יש גברים של מוזיקה ויש גברים של מלחמה. קלינט איסטווד תמיד היה שניהם. אחרי הסרט הביוגרפי "ג'רזי בויז", המבוסס על המיוזיקל המצליח מברודוויי שמשחזר את קורותיה של להקת Four Seasons, וסולנה פראנקי ואלי, שהניבו בתחילת שנות ה- 60 להיטי ענק כמו “ Sherry ” ו-”Big Girls Don’t Cry”, חוזר איסטווד עם דרמת המלחמה הביוגרפית "צלף אמריקאי", שעלתה אצלנו ביום חמישי האחרון.



"צלף אמריקאי" מבוסס על סיפורו האמיתי של צלף יחידת אריות הים כריס קייל, שחזר מעיראק וכתב אוטוביוגרפיה ששהתה 18 שבועות ברשימת רבי המכר של "ניו יורק טיימס". רבות דובר על כך שמדובר בסרט פטריוטי, רפובליקני ופרו מלחמתי. השחקן סת' רוגן אפילו השווה אותו לסרט התעמולה הנאצי הפיקטיבי ב"ממזרים חסרי כבוד" של טרנטינו. איסטווד, מצדו, מכחיש את כל הטענות הללו. "סליחה אם אני נשמע מתגונן, אבל אין לסרט שום קשר לאף מפלגה פוליטית", הוא אמר, אם כי קצת קשה להאמין לו אחרי נאום הכיסא הריק המפורסם (להזכירכם, איסטווד דיבר אל כיסא ריק, כאילו ברק אובמה ישב בו, בנאום שנשא בוועידה הרפובליקנית ב־ 2012).



איסטווד מצדו מתעקש ש"צלף אמריקאי" הוא לא סרט פרו מלחמתי: "הייתי ילד בזמן מלחמת העולם השנייה. זאת הייתה אמורה להיות המלחמה שתסיים את כל המלחמות. וארבע שנים לאחר מכן עמדתי בלשכת הגיוס למלחמת קוריאה, ואחר כך הייתה מלחמת וייטנאם, וזה ממשיך וממשיך לנצח. אני פשוט תוהה: האם זה אי פעם ייפסק? והתשובה היא לא, זה אף פעם לא מפסיק. אז בכל פעם שאנחנו נכנסים לקונפליקטים כאלה, זה מצריך הרבה מחשבה לפני שנכנסים אליהם או יוצאים מהם".



זקוק לקצת מנוחה

כך או כך, איסטווד, הידוע בתור במאי חרוץ בעל אתיקת עבודה מרשימה, וכזה שעובד בתוך גבולות התקציב (סטיבן ספילברג, שהיה אמור לביים את "צלף אמריקאי", פרש מהפרויקט כי התקציב לא הספיק לו), יודע לייצר סרטים רווחיים. אין ספק שאיסטווד יודע לשלוח את ההמונים לבתי הקולנוע. "מיליון דולר בייבי" גרף 217 מיליון דולר, ואילו "גראן טורינו" 270 מיליון. שניהם, להזכירכם, נעשו הרבה אחרי שאיסטווד עבר את גיל הפנסיה. גם "צלף אמריקאי" חזק במספרים.



הסרט הכניס כבר בחודש שעבר, כשיצא בהפצה מצומצמת, סכום חסר תקדים של 3.4 מיליון דולר מארבעה בתי קולנוע בלבד. כשיצא בהפצה נרחבת, המשיך לשבור שיאים עם 90.2 מיליון דולר בסוף השבוע הראשון לעלייתו. הפופולריות של הסרט, הביקורות הטובות והרוח הפטריוטית ללא ספק עזרו לו לצבור שפע של מועמדויות לטקס האוסקר הקרוב. עברו עשר שנים מאז זכה איסטווד באוסקר האחרון שלו – שני פרסים, לבימוי ולסרט, על "מיליון דולר בייבי". הפעם הוא לא מועמד לפרס הבימוי אומנם, אבל "צלף אמריקאי" מועמד ללא פחות מאשר שישה פרסי אוסקר, כולל לסרט הטוב ביותר ולשחקן (בראדלי קופר, המועמד זו השנה השלישית ברציפות לפרס).



לא שזה מרגש את הבמאי. "אני לא חושב על זה יותר מדי", אומר איסטווד על המרוץ הנוכחי לאוסקר. "היה לי מזל כמה פעמים במשך השנים, וגם היו לי כמה מועמדויות שבהן לא זכיתי. אבל זה בסדר. אני לא עושה סרט בשביל זה". עם כל הכבוד לקצב העבודה שלו, איסטווד כבר בן 84 ומדי פעם הוא זקוק גם לקצת מנוחה. "שני סרטים בשנה זה מספיק", אמר בראיון למגזין וראייטי, כשנשאל אם הוא כבר חושב על הפרויקט הבא. "כרגע אני לא רוצה לשמוע על אף תסריט נהדר. אני לא רוצה לקרוא אף תסריט. בשנה הבאה נראה מה קורה".