משבר הקורונה והמצב של מערכת הבריאות הישראלית, לצד אי היציבות הפוליטית הממושכת, שנגרמה בשל ארבע מערכות בחירות בתוך שנתיים, עוררו שאלות רבות בנושא, שעלה לדיון בפאנל בהנחיית טל שלו. הפאנל - "מה שר הבריאות הבא צריך לעשות" - בהשתתפות ד"ר גילה ברקאי, מנהלת מחלות זיהומיות בילדים וטלרפואה במרכז הרפואי שיבא תל השומר, ד"ר נועם סולומון, מנכ"ל ומייסד-שותף ב-Immunai וד"ר איתמר עופר, מנכ"ל צבר רפואה, במסגרת "כנס בחירות 2021" של הג'רוזלם פוסט ומעריב.
"אנחנו בצבר רפואה מאמינים שמה שנכון זה השילוב בין רפואה בבית החולים לרפואה בבית." מסביר ד"ר עופר. "מצד אחד יש מקרים בהם יש צורך בבית חולים, אולם בסוף אין תחליף לבית ולמשפחה. הביקור הרפואי והטיפול בבית, מהווים פתרון למטופלים רבים. זה מה שאנחנו עושים בצבר רפואה, קרוב ל-4 שנים באשפוז בית במחלקת פנימית בבית. אחד הדברים המעניינים הוא שהציבור הבין את זה מצוין".
שנת הקורונה חשפה לא מעט חולשות במערכת הבריאות בישראל, לצד יתרונותיהן של מרפאות הקהילה ומערך הטיפול הביתי. המשבר הביא איתו הבנה שאין צורך בהפרדה דיכוטומית בין שתי המערכות.
"אשפוז זה לקיחת אחריות סביב השעון על אדם - אם הוא בבית החולים או בבית". ציין ד"ר עופר. "מה שלמדנו בשנים האחרונות זה שאפשר לקחת אחריות רפואית על מקרים מורכבים למדי בבית אם אתה מאורגן בצורה נכונה כדי לעשות את זה, מבחינת הצוות המקצועי, התקשורת הפנים ארגונית, והטכנולוגיה. בתקופת הקורונה בבתי החולים בישראל ולמערכת לא היה כלל מידע על המחלה והטיפול. בשלב מסוים היה חשש לגבי החוסן של בתי החולים שיוצפו בחולים ולא יהיה לנו איך לטפל. השינוי המשמעותי היה כשהבנו שיש חולים שאפשר לטפל בהם גם בבית, ואז להגן על בתי החולים שיישארו זמינים עבור החולים שבאמת חייבים את השירות הזה".
בעקבות אילוץ הריחוק החברתי ומדיניות הסגרים, התחזקה המגמה של אשפוז ביתי המתאפשרת הודות לטכנולוגיות ובניית מערכת תמיכה מרחוק, לדברי ד"ר עופר, הנתונים מראים כי רובו המוחלט של הציבור מעדיף אשפוז וטיפול בבית.
"היום יש פתרונות כלכליים זמניים שניתנו לקופות ולבתי החולים כדי להפעיל אשפוז בבית." הסביר ד"ר עופר. "חשוב להבין שזה נדבך משמעותי במערכת הבריאות . זה ייתן לאשפוז בבית את המקום שלו, בעיקר משום שלאנשים מבוגרים זה חוסך סיבוכים משמעותיים של האשפוז. המטרה של שר הבריאות הבא צריכה להיות הבאת כללים שלפיהם אשפוז בבית הוא חלק מהמיינסטרים של מערכת הבריאות.
"בסופו של דבר, כל חברות המחר נשענות על דאטה רפואית" מוסיף ד"ר סלומון. "לכן שיתוף הפעולה בין הרפואה בקהילה ובבתי החולים לחברות הביוטק הם הכרחיים. הקריאה שלי לשר הבריאות הבא היא להעמיק את השיתוף פעולה הזה."
ד"ר ברקאי: "אני מסכימה עם ד"ר עופר שהמודל יהיה היברידי. כמו שמקומות העבודה לא יחזרו כולם להיות פיזיים ויש שילוב, כך יהיה בתחום האשפוז. לא הכל דורש מגע פיזי קרוב. הטכנולוגיות של היום והמערכים שנבנו סביבם כמו מערכות הניטור מרחוק מאפשרים לנו לתת טיפול גבוה להרבה מאוד חולים מהבית".
בהתייחסו לרגולציה של תו התקן לאשפוז ביתי ומדידת איכות הטיפול, ציין ד"ר עופר כי "האחריות של משרד הבריאות היא לוודא שמי שמפעיל אשפוז בבית פועל תחת בקרה וכללים לא פחות מאשר הסטנדרטים שיש לבתי חולים בישראל. זו משימה מאוד משמעותית של משרד הבריאות, גם שם לתת את דעתו ולעשות מעשה".
נוכח התקצוב הלוקה בחסר של מערכת הבריאות, לדברי חברי הפאנל, אשפוז בית מסתמן כיעיל גם ברמת ההתנהלות הכלכלית. ובראייה עתידית, ישראל תהיה מסוגלת להוביל את העולם ברפואה מותאמת אישית, הודות למידע של קופות החולים בשילוב טכנולוגיה מתקדמת.
"צריך להבין שאשפוז בבית מוריד את המחיר ביחס לאשפוז בבית חולים". אומר ד"ר עופר, "ואז בעצם אתה מדייק את השקלים בצורה הרבה יותר נכונה. יש פחות סיבוכים של האשפוז, האשפוזים יותר קצרים, ולמעשה ניצול השקלים בצורה חכמה הוא לתת לכל אחד בדיוק את מה שהוא צריך. צריך לשכלל את המערכת בצורה שאשפוז בבית יהפוך למשכלל משמעותי של מערכת הבריאות. לדוגמא, אצלנו בתחום הפסיכיאטריה בצבר רפואה, אנחנו מצילים אנשים מאשפוז על ידי טיפול מאוד אינטנסיבי בבית".