יוצר כיפת ברזל חושף: "בפרק הבא תראו את כל הכביסה המלוכלכת"

"לא צריך להיות רבי עקיבא כדי להבין את זה. עד היום החברים מהצבא הם שחקנים מרכזיים בחיי. במובן הזה, אני חושב שכשהתותחים רועמים, המוזות דווקא שרות את השירים האנושיים והמורכבים ביותר. ושוב, זו כמובן הקללה שלנו. הלוואי שנגיע ליום שבו אנשים ישתעממו מלשמוע על הצבא, והמסך יתרוקן ממדי הזית הירוקים".

אפשר להבחין ב"כיפת ברזל" שמרקם החיים החרדי־חברתי־צה"לי הוא לא בדיוק שחור לבן ולא טלית שכולה תכלת. מאיפה הדקויות?
"תוך כדי העבודה גילינו שהחרדים הם לא מקשה אחת. במחלקה חרדית ממוצעת יש 50 גוונים של שחור: החל מחסידים, ספרדים, ליטאים, שבבניקים, נח־נחים, חרד"לים, נערי גבעות, כיפות סרוגות ועוד. נפגשנו עם חיילים מכל זרם שסיפרו לנו על המתח ביניהם. גם אצלם רעיון כור ההיתוך אינו נקי מספקות. חסידים וליטאים, למשל, נוטים לזלזל בכיפות הסרוגות, וכמעט כולם מזלזלים בשבבניקים שנשרו מהישיבות. מובן שלכל זרם יש כיפה שונה, פאות שונות ובגדים שונים באזרחות. לאורך כל הדרך ליוו אותנו נציגים, מהכתיבה ועד הצילומים, והם הסבירו לנו איך כל דבר צריך להיראות ולהיעשות".

קיבלתם פידבקים מהעולם החרדי?
"רבים מאוד התרגשו מכך שמספרים את הסיפור שלהם, ואני כל יום מקבל הודעות נרגשות. יש המון התלהבות מכך שהסדרה אמינה, וזה הכל הודות לחרדים שליוו אותנו, והקפידו איתנו בציציות. תרתי משמע. אחרים באים בטענות שהסדרה מראה את האלימות והלינצ'ים נגד הצעירים שמחליטים להתגייס, הפשע בקרב הנוער שנושר מהישיבות ודברים שליליים נוספים, שלא הסכמנו לחסוך מהצופים, ויופיעו בפרק שישודר בקרוב. כן, הוצאנו החוצה כביסה מלוכלכת, ואני חושב שזו בדיוק המטרה של אמנות".

"אנחנו לא מתיימרים לייצג אף אחד, וגם לא באנו לעשות הנחות לאף קבוצה. המטרה היא לספר את הסיפורים האנושיים האמיתיים של האנשים האלה, ולפתח דיון ציבורי על השאלות. אנחנו מנסים במקביל גם להבין, אך גם לבקר את כל מי שמעורב במשולש הזה של צה"ל־חרדים־חילונים. חילונים חושבים בדרך כלל שכל החרדים פרזיטים, וחרדים חושבים שחילונים רק עסוקים בסקס. המטרה היא להראות מעבר לסטריאוטיפים ולייצר דיון סביב השאלות האלה".

מה דעתך על שילוב חרדים בצה"ל?
"יש כאן דילמה אמיתית. מאז השואה, הקהילות החרדיות נמצאות בסכנת הכחדה, והן מרגישות צורך להתגונן. אני מסכים עם הרבנים שהצבא עלול לפגוע בתרבות הייחודית שלהן. ואכן, חרדים רבים שהתגייסו עזבו את הדת והקהילות. הרצון לגייס את החרדים בכוח הוא גם ניסיון לנרמל אותם באגרסיביות לתוך הוויה חילונית קפיטליסטית, שאומנם מבטיחה חירות ברמת הפרט, אך לא בהכרח מבטיחה אושר גדול יותר".

"מצד שני, אני לא רואה הצדקה במישור המדיני לכך שכמות כזו של צעירים לא תתגייס ולא תשולב בשירות אזרחי בעל תרומה. אפשר לשמר את התרבות החרדית הייחודית, בעזרת כמות נאה של תלמידים מצטיינים, כמו שנותנים פטור מגיוס לאמנים או ספורטאים מצטיינים, אך אין מקום לפטור גורף. מי שהתרבות הזו אכן יקרה ללבו, יוכל לחזור אליה אחרי השירות הצבאי".

אתה וזוגתך, איילת שוטן־גושן, שותפים ליצירת הסדרה, ובסוף היום אתם גם אבא ואמא ובני זוג.
"לעבודה עם בת/בן זוג יש יתרון וחיסרון. היתרון הוא שעובדים על הסדרה בכל רגע פנוי. החיסרון הוא שעובדים על הסדרה בכל רגע פנוי. זה אכן יוצר טשטוש בין עבודה למנוחה. גם בסוף היום, אנחנו עדיין מדברים על הדמויות והמהלכים העלילתיים, ולעתים מישהו זורק רעיון תוך כדי שהעיניים נעצמות במיטה. זוגות אחרים רבים על השאלה מי ישטוף כלים. אנחנו רבים גם על זה, וגם על השאלה אם הגיבור צריך בסוף העונה להיכנס לכלא, או להמשיך בחייו. לצערי, לא מצאנו עדיין פתרון מלא לבעיה, וזה בהחלט עשוי לכרסם בזוגיות. נדמה לי שאנחנו צריכים בעתיד להתפצל יותר, למצוא כל אחד את העולם שיותר מעניין אותו, ולהפוך יותר ליועצים ופחות לשותפים".

"כיפת ברזל", ימי חמישי, 21:55, קשת