1

אלוהים נמצא בכל מקום, למרות שאיננו יכולים לראותו. הוא זה שפותח את הדלתות בסופרמרקט.

(מישהו אמר את זה, פעם. זה היה בתקופה שבה דלתות שנפתחות מעצמן היו חידוש גדול. אבל אז התחילה מלחמת יום כיפור, ושלושה ילדים בשכונה איבדו את אבא שלהם, וכל ההומור הזה נחלש)

2

"תיזהרי איך שאת מדברת על אלוהים.

"הוא האלוהים היחיד שיש לנו. אם תיתני לו ללכת, הוא לא יחזור. הוא אפילו לא יזרוק מבט מעבר לכתף. ואז מה תעשי? את יודעת איך זה ירגיש לך, כזה ואקום? זה יהיה כמו אנגליה נגד ברזיל בוומבלי, ואין אף נפש חיה באצטדיון. את יכולה לדמיין דבר כזה? לשחק שתי מחציות לעיני אצטדיון ריק לחלוטין. משחק הכדורגל של המאה. שתיקה מוחלטת. אפילו לא צופה אחד. שתיקה מוחלטת. חוץ משריקות השופט ולא מעט קללות גסות.

"אם את מפנה עורף לאלוהים, זה אומר שהמשחק הנאצל והנפלא ששמו כדורגל ייפול אל תוך תהום הנשייה המוחלטת. בלי תוצאה למשחק - הארכה אחרי הארכה אחרי הארכה. לנצח נצחים. היעדרות. תיקו. שיתוק. עולם ללא מנצח.

"אני מקווה שאת קולטת".

(הרולד פינטר)

3

אלוהים חיפש דרך להעניש את האליטות, וכל מה שהצליח למצוא זה להכריח אותן לעשות מינוי לתיאטרון.

(מימרה)

4

“קפצתי מהגג של קניון עזריאלי", הסביר הבחור, “ואמרתי לעצמי, אחת מהשתיים: או שאני מת, או שיש אלוהים והוא מציל אותי".

“נו," שאלתי, “ו־?"

“יש אלוהים", אמר הבחור, “אבל הוא לא הזיז ביצה לעזור לי". והייתי ממשיך לדבר איתו, אבל בא המלאך הזה ששומר שלא יהיו פקקים בשמיים, ואמר: נו, מה קורה, מחכים לכם בגיהינום.

5

שבת גשומה אחת - מה גשומה, היה ברד, קור אימים - אני הולך לבית הכנסת, ורואה ברווז יושב על גג של אוטו. ישר מול הכניסה. שבת, ברווז, אוטו, ברד ניתך מהשמיים. חשבתי שזה סימן מאלוהים ולא נכנסתי לבית הכנסת, ובמקום זה הלכתי לאירנה ושתינו וויסקי ועשינו אהבה ואחר כך היא נכנסה להריון אז לא הייתה לי ברירה ולקחתי עבודה בבזק, לתקן דברים מתחת לאדמה בתוך בורות כאלה, ומאז עברו שנים כמה שעברו, וכל פעם שאני יורד לבור של בזק אני חושב לעצמי: סימן מאלוהים, בסדר, מקובל עלי, אבל סימן למה?

6

96% מהאמריקאים מאמינים באלוהים.

70% מתפללים באופן קבוע.

52% מאמינים בחיים שלאחר המוות.

41% הולכים לכנסייה פעם בשבוע.

3% מאמינים שהם אלוהים.

(מתוך “אמריקה במספרים", (1984

7

אלוהים, אלוהים, אתה יכול לקחת לאדם את הגוף ולהרביץ לו, אתה יכול לקחת לו את הנשמה ולטגן אותה, אבל לעשות מזה המבורגר - זה פשוט לא הוגן.

(מתוך סדרת ילדים עתיקה. פעם ילדים היו נחשפים להרבה יותר דילמות תיאולוגיות. היום הם רואים את מרים פרץ מדליקה משואה, וחושבים שככה זה)

8

השופט הבין אותי.

שאני עשיתי הכל - הכל! - בשביל שאני והיא נחיה בשלום, אבל איך אפשר לחיות בשלום עם כזאתי זונה, ומה לא עשיתי לה? פעם שפכתי עליה מים רותחים, ופעם לקחתי לה את הסולם באמצע שהיא עמדה על הסולם, ופעם היבאתי לה מחבת בראש, ופעם אפילו זרקתי אותה מהמרפסת של המטבח -

נפלה על החבלי כביסה -

והשופט הבין אותי! ובכל זאת נתן לי עשר שנים. בשביל מה עשר שנים? הרי בסוף לא קרה לה כלום. הבת זונה, כאילו אלוהים שומר עליה.

בחיי אדוני, לא מבין את אלוהים. מה יש לו לשמור על אחת טיפשה כזאתי? אז אומרים שכאילו אי אפשר להבין בנימוקים שלו, למשל מתנחלים - איך הוא מרשה שערבים יעשו להם פיגועים כל הזמן, ובייחוד שהם דתיים? אז אני אומר אדרבא ואדרבא: את האלה בהתנחלויות הוא נותן להרוג, ואת המפגרת הזאתי היציל עשר פעמים?

(תמיהה מהשכונה)

9

אלוהים, תקשיב: מי שזה לא היה שאליו היא עמדה לטלפן, היא לא טלפנה אליו. אולי לא היה כזה. אולי זה היה מישהו שלא מופיע במדריך הטלפון של לוס אנג'לס. אלוהים - ענה אתה לטלפון!

(מתוך “תפילה למרילין מונרו")

10

בהתחלה לא היה כלום. ואז אלוהים אמר: ויהי אור, ונהיה אור, והגחליליות הרגישו מה זה מיותרות, והלכו לאלוהים ואמרו לו: מה? אז הוא אמר להן: אני אלוהים ואתן גחליליות ובתור עונש על ההתחצפות אני לוקח לכן את הסנפירים. ומאז לגחליליות אין סנפירים. זה בדוק.

(ברני פסטרנק)

11

בחושך, ילד יכול לשאול, “מה זה העולם?"

רק כדי לשמוע את אחותו

מבטיחה, “אגף לא גמור של גן עדן",

רק כדי לשמוע את אחיו אומר,

“בית בתוך בית",

אבל יותר מכל כדי לשמוע את אמו עונה,

“עוד שיר אחד, ואחרי זה לישון".





איך יכול מישהו במיטה ההיא לנחש

שהשאלה נובעת

מתשובה הגדלה לאיטה

בתוך אותו אחד ששאל, אותו ילד חסר מנוחה,

החמוד הלילי הזה.





מאוחר יותר, גבר ששוכב ער

יכול לשאול זאת שוב,

רק כדי לשמוע את השתיקה

תוקפת אותו: “הלילה,

רוכנת מעל תהייתך חסרת השינה,





האדמה הקרובה.

כל מי שמחפש תשובה

מגיע רחוק מדי",





רק כדי להזכיר לעצמו

מכמה מעט אדמה וכמה מעט זמן,

מאילו פרידות עצומות,





צריך כל אחד להכין בלבו מקום בטוח

לפני שאורח כה משונה ופראי

כמו אלוהים מתקרב.

(לי־יאנג לי)

12

אז הוא, שהוא דתי במקור, אמר לי: “את יודעת מה? את יודעת מה? אני אוהב אותך יותר מאלוהים".

אז אמרתי לו, “חוכמה, אלוהים לא אוהב אותי בכלל, הוא די מתנשא עלי".

“לא, לא", הוא אמר, “אני אוהב אותך יותר משאני אוהב את אלוהים. ואני דתי!".

“תוכיח".

“איך אני יוכיח", הוא אמר, “אהבה זה משהו שבפנים. אפילו אם יעשו לי ניתוח לא יראו את זה".

אז חשבתי וחשבתי ובסוף אמרתי: “מה עם רנטגן?"

אז עשינו לו רנטגן.

ומה גיליתי? שהוא באמת אוהב אותי, אבל עוד כמה דברים גילינו שלא כל כך מצאו חן בעיני: אל"ף, שהוא גם אוהב את סיגלית דעבול מבנק פועלים.

בי"ת, שהוא גם אוהב את נתניהו.

וגימ"ל, שהוא לא אוהב אינטרנט, שמי המפגר שלא אוהב אינטרנט? בן אדם, תחשוב, מה האלטרנטיבה?

וגם לגבי נתניהו: לא היה אכפת לי כל כך, אם לפחות היה מדובר בבנימין נתניהו. אבל רפי נתניהו? מי זה בכלל רפי נתניהו?

אמרתי לו שאני לא מוכנה לשכב איתו עד שיגיד לי בדיוק מי זה. וחשבתי, כמה הוא יוכל להתאפק? יום? יומיים? חודש? אבל הוא, החזיק והחזיק והחזיק ולא גילה. ומה בסוף הסתבר לי? שמה שאני לא נתתי לו, אז רפי נתניהו נתן לו, וביד רחבה, אם אתם מבינים את הכוונה.

מה לא מבינים? לא שמעתם על זה?

בסוף הוא אמר לי, “אולי תסלחי לי על הכל ונפתח דף חדש?"

אז נתנתי לו נשיקה ואמרתי, “יאללה, שכחתי וסלחתי".

“על הכל?"

“על הכל הכל", הבטחתי.

“רגע רגע", אמר, “גם על השואה?"

אמרתי: “חוץ מהשואה, כי על זה לא שוכחים ולא סולחים".

“נכון", אמר, “אבל חוץ מזה על הכל?"

“על הכל".

שאל: “גם על שואת הארמנים?"

ומה אני יגיד לכם? אני עוד חושבת על זה, לא לגמרי החלטתי. כי בכל זאת, שואה. מצד שני, ארמנים.

(אשתו של הנוסע בזמן. לא ההוא מהספר “אשתו של הנוסע בזמן". סתם, אחת, מהשכונה, שבעלה נוסע בזמן. כלומר במכונית, אבל לוקח לו זמן להגיע ממקום למקום, עם כל הפקקים האלה והרכבת הקלה ורון חולדאי שרק נותן אישורים לבנות עוד מגדלים ועוד מגדלים, אבל לא עוצר רגע לחשוב שבקומה הכי גבוהה של כל מגדל כזה יש נסיכה רפונזל, ויש לה שיער גולש, ומיליון גברים רוצים לטפס עליו, ולכל אחד מהם יש אוטו - זהו, אין לי הסבר אחר למצב התחבורה בתל אביב)





13

סבא שלי, עליו השלום, היה נוהג לומר: “חט פיל רארא - באלאדאני". אלוהים יודע איזה שפה הוא דיבר.

(זיכרון)