מרד ראשי הרשויות: בדיון שנערך הבוקר (שני) במטה לביטחון לאומי אמר יו"ר השלטון המקומי, חיים ביבס, כי "החלטה על החזרת הלימודים הזויה לחלוטין, ולא מחוברת לשום דבר. המשמעות בפועל היא לא להחזיר את כיתות א'-ב', וההורים לא יצאו מהבית. לא ברור איך קבינט הקורונה וראש הממשלה, שידעו שהרשויות יכולות להפעיל את זה טוב יותר, בקפסולות, וחמישה ימים בשבוע, בחרו 'בפיתרון' שאין בו שום פתרון. מדובר ב'עבודה בעניים', שוב מקריבים את הילדים והוריהם משיקולים לא מקצועיים". לדבריו, "ללא הפעלת הסעות וצהרונים, וללא מתן סמכויות לרשויות המקומיות ולמנהלים, החזרת תלמידי כיתות א'-ב' תישאר החלטה אומללה שלא משנה כלום".

ח"כ יפעת שאשא ביטון בדיון על החזרה ללימודים (קרדיט: צילום מסך מערוץ הכנסת)

גם ברשויות מקומיות לא אהבו את ההחלטה, בלשון המעטה. ראש עיריית הרצליה, משה פדלון, אמר כי "בהשקעה של 80-90 מיליון ש"ח יכולה המדינה לאפשר לכלל התלמידים שבוע למידה מלא. עיריית הרצליה תחזיר את כיתות א' עד ב' ללימודים של שישה ימים בשבוע ובמבנה של קפסולות. תלמידי כיתות ג' עד ו' ילמדו גם הם בקפסולות, כל השבוע, אך פיסית כל קפסולה תשהה שלושה ימים בבית הספר ושלושה ימים מהבית בלמידה אינטראקטיבית". 

רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב-יפו אמר: "ללמד את א' ב' חמישה ימים ואת ג' ד' שלושה שלושה הרבה יותר פדגוגי ואת האמצעים יש. מדוע לקבוע שרירותית? מדוע לא לאפשר לי לשחק עם הנתונים הללו? אני אומר מנהלי בית הספר יודעים הכי טוב לנהל את תלמדים שלהם. מנהלי בתי ספר ידעו לסדר את זה לפי הוראות משרד הבריאות פי אלף יותר טוב מקבינט של אנשים שלא ראו כיתה מימיהם. אני אומר שאם תיקח שניים שלושה מנהלי מנהל חינוך של הערים שיושבות כאן הם יבנו מודל של עבודה". 

"אם אנחנו במציאות שראשי הערים פועלים בשונה מהחלטות הממשלה, אני מציע שתלכו לראש הממשלה ודברו. בשיחה דחופה שמתקיימת בשעה זו בין משרד החינוך לשלטון המקומי, תוקפים ראשי הערים בחריפות את משרד החינוך על רקע החלטת קבינט הקורונה להחזיר את מערכת החינוך לכיתות א' ב' באופן חלקי במתווה עליו הוחלט אמש בקבינט הקורונה" אמר שר החינוך, יואב גלנט.

עוד הוסיף: "גם אם אני חושב אחרת אני מייצג ממשלה. אם הדיון הוא לשנות החלטת ממשלה, לבד במערכת החינוך אין יכולת לעשות פעילות כי הגוף המבצע הוא שלטון מקומי וראשי הערים. אם התהליך הוא, שאני לא ממליץ עליו, שבו יש החלטה של הממשלה אבל השלטון המקומי מציב דבר אחר - שלדעתי זה ללא תקדים, מיותר ושגוי, אבל אם זאת ההחלטה נסיים כידידים, אני אפנה אתכם לראש הממשלה ואם רוצים לדון איתי בפתרון, שהוא קשה, שבו אנחנו מנסים לפתור יחד את הורדת הלחץ ולעשות משהו מתוך התכנסות, אני אשמח להמשיך".

במקביל, ראש מועצת שוהם, איתן פטיגרו, החליט כי כיתות א'-ד' בשוהם ילמדו חמישה ימים בשבוע. "לתלמידי שכבות ה'-ו', אשר ממשיכים בשלב זה ללמוד מרחוק, תופעל תכנית למידה חווייתית מחוץ לבית הספר ביער הקהילתי שוהם, תוכנית שפותחה ותנוהל על ידי נאמני היער רוני קינדרמן, רחל שפיגל ונבט סוירי-שוורץ. בנוסף תופעל תוכניות נוספות בשיתוף פעולה בין החינוך הפורמלי ל'חמש' - החברה העירונית של שוהם לתרבות וספורט, במסגרת זו, ייצאו תלמידי שכבות ה'-ו' לסדנאות העשרה", הסבירו בשוהם.

בתוך כך, ועדת הקורונה בכנסת מקיימת דיון בנושא נתוני התחלואה במערכת החינוך והשפעתם על מתווה החזרה ללימודים, בו הוצג דו"ח של משרד הבריאות ובו ניתוח מאפייני תחלואה בקורונה בקרב ילדים.

ח״כ יפעת שאשא ביטון אמרה בפתח הדיון: ״ההשלכות הדרמטיות על הילדים הן קריטיות: הביטחון התזונתי, ילדים שנמצאים בתוך מתח גדול שהולך וגובר ככל שעובר הזמן בתוך הבתים, ילדים שנמאס להם להיות קובייה על המסך, זה שאין מבוגר שמלווה אותם- אנחנו מבטלים את כל הדבר הזה, הכל לא נורא העיקר שלא יהיו חולים בקורונה". 

יפעת שאשא-ביטון (צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת)
יפעת שאשא-ביטון (צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת)

על פי הניתוח, ילדים בהחלט נדבקים ומדבקים. מאחר ומרביתם אינם מציגים תסמינים, קשה לזהות חלק ניכר מהילדים הנושאים את הווירוס והם עלולים להוות מקור הדבקה לאחרים. המצאות ילדים במסגרות החינוך, במיוחד בזמן של תחלואה נרחבת, עלולה לזרז את התפשטות המחלה, הן בקבוצות גיל שונות והן באזורים גיאוגרפיים שונים. עם זאת, ישנה חשיבות רבה לחזרה הדרגתית של מערכת החינוך לפעילות ובהתאם לרמת התחלואה בקבוצות גיל שונות ובאזורים גיאוגרפיים שונים.

ד״ר שרון אלרעי פרייס, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, טענה כי "מה שהוצג בקבינט זה נתוני תחלואה של ילדים מפולחים לפי שכבות גיל. אני צריכה להדגיש שאנחנו לא מייחסים את העלייה בתחלואה בילדים לפתיחת שנת הלימודים. ברור שהתחלואה ב-1 וב-2 בספטמבר מייצגת את ההידבקות בסוף אוגוסט. כל שאמרנו הוא שיש עליה בתחלואה בילדים והתחלואה היא שונה בין הגילאים הנמוכים לגבוהים. ככל שהגיל עולה הסיכוי לתחלואה עולה. בתי הספר לא היו הגורם העיקרי או היחיד לעליה בתחלואה, אך היה להם חלק בזה".

עוד טענה ד"ר אלרעי פרייס, כי "הסקר הסרולוגי היה לאנשים שהגיעו לקופות החולים ואותם דגמו, קשה לי לתת את הרציונל. אבל מרגע שהסקר הזה התקיים ויש את הנתונים שלו, אפשר לומר בוודאות שלילדים שנבדקו יש שיעור גבוה של נוגדנים חיוביים, והדבר נתמך גם בסקרים נספים שנעשו בבני ברק למשל".

"פתחנו את בתי הספר כשהיו חתונות ואירועים והתקהלויות", אמרה אלרעי פרייס והבהירה: "ולכן כעת אנחנו מתעקשים לא לערבב שלבים, אלא לעשות את זה בצורה מדויקת ולהבין מה תורם למה, ולא להגיע למצב של ריצת אמוק לפתוח עוד ועוד ועוד כי ראינו מה קרה בפעם הקודמת, אז זה הוביל אותנו לסגר".

פרופ' רונית קלדרון-מרגלית מהאוניברסיטה העברית טענה כי הילדים הם בעיקר קורבנות הנגיף, בעיקר מבחינה כלכלית וחינוכית, וכי אובדן של חודשיים של משנת הלימודים הוא אובדן של 1% מהתל"ג של המדינה בעתיד. היא הוסיפה כי "ככל שהשבתת המערכת תימשך – הנזק הכלכלי יגדל".

לטענת הפרופ', רק כ-5% ממקרי הפצת-העל של המגפה ייוחסו באופן ודאי לילדים עד גיל 17. לדבריה, "ההתפרצות החלה כעשרה ימים לאחר פתיחת מערכת החינוך באופן מלא, אולם אחר כך נרשמה דווקא ירידה – וזו ההוכחה שלאו דווקא מערכת החינוך היא המפיצה. ההפצה היא על ידי אנשי חינוך רבים ושונים לכיתה אחת, ולכן יש להקפיד על איש-חינוך אחד לכל כיתה".

בתגובה לדו"ח שהוצג היום בדיון, הגיבו חוקרי המרכז הרפואי הדסה והאוניברסיטה העברית כי במשרד הבריאות התעלמו מההשפעות השליליות שיש ללמידה מהבית על הילדים, והדגישו כי יש חובה מוסרית להחזרתם, המוסכמת על ידי אירגוני רופאי ילדים, ארגון הבריאות העולמי ואנשי בריאות ואקדמיה. 

דו"ח משרד הבריאות by maariv on Scribd



הקורונה בצה"ל והחיסונים על הפרק

היום התכנסה גם ועדת החוץ והביטחון לדיון בנושא הקורונה בצה"ל, ולאחר מכן יחל דיון אחר בוועדת הקורונה שיעסוק במדיניות לרכש חיסונים. על רקע המשך הגבלות הקורונה והשפעתן על ענף התיירות הנכנסת, המצוי במשבר עמוק, תתכנס היום גם ועדת הכלכלה לדון בגיבוש מתווה שיאפשר כניסת תיירים לישראל. 

כזכור, בעקבות המשבר, אישרה אתמול הממשלה להגדיר את ים המלח ואילת כ'איי תיירות ירוקים' שהכניסה אליהם תתאפשר בהתאם להצגת תוצאה שלילית לבדיקת קורונה. הדבר יאפשר פתיחת המלונות באזורים אלו. לפי המתווה, קבינט הקורונה יהיה רשאי להכריז על העיר אילת ועל מתחם בתי המלון בים המלח כ'אזור תיירות מיוחד'.

המתווה יאפשר את פתיחת בתי המלון באזורים האמורים תוך הקפדה על שמירת הנחיות משרד הבריאות. בשלב מאוחר יותר ובאופן הדרגתי, החוק שיחוקק אף יאפשר פתיחת עסקים נוספים באזורים אלו, שישרתו את אורחי המלונות.