"יש חשיבות רבה להנצחת האנשים הרבים שנפטרו מהמגיפה, ושרובנו לא מכירים בכלל", אומר יואל מרשק, פרויקטור לנושא התיישבות, ביטחון, חינוך וצמצום פערים, שיחד עם עמותת "איילת השחר", ובראשותה הרב שלמה רענן, מקדמים בימים אלה פרויקט הנצחה לזכרם של הנספים במגיפה, שאמור להתחיל בעוד כשלושה שבועות.

"בין הנפטרים יש מבוגרים בני 80 ששמם לא יוזכר בשום מקום, גם לא היו להם הלוויות מכובדות, וקבורתם לא צוינה כמעט ברבים בגלל הקורונה. לכן יש חשיבות בפרויקטים המנציחים את זכרם". במסגרת פרויקט ההנצחה יינטעו אלפי עצי זית בדרך מנחם בגין בקריית שמונה. "כל עץ יהיה זיכרון ליהודי שנפטר מקורונה מהארץ ומכל העולם. לכל עץ יהיה שם של נפטר", מספר מרשק.

פרויקטור הקורונה פרופ' נחמן אש בכפר ריינה (צילום: מזאווי פרסומאים, מטה ההסברה של משרד הבריאות)



כמה זמן אמור הפרויקט הזה להימשך?
"אף אחד לא יודע עד מתי יהיו נפטרים. יש תרומות מכל העולם לטובת הפרויקט. רק בברוקלין יש כ־4,000 מתים יהודים. בישראל נציין גם את המיעוטים שחיו בארץ ונפטרו מקורונה, אבל מרחבי העולם ננציח רק את היהודים. העלינו את זה בחוץ לארץ, והייתה לזה היענות עצומה. אנחנו מסתייעים בסוכנות היהודית ומתכוונים לפנות גם למשרד התפוצות כדי לקבל את השמות והסכמת המשפחות. בארץ, אחרי שניטע בהתחלה 100־200 עצים, נתחיל לפנות למשפחות שמסכימות ונערוך טקס לעצים הראשונים".

"עץ זית לא רק משכין שלום, אלא גם מסמל את מדינת ישראל ואת הקשר בין האדמה לאדם", אומר ראש עיריית קריית שמונה, אביחי שטרן. "במדינת ישראל כמעט שאין עדיין אתרים לנפטרי נגיף קורונה. אני שמח שדווקא אנחנו, קריית שמונה, בין הרשויות הראשונות בישראל שבחרו להנציח את קורבנות הנגיף, בדרך שבה צועדים מדי יום מאות תושבים שיזכרו כל יום מחדש את אותם אנשים שנפטרו מהנגיף הקטלני שפגע בכל המדינות בעולם".

ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן (צילום: דוברות עיריית קריית שמונה)ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן (צילום: דוברות עיריית קריית שמונה)


במהלך השבוע שעבר הושק המיזם "רקמה אנושית" של תנועת דרור ישראל, חלק ממועצת הקבוצות והקהילות המשימתיות, הנותן אופציה להנציח כל ישראלי שנפטר מהמגיפה. "היוזמה נולדה בגלל שזיהינו צורך של משפחות שיקיריהן נפטרו מקורונה", מספר גיא טשרניאק, חבר תנועת דרור ישראל המרכז את הפרויקט ונמנה עם בית התוכנה "דרורסופט". "הלוויות והשבעות היו מצומצמות בקורונה, ורצינו לאפשר לאנשים לשתף בזכר יקיריהם ולאחרים להשתתף בכאבם. מדינת ישראל הפסיקה לפרסם שמות של נפטרים, כמו שנהגה לעשות בתחילת המגיפה, וראינו חשיבות במתן שם לכל נפטר, בעיקר מקום למשפחות לשתף את הכאב שלהן".

אתר ההנצחה ''כולנו רקמה אנושית'' (צילום: צילום מסך)אתר ההנצחה ''כולנו רקמה אנושית'' (צילום: צילום מסך)


איך עושים זאת בפועל?
"זו משימה מאוד מורכבת לאסוף את השמות, הרי כבר חצינו את ה־3,000 נפטרים. התחלנו לעבוד על זה לפני שלושה חודשים. לצערנו נהיינו כבר קהי רגש לכל הסיפורים שקוראים בעיתון, ו'דרור ישראל' רצתה לתת פן אנושי לשמות. אנחנו אוספים נתונים מאתרי חדשות ומוודאים עם המשפחה שהמידע נכון, שלא תהיה עוגמת נפש. יש באתר (izkor־covid19.co.il) גם אפשרות של המשפחה או המכרים להעלות סיפורים של הנפטרים, תמונות, וגם ישנה אפשרות לשתף את זה ברשתות החברתיות.

בשלב הבא חניכי הנוער העובד והלומד יביאו עוד סיפורים. יש משהו בזה שמישהו מתקשר למשפחה, שואל, מתעניין. זה נותן למשפחה תחושה שמישהו רואה אותה. התחלנו עכשיו בקמפיין כדי לקדם את האתר וליידע את המשפחות שזה קיים. ככל שיותר אנשים יעלו נתונים, כך גם יותר אנשים ייחשפו לאתר".

כמה סיפורים יש כיום באתר?
"אנחנו על 280 שמות, זה מעט מאוד יחסית למספר הנפטרים, אבל לא מעט בהתחשב לעובדה שרק לפני כמה ימים התחלנו. כמובן שאין פה חובה, אבל למי שמעוניין להנציח - זה נותן אופציה מכובדת. אני כמובן מקווה מאוד שמספר המתים לא יעלה, אבל בתור תנועה שהערך המרכזי שלה הוא שוויון וערך האדם, חשוב לנו שלאנשים יהיו פרצופים, והם לא יהיו רק מספר".

נר וירטואלי

גם בחב"ד ראו חשיבות בהנצחת מתי המגיפה: האתר chabad.org השיק פרויקט הנצחה בשם "כל אדם, עולם" הכולל את רשימת שמות היהודים שנפטרו מנגיף קורונה בעולם. כיום ישנם ברשימה שמותיהם של יותר מ־1,200 יהודים. בחלק מן המקרים ישנו קישור לידיעה שפורסמה על פטירתם.

פרויקט הנצחה נוסף הוא yizcor.carmel6000.com, שנוצר בשיתוף משרד התפוצות ו"כרמל 6000" של ארגון הילמ"ה (הייטק למען החברה). הרעיון למיזם נולד בעקבות פנייה של משרד התפוצות להילמ"ה בניסיון לחבר בין יהודי ישראל והתפוצות דרך אתר הנצחה של נפטרי קורונה. האתר עלה באפריל האחרון, ועד כה מתועדים בו 120 נפטרים והודלקו 1,500 נרות וירטואליים לזכר הנפטרים.

אווה ביבאס, 20, בת שירות לאומי־אזרחי, שמתנדבת בעמותת בת עמי במסגרת תוכנית "כרמל 6000" של ארגון הילמ"ה, הייתה אחת מהאנשים שעבדו ופיתחו את הפרויקט. "במסגרת הפרויקט הענקנו קצת נחמה לאנשים שאיבדו קרוב משפחה בתקופה הזאת, ולא התאפשר להם לשבת שבעה באופן נורמלי", היא אומרת. "החשיבות היא להראות אחדות בעם ישראל ולהראות שלא שוכחים גם את אלה שנפטרו מקורונה. האתר מאפשר לפרסם את השמות של האנשים האלה. כל אחד יכול שם להכניס פרטים על הנפטר, להכניס תמונה. עדיין אין באתר אלפי שמות, כי אולי אנשים צריכים קצת זמן, צריכים גם לעכל".

"המיזם להנצחת נפטרי קורונה מראה לכולנו כיצד הטכנולוגיה נותנת מענה לסוגיות חברתיות ראשונות במעלה", אומר ראובן פנסקי, מנכ"ל הרשות לשירות לאומי־אזרחי, שמספקת חלק מהמתנדבים והמתנדבות להפעלת הפרויקט. "הסיבה העיקרית לכך שיש בינתיים רק 120 מונצחים היא כי האתר עלה לקראת סוף הסגר הראשון בארץ, אז בעולם הייתה מגמת שיפור, ולכן הפרויקט נבלע ולא קיבל את הבמה המתאימה לו. אך כעת אנו מקווים שעוד אנשים ישמעו וינציחו את יקיריהם דרך הפלטפורמה החשובה הזו".  

ראובן פנסקי, מנכ''ל הרשות לשירות לאומי־אזרחי (צילום: אבי אוחיון, לע''מ)ראובן פנסקי, מנכ''ל הרשות לשירות לאומי־אזרחי (צילום: אבי אוחיון, לע''מ)