונה לפתוח את כל כיתות א-ב בהתאם לנתוני התחלואה, אז אפשר ללכת כעת לנוסחה של חצי חינוך בא'-ב' וחצי פתיחת מסחר של חנויות רחוב ועסקים קטנים מקבלי קהל, מספרות, מכוני יופי, ובשלב הבא פתיחה כוללת של כל המסחר. אנשי משרד האוצר יגבשו את רשימת העסקים שיפתחו כבר ב-1.11 ויסכמו אותה עם משרד הבריאות".
"אם לא תהיה פתיחה מיידית של המשק, נגלה בקרוב שלא נשאר מה לפתוח"
יו"ר ועדת הקורונה בכנסת, ח"כ יפעת שאשא ביטון, שלחה לחברי הקבינט מכתב לקראת הישיבה היום ובו הפצירה בהם "לשנות דיסקט" ולאפשר פתיחה מיידית של המשק.
"בשעה שאתם עומדים לדון איזה חלק מהמשק, ייפתח באיזה שלב, רבים מאזרחי מדינת ישראל כבר קורסים כלכלית ונפשית", כתבה שאשא ביטון. "אני פונה אליכם לשחרר באופן מיידי את כל ההגבלות שאין בהן היגיון אפידמיולוגי, לפני שיהיה מאוחר מדי. עליכם להכניס מעט היגיון בשיגעון שמוליך מדינה שלמה אל עבר עברי פי פחת. אנא מכם, חייבים להחליף דיסקט. נהגו בהגיון והתחילו לפתוח את המשק, תחת ההנחיות וההגבלות ההגיוניות והמתאימות. לא בשרירותיות, אשר מזיקה למשק, לכלכלה ולחברה".
"בעלי עסקים רבים שלא פועלים תקופה ארוכה, לא יודעים אם יהיה להם עסק לשוב אליו. עובדים רבים תוהים האם המשרה שהייתה להם בכלל קיימת ושחל"ת עבורם הוא רק שם מכובס לאבטלה. עסקים קטנים, שווקים וחנויות רחוב חייבים להיפתח באופן מיידי לקבלת קהל. יש להגביל את מספר הלקוחות הנכנסים לחנות וכמובן לקיים את כל הכללים המחייבים עטיית מסכות, שמירת מרחק והיגיינה, אבל אם לא תהיה פתיחה מיידית, נגלה בקרוב שלא יישאר את מה לפתוח. אין גם הגיון באפליה בין חנות לסופר. אם המגבלות הן 10 אנשים במקום סגור ו-20 איש בחוץ, אלו המגבלות שצריכות לחול גם על העסקים. הכללים חייבים להיות ברורים ופשוטים. כי אם זה לא יהיה פשוט, זה פשוט לא יהיה".
"המשך ההשבתה, לא רק שלא מסייעת למאבק במגיפה, אלא גורמת לכך שאנחנו חווים מגיפה בריאותית ומגדילים עוד יותר את עוצמת נזקי המגיפה החברתית, הכלכלית והנפשית", המשיכה. "הגבלות לא ברורות ולא מוצדקות, אינן מסייעות למאבק בקורונה, אלא גורמות לכולנו כחברה נזק. הציבור מצביע ברגליים, עסקים קטנים פותחים בהיחבא וכך גם הרבה יותר קשה לאכוף, המדינה גם מאבדת הכנסות ממיסוי מכלכלה שעוברת להיות יותר ויותר שחורה – מציאות שמביאה אנשים לעבור על החוק".
"הציבור נרתם ומוכן להיאבק ביחד בקורונה, אבל דורש דבר אחד – הגיון!", הדגישה. "לא הגיוני שעשרה אנשים יכולים לשבת בישיבת עבודה במשרד ממשלתי, אבל מורה פרטי לא יכול לשבת עם תלמיד, קוסמטיקאית לא יכולה לעבוד עם מטופלת אחת, או שספר לא יכול לספר לקוח.
באותה מידה לא הגיוני שאתרי רשות הטבע והגנים פתוחים, אבל אתרים דומים באחריות המועצות האזוריות נותרים סגורים, האם האוויר הפתוח אצלם מסוכן יותר? באותה המידה הציבור אינו מבין מדוע שניים עשר אנשים רשאים לקיים שיעור פילאטיס, לשחק כדורעף, להשתתף בקבוצת ריצה באוויר הפתוח, אך אסור להם לעשות זאת עם המאמנת או המאמן שלהם בתשלום?", הסבירה.
בשורה לענף התיירות: ים המלח ואילת יוגדרו 'איי תיירות ירוקים' ויחזרו לפעילות
מוקדם יותר היום אישרה הממשלה את יוזמת משרד התיירות להגדרת העיר אילת ואזור ים המלח כ"איי תיירות ירוקים". לפי המתווה, קבינט הקורונה יהיה רשאי להכריז על העיר אילת ועל מתחם בתי המלון בים המלח כ'אזור תיירות מיוחד'. הכניסה לאזורי התיירות הירוקים תותנה בהצגת תוצאה שלילית עדכנית לבדיקת קורונה. המתווה יאפשר את פתיחת בתי המלון באזורים האמורים תוך הקפדה על שמירת הנחיות משרד הבריאות. בשלב מאוחר יותר ובאופן הדרגתי, החוק שיחוקק אף יאפשר פתיחת עסקים נוספים באזורים אלו, שישרתו את אורחי המלונות.
שרת התיירות, אורית פרקש הכהן: "מתווה 'איים ירוקים' שאושר היום בממשלה הוא פרי דיאלוג מורכב מאוד עם משרד הבריאות ומאמץ גדול להעלות לממשלה כדי שיותנע. המתווה בא לתת מענה מיידי ל-30% מענף התיירות, באזורים גיאוגרפיים מיוחדים בישראל - העיר אילת וים המלח. האישור בממשלה הוא רק שלב ראשון. יש עוד חקיקה בכנסת ובניית מנגנון מעשי מורכב בפועל. אנחנו עובדים מול משרד הבריאות, המשרד לביטחון פנים, ראשי הרשויות המקומיות, מערכי הבדיקות ועוד. בכל זאת, בעיניי אין ספק כי המהלך הזה אינו מהווה תחליף לצורך בפתיחת ושיקום של כלל הענף ופתיחה מיידית של תיירות כפרית בישראל".
עיקרון ה"איים" מתבסס על כך שייחודיותו של ים המלח מאפשרת קיום של 'שטח סטרילי' אליו יוכלו להגיע נופשים שימצאו שליליים לקורונה, ובכך ימוזער הסיכון להתפשטות הנגיף. במתחם מלונות ים המלח לא מתגוררת אוכלוסייה מקומית, שעשויה לבוא במגע עם אורחי המלונות. גם מאפייניה הגיאוגרפים של העיר אילת ובידודה היחסי מישובים קרובים, מעניקים לה מעמד של 'אי תיירותי' המאפשר את ניטור כניסת האנשים לעיר. כמו כן, מדובר בשני אזורים שמתפרנסים באופן כמעט בלעדי מעסקי התיירות והמלונאות וביצוע ההחלטה צפוי להקטין את האבטלה באילת, שהוא מהגבוהים בארץ.
המתווה הוא חלק מתוכנית גדולה יותר להבראת ענף התיירות, שהיה בין הראשונים להיפגע במשבר הקורונה והוא עתיד להיות בין האחרונים להתאושש. ההגבלות שהוטלו בשל המגפה, בהן הגבלת כניסת תיירים לארץ, פגעו באופן משמעותי בתעשייה שלמה ובמיוחד באזורים אלו, המהווים כ-30% מחדרי המלון בישראל. בשל דחיפות העניין וכדי למנוע את החרפת מצבם הכלכלי הקשה ממילא של אותם אזורים, משרד התיירות פעל להעברת המתווה באופן דחוף לצד מתווה הפיצוי למלונאים.