"מחסור בכוח אדם": סמנכ"לית ומנהלת החטיבה לביקורת תחומי החברה והרווחה במשרד מבקר המדינה, ליאורה שמעוני, שוחחה היום (שני) עם ענת דוידוב בתכניתה "איפה הכסף" ברדיו 103FM על ממצאי דו"ח המבקר החריף על התמודדות המדינה עם נגיף הקורונה. שמעוני הדגישה בדבריה: "אנו מכירים את מצוקת המעבדות והזכרנו את זה כולל הבדיקות הסרולוגיות ורכישתן בסכומים עצומים". 

בואי נתחיל בחקירות האפידמיולוגיות, זה מעניין את כולם ומעורר הרבה מאוד שאלות ותהיות, ונדמה לי שלא מצליחים איכשהו עדיין להגיע למצע כזה שייתן תוצאות טובות לכולם. איפה היה הכשל? מה אתם מצאתם?
"המערך של החקירות האפידמיולוגיות למעשה קיים במשרד הבריאות לא בגלל הקורונה, אלא הרבה לפני כן כי הוא אמור לטפל בכל מצב שבו קורית איזשהי אפידמיה, למשל הייתה מחלת החצבת לזמנו אז היה מערך".

מחלקת הקורונה בבית החולים רמב"ם, קרדיט דובר צה"ל

אכניס הערה, אנחנו יודעים שהיו 26 בודקים, אחיות, לא השתלטו על זה. כלומר פה היה צריך או לתגבר את זה באופן דרמטי או להעביר את זה למישהו אחר".

"המערך הזה מאוד בסיסי. הייתה מערכת ממוחשבת שהייתה אמורה לתת פתרון, היה מי שיבצע את האחריות שהיו אותן אחיות בריאות הציבור, אבל הן היו יכולות לתת מענה למשהו מאוד מקומי וקטן ולא למגפה  גדולה מסוג הקורונה. כאן היה צריך לקבל הלטה מה עושים מכאן, איך אנחנו עכשיו יכולים לתת מענה למצב שבו יכול להיות שיש לנו מגפה".

את יכולה להצביע על מי לא קיבל את ההחלטה מה אנו עושים עכשיו? המבקר מצביע על זה בדוח שלו?
"אנחנו בדוח הביקורת הספציפי הזה כמו בדוחות אחרים שעשינו, אלה דוחות שמצביעים על אמצעי ביניים, אופרטיביים. בדקנו איפה נמצאים כשלים ומה אפשר לתקן, עשינו זאת בשיא המהירות בלוח זמנים צפוף ביותר כאשר אנחנו מתכוונים במהלך השנה, במהלך 2021 דוח מקיף שמדבר על איפה ההחלטה, מי שם לא קיבל את ההחלטה בזמן ומי היה צריך לקבל את ההחלטה, מה המדיניות, אלה נושאים שאנחנו מתכוונים לטפל בהם והם יתפרסמו עוד כמה חודשים. הדוח הזה עומד ליד המבוקרים ואומר זה לא בסדר, אתם צריכים לעשות כך".

מי המבוקרים שלכם בעצם בהקשר הזה?
"על הדוח הספציפי של החקירות אנחנו מדברים בעיקר קודם כל כמובן על משרד הבריאות, הוא השחקן הראשי אנחנו יודעים אבל יחד עם זה אנחנו מזכירים כמובן את פיקוד העורף וגופים אחרים כמו משרד החינוך, ועוד גופים. אבל כמובן השחקן הראשי במקרה הזה זה משרד הבריאות".

דיברתם גם על משרד הביטחון, כלומר נעשתה ההבחנה הזאת שבעצם אם זה היה עובר אליהם הרבה קודם יכול להיות שהיינו חוסכים מעצמנו את כל הבלגן הזה?
"אנחנו לא יודעים מה קורה אם, ואי אפשר לדעת אבל כן אנחנו אומרים שהחל מספטמבר יש שיפור בתהליכים וברור שהוא קרה בגלל שהוקמה מפקדת אלון בפקע"ר, יש שם המון חיילים, אנחנו לא מדברים על עוד עשרים ומשהו חוקרים אלא על מאות חוקרים שנכנסו מצד אחד, וצד שני על מערכת חדשה, מעודכנת, הרבה ותר טובה וכן רואים ביצועים יורת טובים, אין מה לעשות".

יש התייחסות בדוח של המבקר למשרד הבריאות, שהיה מורעב כלכלית במשך הרבה מאוד שנים. אולי התוצאה היא באמת המחסור הכול כך נורא בכוח אדם?
"אנחנו מזכירים גם בדוח את הדוחות הקודמים שלנו, הצבענו על המחסור בכוח אדם. אגב, התפרסם הדוח על מחלות מתפרצות בסה"כ במרץ, הוא נכתב כשהקורונה עוד הייתה בחיתולים. פרסמנו דוח במנותק מקורונה ועוד פעם אמרנו שאי אפשר לטפל במגפות מפני שאין מספיק כ"א בבריאות הציבור, שאין מערכת טובה. הזכרנו את זה שם וכמובן אנו מזכירים את זה עוד פעם גם בדוח הזה. אנחנו לאורך שנים מתריעים שהמערכת מורעבת ועובדת במצב של גירעון תמידי, אנו אומרים את זה לאורך כל הדרך וזו הייתה נקודת הפתיחה שלה".

בדיקות קורונה בבית החולים ברזילי (צילום: פלאש 90)
בדיקות קורונה בבית החולים ברזילי (צילום: פלאש 90)

אגיד לך מה שאומרת יו"ר עובדי המעבדות גב' אסתר אדמון שבאמת יש לה ניסיון מאוד גדול - שהדוח שטחי, מפספס בהקשר למעבדות, מתאים היה יותר לגוף כמו הלמ"ס ולא למבקר המדינה. הם נלחמים כבר חודשים כדי לשפר את תנאי העבודה הגרועים של העובדים במעבדות הציבוריות, והם הגיעו המון פעמים לסף שביתה והיו אפילו לשביתה תוך כדי המשבר הזה של הקורונה, מה התשובות שאת יכולה לתת?
"לא מזמן לפני שנה פרסמנו דוח על מצב המעבדות, על המצוקה של המעבדות בישראל, דיברנו על כך שמספר עובדי המעבדות קטן לעומת הצורך והתקן בעולם. כמה עובדי מעבדות יש בעולם? הצבענו על הבעיה הזאת ועל כך שהרבה מאוד מעובדי המעבדות הם כאלה שבקרוב ייצאו לגמלאות, רבים מהם עלו מבריה"מ לשעבר והם עומדים בפני פרישה, לא ידעו מה יקרה עכשיו. דיברנו שם על תנאי ההעסקה שלהן, אנו מכירים את מצוקת המעבדות והזכרנו את זה כולל הבדיקות הסרולוגיות ורכישתן בסכומים עצומים וניצלו מעט מאוד מהם, אנחנו לא יודעים מה הולך להיעשות עם אותן ערכות בדיקה".

רק עוד כמה חודשים באמת תציינו תפנו איפה צריך לשים את האצבע ומי יהיו הגורמים שיהיה צריכים לקבל את היערות האזהרה שלכם, ואני שואלת אחרי שמונה חודשים שהציבור פה נאנק, תיכף נדבר על הכסף, רשות המיסים והמענקים, למה כבר עכשיו המבקר לא יוצא בקולו בצורה מאוד ברור ואומר X אשם נא לתקן ולעשות, זה לא בסדר, התרשלו פה. ממי הוא פוחד בעצם?
"אני לא חושבת שזה עניין של פחד אלא של החלטה, מה אנו עושים. החלטנו שאי אפשר להמתין ואנחנו רוצים להוציא דוח מהיר. כדי לעשות זאת, צריך לעשות אלימינציה של הדברים שאתה יכול להתמודד איתם ואיפה תהיה התועלת. אנחנו רוצים לבוא מהמקום של לייצר תועלות של מבוקרים לטובת הציבור. אמרנו בואו נזהה את המקומות ששם אנו יכולים לשים את האצבע ולהגיד אם תטפלו בזה המצב יהיה טוב יותר.

מסדרון בי
מסדרון בי

תני לי דוגמה.
"כמו שאת זוכרת ודאי בתחילת המגפה, עוד בחודשים הראשונים, שיעור הנפטרים מבין דיירי בתי האבות והמוסדות היה גבוה מאוד. כשהתחלנו לבדוק את זה, התחלנו לשאול שאלות וישבנו עם הפרויקטור של מגן אבות ואימהות מי שמתעסק בנושא הקשישים והתחלנו לנסות להבין מה קורה שם, למה זה קורה. אז הגענו למסקנה יחד איתו שמה שחשוב לעשות זה לבדוק את המטפלים כי הם אלה שנכנסים ויוצאים, הקשישים יושבים במקום אחד".

"מאז הוחלט לבדוק כל שבוע את המטפלים ושיעור החולים והנפטרים בקרב דרי המוסדות ירד באופן משמעותי ביותר. קחי את דוח הלמידה מרחוק, אחד הדברים שלימדנו עליהם הוא הצורך בלמידה בסביבה. נכון שלמרד החינוך יש חוזר שמדבר על זה אבל זה לא הפך למשהו אופרטיבי. היום אנו רואים שהרבה רשויות מקומיות מחליטות להרחיב את הלמידה, במקום שילדים ישבו בבית מול המסכים לאורך כל היום או ילמדו רק בום עם כל הדברים הבעיתיים שיש בתהליכי הלמידה האלה, שייפגשו מחוץ לכיתת בית הספר כאשר החוץ הוא לא רק החצר".