קלופשטוק הייתה למעלה מעשרים שנים עובדת סוציאלית ועבדה בלשכת הרווחה עם משפחות במצוקה עמוקה ועם אוכלוסיות בסיכון רב תחומי. ואכן, ספר זה, כל כולו, מכיל שירים מעולמה של העובדת הסוציאלית. איזה מין עולם זה, וכיצד הוא שונה מעולמנו שלנו? שיר הפתיחה של הספר מנסה להשיב לכך, וממקם אותנו באזור האפל, לוקח אותנו אל הדארק־סייד אם תרצו לומר, ומסביר לנו את חוקיו של אותו עולם.
האזור האפל נמצא מתחת לקו העוני, ולשם אנחנו מגיעים בפתיחת הספר כאילו ירדנו אל השאול, שם כתמי מיץ ענבים שנועד לקידוש מכסים את הקירות כמו כתמי דם שנועד לחיים. השיר הראשון גם מנסה לבשר לנו על הבאות – אנחנו עומדים לראות את העולם הסמוי, זה שמתחת לבגדים היפים שאנחנו רגילים ללבוש ולרכוש, וכבר כאן אנחנו צריכים ללמוד ולהבין – הרבה ממה שהכרנו בעולמנו הרגיל, עלול להיות הפוך כשיורדים השאולה – חג היא מילה מפחידה.
כמו שכבר הצלחנו לראות, קלופשטוק לא מרחמת על הקורא ומעמידה לנגד עיניו את החלק הנסתר של המציאות מבלי לנסות לייפותה, ועל כך כבודה במקומה. הקורא בשיריה אמנם לא יטבע במהלכים פואטיים חדשניים (או מיושנים), אך הוא יקבל את המציאות נכוחה – וזה מלוא היופי בשירי הספר.
התרעות פיקוד העורף