הימנעות לא רציונלית מקריאת ספרים שעטיפתם הסוכרית מכריזה על הכוונה למשוך קהל קונות, הרחיקה ממני את רב-המכר הקודם של סו מונק קיד, "החיים הסודיים של הדבורים". אני שמחה שפסחתי על עטיפת "המצאת הכנפיים", הזהה בתבניתה לבונבוניירת הספר הקודם, וצללתי אל הטקסט.
ב"הערת המחברת" היא כותבת כי נתקלה בשמות האחיות במיצג במוזיאון ברוקלין. על רצפת אריחי חרסינה נחרתו שמות 999 נשים שתרמו תרומה חשובה להיסטוריה. מונק קיד, בת הדרום בעצמה, התגוררה באותה עת בצ'רלסטון, עירן של האחיות גרימקה.
שמותיהן הופיעו על רצפת המיצג, והסופרת נדהמה להיווכח שמעולם לא שמעה עליהן. שרה ואנג'לינה, בנות לאצולה הדרומית, מרדו במסורת אבות קשוחה ודכאנית, כשיצאו למאבקיהן. ב-1839, אחרי שעברו לצפון, פרסמו קונטרס בשם "העבדות האמריקנית כמות שהיא".
שתיהן יצמחו במקביל כמנתצות של מוסכמות, כל אחת בתחום הצר שהוקצה לה, עם הסיכונים שנטלה על עצמה. מונק קיד מילאה בבדיון יצירתי את הפערים במציאות ההיסטורית, והיא ראויה לשבח על התפרים הנסתרים. היכולת לבנות סיפור היסטורי אמין אינה תלויה רק בכישרון כתיבה. דרושה כאן עבודת נמלים.
שרה והטי משלימות בתיאוריהן תמונה קודרת אך אופטימית של חיים באחוזה עירונית בדרום קרוליינה בתקופת העבדות. הספר מסתיים ביוני 1838, פחות משלושים שנה לפני מלחמת האזרחים. מסיפור חייהן של האחיות גרימקה עולה כי התסיסה החברתית נגד העבדות הקבילה וחברה לתסיסה הפמיניסטית, למגינת ליבם של הגברים כולם, כולל הצפוניים שלחמו לחיסול העבדות.
כך או כך, הנשים הן שצעדו בעוז קדימה אל החופש והשוויון, בעוד הגברים לוחמי החופש השחורים אוספים נשק והגברים לוחמי החופש הלבנים מחשבים צעדים דיפלומטיים. האומץ של הנשים נבע מכך שלא היה להן מה להפסיד. שרה דוכאה והודרה מעולם המעשה והדעת בשל היותה אישה. הטי עונתה באכזריות מפני שבליבה סירבה להיות שפחה.
הערפל הפנטסטי העוטה את הסיפור, מעורב ב"בית מלקיאס" (מפורטוגלית: רמי סערי, מחברות לספרות, 266 עמ') בחומרים כמו-מוצקים, שדי בהם כדי לכשף הקורא. ספרה של דל פואגו הברזילאית (ילידת סאו פאולו 1975) זיכה אותה בפרס ז'וזה סאראמאגו (2011), ואין ספק שהיא שותה מבורות עמוקים של מסורת כתיבה דרום אמריקאית.
גורלם של בני משפחת מלקיאס נחרץ באיבחת ברק לילי שהרגה את האם והאב במיטתם. שלושת ילדיהם מתפזרים בעולם שיש בו מעט רחמים כלפי ילדים, ותינוקות במיוחד. אחד מהם יתבגר כגמד. הילדה הקטנה תינטש פעם אחר פעם בידי מי שאמור לגונן עליה, עד כי תסגל לעצמה חיים של מי שאינה מצפה לדבר.
בכור הבנים יישא על כתפיו את עול התמימות. זה האיש שהעולם מנצל והוא אינו מתמרד. סביב אלה יופיעו וייעלמו, וישובו להופיע, דמויות של מתים שעברו לממדי צבירה בלתי נתפסים, ותבוא הקידמה המוארת בזכות עמק שהוצף במים ושינה את חיי תושביו.
תרגום ראשון של "שלושים ואחת הקושיות מתוך אופטיקה" מאת אייזק ניוטון (מאנגלית: ד"ר דוד גלעד שכתב גם מבוא והערות, רסלינג, 180 עמ', כולל ביבליוגרפיה). "כוונתי בספר זה ("אופטיקה") איננה להסביר את תכונות האור באמצעות השערות אלא באמצעות תבונה וניסויים," כתב ניוטון (1643-1727), מאבות המדע המודרני, שהרחיק בתובנותיו אל העתיד שבתוכו אנו מצויים.
הקושיות שהותיר הן שאלות רטוריות המנוסחות ביופי מעורר השראה, ובו-בזמן מעידות על ענוות החוקר-הוגה: "אסיים בהצגתן של מספר קושיות המיועדות למחקר נוסף שייעשה בידי אחרים".