לפני זמן רב הוזמנו לסדר פסח אצל זוג חברים טובים. השנים הרבות מוססו את החברוּת הטובה, אף אחד לא אשם. דברים קורים, אי אפשר להימנע ממינֵי צער. באותו ליל סדר התוודעתי למסורת מלהיבה. במקום לקרוא בהגדה של פסח, התבקשו בני המשפחה ואורחיהם להכין קטעי קריאה משלהם. כל אחד מהמסובין קרא בקול מהסֵפֶר הקרוב ללבו. נשמעו קטעי פרוזה מתוך רומנים, דברי שירה, פסקות מספרי עיון, והיו אף מי שקראו מהגדת פסח. איש לא השתעמם, איש לא ייחל בקוצר רוח לגפילטע פיש.

לזכר אותו ליל סדר מרתק, מוגשת רשימה לבחירתכם, ובה ספרים שטרם השלמתי את קריאתם, מהם חדשים פחות וגם יותר. הערב האורחים מוזמנים לפסוח על הדגים–בשר–תפוחי–אדמה–קניידלך ולהתמסר לקריאה בלבד עד הרפרפת, שעליה אין לפסוח לעולם.

"התפנית, הולדת המודרניות", מאת סטיבן גרינבלט, פתח דבר: אריאל הירשפלד, מאנגלית: יפתח בריל, מאגנס, 374 עמ' כולל ביבליוגרפיה ומפתח:

הספר היחיד שלא אצרתי כוח איפוק ביחס אליו וכבר אני ממוקדת בזלילתו. כתוב כסיפור מפתה ושופע אנקדוטות היסטוריות ותובנות המחבר המתייחס לספר מהפכני, “על טבע היקום" מאת לוקרטיוס הרומי. משטרים דכאניים איבדו את הטקסט יקר הערך למשך מאות שנים, והוא שב ונמצא בידי חוקר הומניסט אובססיבי, פוג'ו ברצ'וליני שמו, בתחילת המאה ה–15. גרינבלט, פרופסור להיסטוריה של הספרות בהרווארד, פותח דלת ענקית למרחבי מידע ומחשבות, ומציע התבוננות היסטורית רעננה בתרבות האנושית, באמצעות כתיבה מעודנת וסוחפת כאחת. זה הספר שיש לקרוא כשקיבעונות אפלים שבים ואוזקים את החברה המערבית.

התפנית, הולדת המודרניות התפנית, הולדת המודרניות

מהקדמת המחבר: “זו לא הייתה תמורה חדה או פתאומית, אבל מיום ליום נעשה אפשרי לחדול מהעיסוק במלאכים ובשדים (...) ולהתמקד בענייני העולם הזה; להבין שבני אנוש עשויים מאותו חומר כמו כל דבר אחר והם חלק מהסדר הטבעי; לערוך ניסויים בלי לפחד שמא אנחנו מציצים לסודותיו הכמוסים של האל; להטיל ספק בבעלי סמכות ולערער על עיקרים מקובלים; לתת הכשר לחתירה להנאה ולהימנעות מכאב; לדמיין שיש עולמות אחרים מלבד העולם שלנו; (...) לחיות חיים מוסריים בלי להזדקק לשכר ועונש אחרי המוות; להרהר בקור רוח בְּמוֹת הנשמה". גרינבלט מתאר את העיקשות של מי שהתמסרו לחשיפת ספרות העת העתיקה, ובכך בישֹרו את הרנסאנס התרבותי בכל התחומים שבהם מתבטאת רוח האדם.

"חנויות קינמון, בית–המרפא בסימן שעון־החול", ברונו שולץ, מפולנית: מירי פז, אחרית דבר:  דויד גרוסמן, הספריה החדשה, 328 עמ':

תרגום חדש, המוקדש “לדויד גרוסמן במלאת ל"ג שנה לכתיבת ‘עין ערך: אהבה'". שני קובצי הסיפורת שברונו שולץ (יליד 1892), צייר וסופר נודע בפולין של זמנו, הספיק לפרסם לפני שנרצח בגטו עיר הולדתו, דרוֹהוֹבּיץ', ב–1942. הספר פורש בנדיבות את תועפות הכישרון שנכרת בשיאו. פתיחה, 1/ אוגוסט: “בחודש יולי היה אבי נוסע למעיינות המרפא ומשאיר אותי עם אמא ואחי הגדול טֶרף לימי הקיץ הלבנים מחוֹם והמסמאים".

חנויות קינמון בית המרפא בסימן שעון-החול חנויות קינמון בית המרפא בסימן שעון-החול

"מלך זהב ודם", גבריאלה אביגור־רותם, כנרת זמורה־ביתן, 463 עמ':

רומן היסטורי, שעניינו תקופה מכרעת בתולדות היישוב הישראלי–יהודי בכנען. גיבור הספר הוא הורדוס, שהקים את בית המקדש השני בחסות האימפריה הרומית. המספר הוא ניקולאוס איש דמשק, יועץ המלך ומחנך ילדיו. אביגור–רותם מעולם לא בחרה בעבודה קלה, והטקסט מעיד על תחקיר מעמיק, כמו גם היצמדות לא פשרנית לסגנון ולאוצר מילים בן התקופה. דפיה שופעים תיאורי אירועים ודמויות, ואלה עלולים להקשות מעט על רצף הקריאה. הקורא המתמיד ילמד כי מה שהיה הוא שהווה. ניקולאוס מבקר בחריפות את העם שישב בתקופתו בציון ובתפוצות. העמדות הקיצוניות, שמצאו הד בקרב ההמונים, הביאו לחורבן בית שני. בהכרח נלווה לקריאה ההיסק המדכא: אנו צועדים היום בנתיב הרס זהה.

מלך זהב ודם מלך זהב ודם

"התעוררות וסיפורים אחרים", קייט שופן, מאנגלית: ח. י. גליקזם ובן ציון הרמן, אסטרולוג, 239 עמ':

קייט שופן האמריקאית (1904–1851) החלה לכתוב רק אחרי שגידלה שישה ילדים והתאלמנה. ניסיון החיים שצברה במשפחה קריאולית בניו אורלינס חבר לכישרון כתיבה ולעמדה מגובשת כלפי נושאים מרכזיים בחיים, ובמיוחד רגשות נשים במשפחה ובחברה. הנובלה הראשונה שלה, “התעוררות", המובאת בקובץ זה, הייתה לרב–מכר, אך ספגה ביקורת שמרנית קשה. רצונותיה החופשיים של אישה, מיניותה ותעוזתה, הבהילו את החברה הבורגנית המכובדת. “מהר מאוד היא הבינה, באופן אינסטינקטיבי, את דו המשמעות שבחיים: הקיום כלפי חוץ, אשר מסכים עם הקיים, והחיים הפנימיים, שמטילים ספק". התרגום הינו מן הנוסח המקורי, לפני שצנזורים מטעם עצמם יישרו אותו לפי סרגל מוסר צבוע.

התעוררות וסיפורים אחרים התעוררות וסיפורים אחרים

רשימה צפופה וחסרה של ספרים נוספים משולחן החג: 1. סדרה חדשה מתוצרת תשע נשמות, PETIT שמה. בונבוניירה מתורגמת, פרי עטם של סופרים שונים, ביניהם מרינה צבטייבה ו–ה"ג וולס. ספרונים קטנים ומתאבנים. 2. הוצאה מחודשת לשני רומנים מאת היינריך בל, “הכבוד האבוד של קתרינה בלום" ו"ביליארד בתשע וחצי". (מגרמנית: חיים איזק ובצלאל וכסלר, זמורה–ביתן). לקוראים שסְדַר הפוֹנטים הישן אינו פגם בדרכם, צפויה חוויה ספרותית שכמותה לא מזדמנת בשגרה. 3. “ז'ורז' פֶּרֶק, חיים במילים" מאת דייוויד בלוֹס, מאנגלית: יניב חג'בי, בבל, 967 עמ'. ביוגרפיה מפורטת ורבת עניין, של היוצר הצרפתי פרק (1982–1936, יהודי–פולני במוצאו, שהתייתם בשואה). בֶּלוֹס האנגלי, מומחה ליצירת האומן הרבגוני, נסע בעולם כדי לחקור את חייו ויצירתו של גיבורו. לכידת דמותו לתוך ספר אחד, עבה ככל שיהיה, נדמית כמשימה לא אפשרית.