סיפור פריצת כלא עכו על ידי לוחמי האצ"ל; חלקן של היונים במאבק על הקמת המדינה; סיפורה של רכבת העמק; ההתחלה בזיכרון יעקב של מסורת ט"ו בשבט כחג נטיעות שנתי; איך הגיע החשמל לראשון לציון; האדריכל ריכארד קאופמן והתכנון המרובע של הרצליה - על כל אלה ועוד תוכלו למצוא במבחר משובב נפש מתוך הסיפורים שפרסם הסופר וחוקר ארץ ישראל, ד"ר מרדכי נאור, ב"ארץ אהבתי - על אתרים ואנשים", ספרו של נאור שיצא בימים אלה ב"ספריית יהודה דקל".
בדרכו הקלילה והיסודית גם יחד, לוקח נאור למסע מרתק במשעולי הארץ, מתמרן בין סיפורים מוכרים כמו הרס גימנסיה הרצליה בתל אביב ומעמד הכרזת המדינה בה' באייר תש"ח, לסיפורים פחות מוכרים כמו של עין זיתים ליד צפת.
בספר מספר נאור על שימור חצר כנרת ואיך ניצל מחנה המעפילים עתלית מהרס, מתייחס להקמת המוזיאון במצודת כ"ח בגליל העליון, שהוקם בבניין משטרת נבי יושע בגליל העליון, המשחזר קרבות מהקשים ביותר במלחמת העצמאות, ומעלה באוב את ביקורו של הרצל בפלשתינה ב־1898.
הספר לא פוסח על סיפורם של השומר אלכסנדר זייד ופסלו, המתנשא מעל גבעות שייח' אבריק בעמק יזרעאל המערבי, מדלג לסיפורה של פקיעין בצפון כסמל לרציפות היישוב היהודי בארץ, עם מרגלית זינאתי היושבת בה, וחושף את הצהרת מאריי, שהקדימה בכמה חודשים את הצהרת בלפור.
עוד בספר: הסיפור רווי ההיסטוריה של מתחם "המוסדות הלאומיים" בירושלים, לצד גלגולו של הסרט התיעודי "חיי היהודים בארץ ישראל", שהופק וצולם ב־1913 ואחר כך נעלם למשך 80 שנה. החורש האלמוני שנראה בו חורש בידו האחת, זוהה כיוסף טרומפלדור.
והאם שמעתם על קיבוץ אדיר עם? ככל שתחפשו אותו, לא תמצאו. מתברר שכך התכוונו לקרוא לקיבוץ יד מרדכי בדרום, שגלגולי שמותיו כללו את מצפה הים, גבעת מרדכי ותל מרדכי, עד שהתקבע כיד מרדכי, כהנצחה למרדכי אנילביץ', מפקד מרד גטו ורשה.
בשורה התחתונה: ספר מאלף וחשוב להכרת הארץ.