משרד הבריאות פרסם הבוקר (חמישי) כי 1,400 בני אדם אובחנו במהלך היממה אתמול כמאומתים לקורונה - המספר הגבוה ביותר מאז אמצע אוקטובר. אחוז הבדיקות החיוביות עומד על 1.44%, ומקדם ההדבקה טיפס ל-1.34. מספר החולים הקשים עומד על 83, בהם 39 מונשמים, ומספר הנפטרים עומד על 8,239.
המשנה למנכ"ל בית החולים שיבא וחבר הקבינט המקצועי של הקורונה, פרופ' ארנון אפק, שוחח עם אריה אלדד ורוני בר־און ב־103fm והתייחס להתפשטות התחלואה: "זה זן מאוד מדבק, אנחנו גם מניחים שהוא גורם פחות למחלה קשה ולכן לפחות בדרום אפריקה ראו הרבה פחות אשפוזים, בבריטניה יכול להיות שהמכנה מאוד גדול ואז רואים הרבה אשפוזים".
"אנחנו יודעים שהחיסון יעיל גם במניעת הדבקה אבל הרבה פחות בהשוואה לדלתא ואנחנו יודעים שהוא בכל זאת יעיל אולי מעט פחות בכל הנושא של אשפוזים. מה שיכול להיווצר זה תהליך גדול מאוד של הדבקות בגלל שהוא כל כך מדבק. בהנחה שאין מעברים רוב האנשים חולים ואז המחלה דועכת בגלל חסינות העדר. ההבדל בין דרום אפריקה לישראל ובטח לבריטניה זה קודם כל הגילאים".
לדבריו, "בדרום אפריקה הגילאים מאוד מאוד צעירים ולכן אנחנו יותר מוטרדים. בבריטניה אנחנו רואים הרבה יותר אשפוזים מכיוון שהאוכלוסייה גדולה. הוא מדבק או גורם למחלה קשה בחצי - הם ידבקו פי ארבע ויהיו לנו יותר מאושפזים. סה"כ המחלה יותר קלה. כולנו מאוד עייפים והיינו רוצים לשים את הקורונה מאחורינו אבל לצערי זה לא ככה ועד שכל העולם לא יחלים או יתחסן לא נוכל לראות את זה".
עוד אמר פרופ' אפק כי "האירוע הזה ימשך אבל בסוף אני מאמין שהוא ידעך ואנחנו בעולם המערבי לא נצטרך לקחת חיסונים כל כך דחופים ונוכל לרווח את החיסונים. כמו שפעת, אנחנו לוקחים כל שנה - אני לא רואה בזה אסון גדול מה גם שיש לנו חיסונים. אני מזכיר שיש מדינות שאין להם חיסונים".
בהמשך הביע את דעתו על החלטת משרד הבריאות והממשלה על פתיחת מבצע החיסונים הרביעי ביום ראשון הקרוב ואמר כי "אנחנו מסתכלים ואנחנו עושים בשיבא כל הזמן בדיקות אני יכול להגיד שהירידה משמעותית בהשוואה לאומיקרון. אבל לעומת זו אם אתה בודק את הירידה למול הדלתא היא לא גדולה יחסית. אם היינו חיים בעולם הדלתא בוודאי לא היינו מדברים על עוד החיסון. הקטע זה האומיקרון".
"חייבים לעשות מחקר ואני מכיר את אנשי הצט"מ ודיברתי עם והצוות שהמליץ - יש להם פרפורים בבטן. הסיבה שהם באו ואמרו לא נחכה למחקר של שיבא או למחקרים אחרים זה כי הם מבינים שקצב ההדבקה כל כך מהיר שהם עלולים להחמיץ את המועד", הוסיף.
לדבריו, "ההדבקה תהיה עכשיו. בכל מקרה אנחנו נעשה מחקר בשיבא וזה מאוד חשוב. עכשיו השאלה אם לחכות למחקר או להתחיל להתחסן - אף אחד לא באמת יודע ואף אחד לא יכול להמליץ לכם ובוודאי שלא אני. יש כאן עניין של ניהול סיכונים. אם היינו עושים את הניסוי בשיבא היינו מתחילים לצבור את האינפורמציה ובאמת לייצר את התשובה. מה שחושבים בצט"מ ויש בזה הרבה מאוד הגיון זה שאין לנו את הזמן להמתין כי בקצב הדבקה כל כך מהיר נקבל את התשובה. גם אם יתחילו את החיסון אנחנו נעשה את המחקר בכל מצב כדי שנלמד. אבל זו החלטה של הצט"מ, זה הכול ניהול סיכונים אישי".
בהתייחסו האם מנת הדחף הרביעית יעילה נגד זן האומיקרון, אמר פרופ' אפק שלא וכי "זה רק יהיה בסביבות מרץ שהם יתאימו לאומיקרון והשאלה היא אם יש לנו זמן להמתין. לפי האינפורמציה וקצת ההתפשטות באמת כנראה שאין לנו זמן לזה. זה הרקע להחלטת הצט"מ. לכולם יש פרפרים בבטן, אנשי הרפואה שונאים לקבל החלטות שאין".
בסיום, אמר המשנה למנכ"ל בית החולים שיבא וחבר הקבינט המקצועי של הקורונה כי יתחסן במנה הרביעית. "ה עניין מאוד אישי כי אני עושה כאן ניהול סיכונים. אני לא יודע להגיד לכם על פי עובדות או תוצאות הניסוי, אם היה לי את תוצאות הניסוי של שיבא היה לי יותר קל. הסברתי למה חשב הצט"מ שצריך לא לאבד זמן ועכשיו זו החלטה של כל אחד ואחת מאיתנו. אני החלטתי כן לקחת את החיסון וכל אחד יעשה את שיקולו", סיכם.