בשנת 1893 שידר הפיזיקאי ניקולה טסלה את שידור הרדיו הראשון בעולם, פרי המצאתו, ובכך הניח את אבן היסוד הבולטת ביותר בתעשיית התקשורת בכל ימיה. אמנם כיום, ממרחק שנות אור, הרדיו שהגה טסלה נתפס די מיושן ופחות שימושי לצרכינו, בייחוד בעידן הדיגיטלי והרשתות החברתיות, אך היו ימים רחוקים שבהם הוא היה האמצעי העיקרי להעברת מסרי חדשות, קודים צבאיים ותכני תרבות ובידור.

עד שנות ה־50, כפי שניכר היטב בסרטו של וודי אלן, "ימי הרדיו" (1987), העוסק בחיי התרבות טרום עידן הטלוויזיה, הרדיו נהג לרתק אליו מיליוני מאזינים ברחבי תבל. אחת הסצנות הזכורות ביותר מהסרט לגבי השפעתו הקוסמית של הרדיו על המאזין היא שידור תסכית הרדיו ההיסטורי של אורסון וולס משנת 1938, "מלחמת העולמות", סיפור בדיוני על פלישת אנשי המאדים לכדור הארץ, שגרר בזמן אמת היסטריה ובהלה המונית ברחבי ארצות הברית.

ב־13 בפברואר 2012, בהחלטת אונסק"ו, הוחלט להכריז על יום הרדיו הבינלאומי הראשון, שנועד להזכיר את כוחו והשפעתו של הרדיו עם שינויי הזמנים וחשיבותו הרבה גם כיום, בעידן הרשתות החברתיות, שבו מרבית התכנים זמינים לנו בכל פלטפורמה אינטרנטית אפשרית, לעתים אף לפני הרדיו. האם למרות החידושים הטכנולוגיים המאיימים על מעמדו, הרדיו יצליח להשיב עטרה ליושנה ולהמשיך להיות רלוונטי גם בעתיד?

"הרדיו, או ליתר דיוק יצרן התוכן, נמצא כיום באיזה תור זהב", מסביר אור צלקובניק, מנכ"ל רדיו 103FM. "גם אי שם במאה שעברה, כשהטלוויזיה עלתה לאוויר, הספידו את הרדיו עם הטכנולוגיה החדשה שהגיעה, ולמעשה שני המדיומים האלו - רדיו וטלוויזיה - למדו להשלים אחד את השני מבחינת מוצרי צריכה. כעבור אי אלו שנים, הדיגיטל והרדיו הולכים ביחד, ואתה יכול לצרוך רדיו גם דרך הטלוויזיה".

אנשים מקשיבים לרדיו.  Hulton Archive/gettyimagesאנשים מקשיבים לרדיו. Hulton Archive/gettyimages




יותר קהלים

שידור הרדיו העברי הראשון התקיים בשנת 1932 בתחנת הרדיו של המנדט הבריטי, ובשנת 1940 הוקמה תחנת הרדיו הצברית הראשונה, קול ישראל, תחילה כתחנת רדיו מחתרתית של ארגון ההגנה ועם קום המדינה כתחנה ממלכתית. בשנת 1950 הוקמה תחנת הרדיו הצבאית הרשמית, גלי צה"ל, ולפני 35 שנה קמה תחנת הבת הפופולרית שלה, גלגלצ.

לצד קול ישראל וגלי צה"ל, נולדו לאורך כל השנים גם תחנות רדיו אזוריות שסיפקו אף הן תכנים תרבותיים וחדשותיים. במקביל, החלו לתפוס תאוצה גם תופעת תחנות הרדיו האינטרנטיות הייעודיות הזוכות לקהל מאזינים אדוק.

למעשה, עד שנת 1968, מועד שידור הטלוויזיה הראשון בישראל, הרדיו שימש ככלי התקשורת העיקרי בישראל, לצד העיתון, וסיפק לא מעט שעות הנאה, מתח ועניין למאזינים. עם תחילת שידורי הטלוויזיה הועלו לא מעט ספקות בקשר לעתידו של הרדיו שנתפס כלוט בערפל, אך ההיסטוריה הוכיחה, כאמור, אחרת.

"ידו של הרדיו על העליונה גם כיום", טוען צלקובניק. "בייחוד כשיוצרים תוכן טוב שניתן לצרוך אותו בשלל וריאציות, בין אם זה ב־FM, במקלט, בסמארטפון, במחשב או אפילו בווטסאפ. יש כיום הרבה דרכים דיגיטליות שהרדיו יכול לספק בהן תוכן, ולא רק במובן המסורתי של המילה כפי שהיה בימים עברו. כיום אתה יכול להאזין לתוכניות הרדיו בכל זמן ובכל שעה נתונה, ולא רק בשעת השידור החי, וכך הרדיו פונה להרבה יותר קהלים".

אשר קיסר בחדר הבקרה רדיו רמאללה. אילן ברונר, לע''מ אשר קיסר בחדר הבקרה רדיו רמאללה. אילן ברונר, לע''מ

"תעשיית הרדיו מבוססת כיום יותר ויותר על אינטרנט ומולטימדיה במטרה להעניק למאזינים אפשרויות חדשות ולהתאים את התוכן לצורכיהם ולהרגלי השימוש שלהם במדיה", מוסיף ד"ר טל לאור, ראש מסלול רדיו, שידור והפקת תוכן ומנהל שידורי "קול אחר" בבית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל. "תחנות הרדיו רואות ברשתות החברתיות - פייסבוק, אינסטגרם וכו' - כפלטפורמה וכתשתית אשר ביכולתן להעצים, להפיץ ובעיקר להעניק חיי מוצר ארוכים יותר ואינטראקציה שוטפת עם הצרכנים. לאחרונה נוצרו גם מוצרי תוכן חדשים: פלייליסטים לפי נושא, ערוצי מוזיקה לפי סגנון ופודקאסטים בעלי תוכן מגוון ואיכותי".

גם האינטראקציה בין המאזינים לשדרני הרדיו שינתה את אופייה לאורך השנים. אם בעבר הקשר ביניהם נעשה דרך שליחת מכתב לתחנה או צלצול לטלפון של התחנה, הרי שהיום ישנה קשת עשירה ומגוונת של אופציות ליצירת קשר עם השדרים, שמרביתם מתחזקים גם עמוד פייסבוק אישי, טוויטר ואינסטגרם.

"הדוגמה הבולטת להרחבת האינטראקציה של שדרי הרדיו עם המאזינים היא שילוב אלמנטים ויזואליים, שלא היו קיימים ברדיו בעבר, כמו המגמה ההולכת ומתפתחת של שילוב שידורי פייסבוק לייב", אומר ד"ר לאור. "באופן זה תחנות הרדיו משמרות את התוכן המסורתי המשודר ב־FM, אך מרחיבות את היריעה ומוסיפות לו גם את הממד הוויזואלי, שלא היה קיים ברדיו המסורתי. להערכתי, תוספת זו תגרום לשידורי הרדיו להיות בעתיד יותר ויותר ויזואליים, ואף כלי תקשורת חוצה מדיה".

אור צלקובניק, מנכ"ל רדיו 103FM. גיא אלדר אור צלקובניק, מנכ"ל רדיו 103FM. גיא אלדר

חירות חדשה
לפי סקר TGI האחרון, שהתפרסם בחודש שעבר, אחוזי ההאזנה לרדיו עלו, כשתחנת הרדיו המובילה בישראל כיום היא גלגלצ. השיח הציבורי עסק רבות בשנה האחרונה בתחנות תאגיד השידור הישראלי, שהחליף את רשות השידור במאי 2017 וספג תגובות אמביוולנטיות מצד מאזינים, שחלקם לא ראו בעין פה את שינויי התוכן שנעשו בתחנה. למרות זאת, על פי נתוני הסקר, על אף ירידה שחלה באחוזי הרייטינג של "כאן ב'" ו"כאן תרבות", שתי תחנות המוזיקה של "כאן גימל" ו"כאן 88" רשמו עלייה מזהירה, אף שזכו לביקורת ציבורית.

"הנתונים מראים שהרדיו עדיין חלק מהותי גדול בחיי מרבית הציבור", מסביר לי־אור אברבך, סמנכ"ל רדיו ב"כאן", תאגיד השידור הישראלי. "הרדיו הפך לחלק אינטגרלי מאורח החיים של האנשים לאורך כל שעות היום, ואנחנו מרגישים את האהבה האדירה של הקהל. המקור העיקרי של חדשות ומוזיקה לרוב הציבור, שאינו בהכרח הצעירים, הוא עדיין הרדיו, שמתאים את עצמו כל הזמן לשינויי הזמנים ומתחדש".

ליאור אברבך צילום אריק סולטןליאור אברבך צילום אריק סולטן

לדברי דוד בן בסט, המנכ"ל והבעלים של תחנות הרדיו "רדיוס FM100", "רדיו לב המדינה" ו"פירוויה", המשדר בשפה הרוסית, מסביר כי דווקא התפצלות ערוצי הטלוויזיה בשנה האחרונה תרמה לביסוס מעמדו של הרדיו. "לרדיו מעולם לא היו חשיבות וכוח כמו שיש לו עכשיו", הוא אומר. "ככל שהטלוויזיה מתפזרת על פני הרבה מאוד פלטפורמות, הרדיו נשאר צוק איתן במפת התקשורת בעולם בכלל ובישראל בפרט, ואין ספק שהמצב הזה יימשך לאורך שנים".

"הנגישות לרדיו כיום באתר ובאפליקציה מעניקה למאזין חירות חדשה לצריכת תכנים, והוא משוחרר ואינו כבול ללוח המשדרים", מסכם ד"ר לאור. "הרדיו ממשיך לשמש ככלי תקשורת מהותי ומשפיע אף יותר מבעבר ונושא פניו אל העתיד הטכנולוגי".