פסטיבל "אינטימדבר" היה קסום. שילוב של הנוף הבראשתי של מצפה רמון עם האנשים הידידותיים, המוזיקה המעולה והארגון המופתי, לא יכול היה להניב תוצאה אחרת. אבל הכל השתנה באירוע הסגירה של הפסטיבל, כשלבמה עלו "טרנטה גרוב מאשין". אף אחד לא צפה את מה שקרה אחרי שני שירים. פתאום האולם התמלא והקהל התרומם באוויר תוך שהוא מפזר רסיסי שמחה לכל עבר. אין ספק, תופעה נולדה.

רק שנה וחודשיים חלפו מאז שהטרנטה הזאת עלתה על הכביש, אבל היא לא מפסיקה לנסוע - מקיבוץ למושב, מפסטיבל לפסטיבל, חורשת את הארץ בהילוך חמישי. הם כבר סימנו וי על שתי חתונות סופר־מתוקשרות של יהודה לוי ושלומית מלכה ושל חן אמסלם ומאור זגורי, והדי.ג'ייז הגדולים משמיעים אותם ללא הרף. אבל הדרך עוד ארוכה והיעד ברור: הם לא מתכוונים לרדת מהדרך.

שישה חברים בלהקה: ירון רוזנברג המתופף, רועי עבאדי בכלי נשיפה אתניים וכלי הקשה, יניב אלקיים היוצר והמפיק המוזיקלי, אור גורפינקל הגיטריסט, ליאור גרייבסקי הסקסופוניסט ודביר כהן עראקי הסולן המרשים. הם לא ילדים. כולם בני שלושים פלוס, בעלי קילומטרז' ארוך במוזיקה הישראלית, ויודעים עד כמה התחום הזה בעייתי והפכפך. "התחושה היא שכולם לוקחים את הפרויקט בצורה פרופורציונלית, בהתאם לגיל ולגישה", אומר רוזנברג. "אני בעד התלהבות, אבל התלהבות בוגרת כזו שראתה דבר אחד או שניים בתעשייה. שום דבר לא קורה בלחץ של גיל עשרים, אלא בצורה מתונה ונכונה".

את המוזיקה שלהם אפשר להגדיר כגלובל ביט. "וכמו שזה נשמע, אנחנו לוקחים את המוזיקה דרך הבלקן, הצועני, הרוקנרול ושילובים של מוזיקה מרוקאית ואירית, ברזילאית, ג'מייקנית ועוד - הכל מהכל; מכלול של מוזיקה מכל רחבי הגלובוס.

"מה שמייחד את המוזיקה שלנו הוא השילוב בין האלקטרוני לאקוסטי, ואפשר פשוט להגדיר אותה כמוזיקה סופר־שמחה. ה הרעיון", מחייך רוזנברג.

את אלקיים הוא הכיר לפני יותר מעשור. מכל המקומות בעולם, הם נפגשו במסיבת בת מצווה. הוא כבר היה אז מתופף, אלקיים היה די.ג'יי. "נוצר חיבור חזק וכבר אז חשבנו שאנחנו צריכים לעשות משהו ביחד". השנים חלפו ורוזנברג ניגן בהרכב "לימוזינה אקספרס" עם יוצאי להקת משינה. הוא ואיגי דיין חשבו להרים הרכב של שני מתופפים. הרעיון מעולה, הביצוע פחות. רוזנברג החליט לצרף את חברו משכבר הימים. רק שאז משינה יצאו בקאמבק ודיין פרש. רוזנברג ואלקיים הבינו שזו ההזדמנות שלהם.

"ההופעה הראשונה הייתה בפתיחת שבוע האופנה בתל אביב ב־2017. מוטי רייף פנה אלינו, ומצאנו את עצמנו מלווים את הפתיחה עם המוזיקה שלנו", אומר רוזנברג. "ואז שלומית מלכה שמעה אותנו והזמינה אותנו להופיע בחתונה שלה. ופתאום להקה שעוד לא חודשים וחצי על הבמה, מוצאת את עצמה במופע החופה של החתונה הכי המתוקשרת ב־2017. היה כיף אדיר".

החיבור בין השישה היה מיידי, "כמו תחושה של כפפה ליד. בתור אחד שהיה בעשרות הרכבים וניסה הרבה דברים בהרבה סגנונות, זו הפעם הראשונה שאני מרגיש חלק מהרכב שמביא סוג של משב רוח רענן, משהו חדש, כי השילוב האלקטרו־אקוסטי עושה את זה".

את מרגישים על סף פריצה?
"למרות שהייתי רוצה להגיד שכן, אני נזהר. אנחנו עושים דרך חתחתים ועוברים מפסטיבל לפסטיבל ומקהל לקהל. רואים את זה בפייסבוק ובאינסטגרם, איך מצטרפים אלינו עוד ועוד עוקבים אחרי כל הופעה. אנחנו יודעים שאין קיצורי דרך ורוצים לעשות את זה כמו שצריך. לשמחתנו, במהלך הדרך האנשים הטובים הגיעו אלינו, כמו חברת 'זברה', ובחודשים הקרובים נשלים את הדיסק ונוציא אותו".

למה "טרנטה", כשאתם בעצם דוהרים קדימה בפול גז?
"זאת מילה שנותנת תחושה של ישראל של שנות ה־60 וה־70, סטייל 'מציצים' ואורי זוהר", אומר רוזנברג. "חשבתי שיהיה מגניב לתת ללהקה עם אנרגיה מתפרצת שם של מכונית ישנה ומתפרקת. אנחנו אומרים שהטרנטה שלנו תמיד נוסעת, כי יש לה הכל, חוץ מברקסים". 

"טרנטה גרוב מאשין", 15 ביוני, 21:00, קיבוץ מגל; 21 ביוני, 12:00, סמינר הקיבוצים; 29 ביוני, קיבוץ געתון