רעות אלוש (27), שמסומנת כהבטחה, הולכת לגמרי לקיים את ההבטחה כשתככב בקרוב, אחרי שגברה על כ־80 מועמדות, בתפקיד הראשי במחזמר היוקרתי "סוליקא" בתיאטרון באר שבע. זאת במקביל להצגה "אם נדע לאהוב", מסע תיאטרלי מוזיקלי בעקבות שיריו של ז'אק ברל. לאלוש אין רגע דל, והיא משחקת במגוון תפקידים בהצגות שונות ברחבי הארץ, בין היתר, בתיאטרון גושן ב"אני ירושלמי" כסבתו של יהורם גאון, ועוד.

"'סוליקא' מבוסס על סיפור אמיתי שהתרחש לפני כ־200 שנה בטנג׳יר שבמרוקו", מספרת אלוש. "זה סיפור על נערה יהודייה, בת יחידה לאמה. אביה נפטר, והיא לומדת שיעורי תורה עם הדוד שלה, עובדת בבית עם אמה התופרת ועוזרת לה. יום אחד היא יוצאת לשוק עם חברותיה כדי לחפש שמלה לחתונה של אחת הבנות, שם היא פוגשת ביורש העצר של מלך מרוקו, בחור מוסלמי. הוא מתאהב בה ומתפתח קונפליקט בין אהבה לאמונה. מכאן אשאיר את זה פתוח, כדי שתבואו לראות את המחזמר. מדובר באגדה מרוקאית שעברה בין יהודי מרוקו מדור לדור. אני מאוד מתרגשת לקראת זה, בייחוד כשזה משלב שירה ומפגש בין ערכים חשובים".

רעות אלוש. צלם : לירן מור רעות אלוש. צלם : לירן מור

איך הגעת לתיאטרון באר שבע, רחוק מהבית?
"רפי ניב, המנהל האמנותי של התיאטרון, היה מורה שלי בשנה ב׳ בסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין. כשהייתי בשנה ג׳, אחרי אחת ההצגות, הוא ניגש אלי ואמר לי שייצרו איתי קשר בימים הקרובים מהתיאטרון לבוא לאודישן שירה, להפקה שנקראת 'אם נדע לאהוב'. עשיתי את האודישן ועברתי. ההפקה היא בעצם ערב שירים, שאנסונים של ז׳אק ברל בתרגום לעברית. זה ערב מהמם וכיפי שאנחנו עדיין רצים איתו. לפני חודשיים זימנו אותי לאודישן לתפקיד סוליקא. זה היה מאוד מרגש עבורי. האמת היא שפחדתי. בכל זאת, אני שחקנית צעירה. סיימתי את הלימודים לפני שנה, ולקבל זימון לתפקיד כזה, זה לא מובן מאליו. הבנתי שאני צריכה לעבוד מאוד קשה בשביל זה, להבין מה היא עוברת ומרגישה, ובעיקר להעביר את כל הסיפור שלה דרך שירה. אלה היו שירים לא פשוטים בכלל".

"התגברתי על הפחדים והתחלתי לעבוד, לקחתי שיעורי פיתוח קול עם לימור עובד המדהימה. שמרתי על עצמי. הפכתי להיפוכונדרית, רק לא לדפוק לעצמי איזה שלב בדרך. עוד אודישן ועוד אודישן. את מנסה בכל הכוח לתת 200% בכל פעם מחדש, ועדיין לא יודעת אם כן או לא. זה קשה. את מגיעה למצב שאת משתגעת ואומרת לעצמך: 'די, מה אני צריכה את המקצוע הזה'. ואז, בכל רגע כזה, נשמתי והרגעתי את עצמי. אחרי חודש וחצי, שהרגישו לי כמו שלושה חודשים של לחץ ומתח, הודיעו לי שקיבלתי את התפקיד. התרגשתי עד דמעות. הדמות שלי במחזמר היא נערה תמימה מבית שמרני, ויש לה חלומות גדולים שהיא רוצה לגלות. יש לה הרבה משותף ממני".

רעות אלוש ב"אם נדע לאהוב". צלם : מעיין קאופמן רעות אלוש ב"אם נדע לאהוב". צלם : מעיין קאופמן

ללכת עם הלב
אלוש, אחותו של השחקן אביב אלוש, כיכבה גם בסדרה "תאג"ד" (yes) בתפקיד שירלי, משקית ת"ש. זה היה התפקיד הטלוויזיוני הראשון שלה. אחריו שיחקה גם ב"מתים לרגע" (HOT) בתפקיד אליס, לצד אגם רודברג, עפר שכטר ואחרים.

היא נולדה בקריית ביאליק, כבת זקונים לאם גננת ולאב מנהל חנות בגדים. אביב הוא אחיה הבכור, ואחיה השני, אלעד (31), עוסק בצילום. בילדותה עברה המשפחה לכרמיאל, שם למדה בתיכון. בעקבות גירושי הוריה, עברה עם אמה לפתח תקווה, ואת שירותה הצבאי עשתה כרל"שית בחיל האוויר. בילדותה כיכבה על הבמות בבית הספר ובתיכון למדה במגמת קולנוע. בתוכה התבשלה הידיעה שבבוא היום תהפוך לשחקנית.

"הילדות שלי בכרמיאל, עד גיל 17.5, הייתה מהנה, שכונתית ומשפחתית מאוד", היא משחזרת. "באיזשהו שלב כשגדלתי, ואחי כבר היה בתל אביב - אחרי שכבר קיבל תפקיד - זה נתן לי אור ירוק לכך שזה אפשרי, ורציתי להגיע למרכז ולנסות. בשלב ראשון, עוד לפני הצבא, עשיתי סדנה בסטודיו של יורם לוינשטיין".

דניאל גל, שירה נאור, תומר קפון, רעות אלוש ואינה בקלמן. צלם : רפי דלויה דניאל גל, שירה נאור, תומר קפון, רעות אלוש ואינה בקלמן. צלם : רפי דלויה

"עברתי למרכז עם אמא וגרנו בפתח תקווה. בכל תקופת הלימודים אצל יורם הייתי בבית איתה. לא באמת בבית, כי כשאת בלימודים, כולך בלימודים. לפני חצי שנה עברתי לתל אביב ולפני חודש אמא שלי חזרה לצפון. לא יודעת עד כמה זה השפיע עלי, כמו שזה לימד אותי על החיים, כמה הם דינמיים, כמה צריך ללכת עם הרגשה פנימית ועם הלב. היה לי חלום מאוד גדול בתור ילדה, ופתאום אני נוגעת בדבר שחלמתי עליו. מובן שהשאיפות עוד גדולות, אבל זה מרגש ומדהים. כשחקנית זה נותן לי הרבה כוח ואמביציה. שחקן הוא מי שהוא ומה שהוא עבר בחיים".

באחד הראיונות ציינת שאת רוצה לשחק תפקידים קומים, אבל אוהבת גם לגעת בלבבות. נמקי.
"נכון. רוב התפקידים שעשיתי בסטודיו של יורם היו קומיים. זה היה התקן שלי. גם בתחרויות, רוב הפרסים שלקחתי היו מונולוגים או נאמברים קומיים. אני מתה על זה. אני מרגישה כל כך הרבה חופש בתפקידים האלה. דווקא אז רציתי שילהקו אותי למשהו דרמטי, משהו עמוק שיציב מולי אתגר. פתאום התפקיד הראשון שלי בחוץ היה חתיכת אתגר. הכוונה בלגעת בלבבות של אנשים היא שזה מזיז אצל אנשים משהו בפנים, מרגש ומלמד אותם משהו על עצמם ועל הקרובים שלהם. מבחינתי, אם הצלחתי להזיז אצל מישהו משהו בפנים, עשיתי את העבודה. אין סיפוק גדול מזה".

רעות אלוש. צלם : לירן מור, יח"צרעות אלוש. צלם : לירן מור, יח"צ

על מה אביב ורעות משוחחים בארוחת השבת המשפחתית?
"בעיקר מתעדכנים בכל מיני דברים. עד שכולנו כבר נפגשים, יש הרבה במה להתעדכן. עושים קידוש. יש לי שישה אחיינים, אז לא משעמם. שותים יין, מדברים הרבה על האוכל. ארוחה כזו היא תמיד אותנטית, עם מאכלים אותנטיים, מהצד הטוניסאי או מהצד התימני. אין שיחות מאוד עמוקות בערב שבת. יש בעיקר פאן".

"אם נדע לאהוב", 23 באוקטובר, תיאטרון ירושלים; "סוליקא", 30־31 בדצמבר; 1־4 בינואר 2018, תיאטרון באר שבע