ג׳ף ברידג׳ס כבר בכלל לא נלהב לקחת על עצמו תפקידים בסרטים. בגיל 65 יש לו דברים ופרויקטים אחרים בראש, ביניהם גם אלבום מוזיקה חדש כזמר קאנטרי, שהוציא ממש לאחרונה, ובו הוא נחוש לעזור למאזינים לישון טוב יותר (עד השלב שבו ברידג׳ס עצמו מופיע בחלום, כפי שהעיד כתב ה״גרדיאן״ שסיקר את האלבום).

אבל תסריטים עדיין מגיעים אל סף דלתו, כי ככה זה כשאתה שחקן זוכה אוסקר, סוג של אגדה חיה, שמגיע גם משושלת של שחקנים מוצלחים לא פחות ממך. וכך, מדי פעם, מגיע תסריט שבכל זאת מצליח לגרום לברידג׳ס להסכים להתחייב לתהליך הארוך והמורכב הזה שנקרא ״תפקיד בסרט״. ״אני יודע מה זה מצריך״, ברידג׳ס הסביר במסיבת עיתונאים לאחרונה. ״צריך סרט מסוג מאוד מסוים, כדי לגרום לי לעזוב את כל הפרויקטים האחרים שלי ולהסכים להתחייב״.

הסרט האחרון שהצליח לעשות את זה הוא ״הבן השביעי״, שיעלה השבוע על מסכי הקולנוע בישראל. מדובר במותחן פנטזיה והרפתקאות, רווי אקשן, אפקטים ומפלצות שטניות, שמתלבש בול על חובבי הז׳אנר, וגם, מסתבר, על ברידג׳ס. הוא נהנה לגלם מדי פעם את הגיבור ההרואי עם כוחות הקסם המסתוריים. הסרט, שמגיע מבית היוצר של מפיקי ״300: עליית האימפריה״ ו״גודזילה״, מבוסס על סדרת הספרים המצליחה ״The Wardstone Chronicles״ של ג׳וזף דילייני, ועלילתו מתרחשת במאה ה-18. 

ברידג׳ס מגלם את גרגורי ״הספוק״ או הבן השביעי - לוחם אמיץ שנותר בגפו מול מערכה שכוללת הרבה יותר מדי כוחות רשע. הוא יוצא לחפש את ״הבן השביעי״ הבא, וכפי שאפשר לתאר, מוצא נער צעיר וחסר ניסיון שכלל לא מודע לכוחות שלו. השחקן הבריטי בן בארנס, שמוכר לצופים בתור הנסיך כספיאן מסדרת סרטי ״נרניה״, מגלם את תומאס, הבן השביעי החדש. ״גרגורי היה הבן השביעי האחרון והוא היה צריך למצוא לו יורש, היות שהשושלת שלו הלכה וגססה״, מסביר ברידג׳ס. ״אז הוא מוצא את הילד הצעיר הזה שממש לא מוכן לתפקיד. בארנס ביצע את התפקיד הזה בהתלהבות ונהנה מכל החלק הפיזי של העבודה. היה ממש כיף לעבוד איתו, אלתרנו הרבה. עשינו חיים״.
 

ברידג׳ס הסכים לקבל את התפקיד בסרט הזה מסיבות שונות. ״הייתי מרותק מהספר הראשון של הסדרה, ״The Spook's Apprentice'״, הוא מספר בראיון בלעדי למוסף. ״הסרט מבוסס על הספר הזה. ובעיקר משך אותי לעבוד עם הבמאי סרגיי בודורוב״.
 

בודורוב נחשב לאחד הבמאים הרוסים המוערכים של ימינו, לפחות בתחום סרטי האקשן. שמו חתום על ״מונגול״ המוערך משנת 2007, שגולל את סיפור חיי של ג׳ינגיס חאן. זו ההפקה ההוליוודית-אמריקאית הראשונה שהוא יהיה חתום עליה, וברידג׳ס חיבב מאוד את הרעיון: ״ראיתי את ׳מונגול', שהיה סרט אדיר בכל קנה מידה, וראיתי סרטים אחרים שלו״, הוא מסביר. ״יש לו יכולת לשלב בין אפוס קולנועי לאינטימיות, וזה כישרון שאני מעריך מאוד. חשבתי שזה בדיוק מה ש'הבן השביעי' צריך״.
 

ואיך היה לעבוד איתו באמת?

״סרגיי היה נהדר. עשיית סרטים היא אמנות של שיתוף פעולה, וסרגיי יודע איך ליצור סביבת עבודה נהדרת על הסט, גם משחררת וחופשייה, וגם מחייבת. לא כל במאי יודע לעשות את זה״.


עדיין The Dude

הפרטנרית שבאמת גרמה לברידג'ס להניח את כובע הקאובוי היומיומי שלו ולהתייצב על הסט מדי בוקר היא ג'וליאן מור, זוכת האוסקר הטרייה, שמגלמת את המכשפה המרשעת מלקין, שבה דמותו של ברידג'ס נלחמת בסרט. ברידג'ס ומור שיתפו פעולה כבר בסרט ״קטן״ ״בשם ״ביג לבובסקי״, אי שם ב-1998. ברידג׳ס גילם, כידוע, את ג׳פרי לבובסקי, The dude, דמות שנכתבה במיוחד עבורו על ידי האחים איתן וג׳ואל כהן. מור גילמה את מוד לבובסקי.

אף על פי שעברו 17 שנה מאז, ברידג׳ס עדיין מתחזק רגשות חמים כלפיה. ״היא שחקנית נפלאה, או מה?״, הוא אומר ומשבח את המשחק שלה ב״עדיין אליס״, הסרט שזיכה אותה בפרס האקדמיה בחודש שעבר. ״היא גם אדם נהדר. עבדנו יחד ב׳ביג לבובסקי' לפני שנים, אבל אני מרגיש כאילו עבר מאז בסך הכל סוף שבוע ארוך. והנה אנחנו שוב על הסט, מעלים זיכרונות מהסרט ההוא ויוצרים חדשים בסרט הזה. היה לנו שיגעון יחד. זה היה נהדר לשחק איתה שוב, אפילו שהיא מגלמת דמות מרושעת כל כך. גילמתי כמה בחורים רעים בעברי גם. האמת היא שמאוד כיף לגלם אותם״.
 

למעשה, ברידג'ס כל כך נהנה להופיע שוב עם מור, שהוא לקח יוזמה וכתב לדמויות שלהם בסרט היסטוריה מפורטת. אף שהן מוצגות כאויבות, בעיני ברידג'ס הם דווקא היו נאהבים. ״ישבתי וכתבתי את כל סיפור הרקע של הדמויות שלנו״, הוא מספר. ״ברור שהם היו נאהבים. זה בדיוק מה שקורה כשאהבה מתקלקלת ונעשית חמוצה״.
 

אז חשוב לך מי מופיע לצדך בסרט? ככה אתה בוחר את התפקידים שלך?

״ליהוק זה הכל. לא רק בנוגע לשחקנים, אלא לגבי כל הצוות. גם המפיקים מאוד חשובים לאווירה ולתחושה על הסט, וכולם פה עשו יופי של עבודה, כדי לגבש את כולנו יחד. לכל שחקן יש גישה שונה לעבודה. יש שחקנים בעסק הזה שיסכימו לעבוד רק אם יפנו אליהם על הסט בשם הדמות שלהם, והם 

לא יתקשרו עם שאר הסביבה בין הטייקים. הם מרגישים שהם לא צריכים להראות את האישיות האמיתית שלהם, אבל לי ולג'וליאן יש דרך עבודה אחרת. אנחנו נהנים להכיר זה את זה. זה היה יתרון משמעותי, אפילו אם היא שיחקה את המרשעת ואני את הגיבור. אני מקבל השראה משחקנים אחרים, ובעצם מכל מי שעובד איתי. זה החלק הכי טוב בעשיית סרטים: כל כך הרבה אנשים מביאים את הכישרון שלהם למסיבה״.
 

אבל הסיבה המשמעותית לכך שהסכים להיענות לתפקיד בסרט הזה היא שפשוט התחשק לו. ״תראי, אהבתי את הספר, אהבתי את הקאסט וגם את הדמות שלי״, הוא אומר, ״אבל בסופו של דבר, זה פשוט עניין של מצב רוח. אתה עובר בין מצבי רוח שונים בחיים, וברגע ההוא הרגשתי שמתחשק לי להיות בסרט פנטזיה כזה״.


בסרט החדש. צילום: רויטרס

מאז ומעולם ברידג׳ס נענה למצבי הרוח שלו. הוא נולד בלוס אנג'לס למשפחה של שחקנים. הוריו, דורותי ולויד ברידג׳ס (שהתפרסם כשגילם את מייק נלסון בסדרת הטלוויזיה מסוף שנות ה-50 ״Sea Hunt״) היו שחקנים, וגם אחיו הבכור בו ברידג׳ס הפך לשחקן מפורסם למדי. ברידג׳ס פרץ לתודעה כבר בשנת 71', כשקיבל מועמדות לפרס שחקן המשנה בטקס האוסקר של אותה השנה, על תפקיד הקולנוע הראשון שלו בסרט ״הצגת הקולנוע האחרונה״, בגיל 22. מאז סלל לעצמו קריירה מלאה בסרטים בלתי נשכחים: ״חזיז ורעם״, ״קינג קונג״, ״טרון״ (גם זה מ-1982 וגם ברימייק מ-2010), ״כנגד כל הסיכויים״, ״איש הכוכבים״, ״פישר קינג״, ״נערי בייקר המופלאים״, ״היעלמות״ והרשימה עוד ארוכה. הוא גם זכה למספר רב של מועמדויות בטקסי הפרסים השונים (שש פעמים לאוסקר, זכייה אחת על ״לב לא שפוי״). ״ביג לבובסקי״ נתן לו מעמד של שחקן אייקוני בסרט פולחן, ועד היום יש מי שמכנים אותו The Dude.
 

מכשפות עצבניות


ברידג'ס תמיד רצה לעסוק גם במוזיקה. הוא למד לנגן בפסנתר מגיל צעיר, ובשנת 2000 החליט שהגיע הזמן לפרוץ גם בתחום הזה. ״חפרתי בעבודה של השחקן לא מעט. לקח לי זמן להבין מה אני מרגיש בקשר לזה, להעריך באמת את האמנות וההכנות של המשחק״, הוא אמר בראיון ב-2010. ״בנוסף, המשכתי לנגן ולעסוק במוזיקה והתקשיתי לבחור בין שני התחומים - האם אני שחקן? האם אני מוזיקאי? האם אני יכול להיות שניהם?״.
 

הוא בהחלט מנסה. בשנת 2000 השיק את האלבום הראשון שלו והגיח להופעות מוזיקליות חוזרות ונשנות, כמו למשל בכנס של ״ביג לבובסקי״ בשנת 2005, אז ביצע את השיר ״Man in Me״ של בוב דילן, שמזוהה עם הסרט. ברידג'ס פנה מאוחר יותר למוזיקת קאנטרי והוציא ב-2011 אלבום שני, במסגרת חוזה שלו עם חברת הפקות מהז'אנר המוזיקלי המדובר. האלבום נהנה מהצלחה מתונה. 

בינואר השנה הוא הוציא את ״Sleeping Tapes״. בנוסף לכל אלה, הוא גם עוסק בצילום מפעם לפעם ותורם את קולו למטרות דיבוב שונות. וחוץ מכל אלה, יש לו גם את המשפחה שלו. ברידג'ס מתהדר בנישואים ארוכים ויוצאי דופן בהוליווד. הוא נשוי לסוזן גסטון מאז 1977. יש להם שלוש בנות, וב־2011 הוא גם הפך לסבא.
 

ויחד עם המשפחה, הכישרונות והעיסוקים האחרים, המשחק תמיד קורא לו לחזור, והוא נהנה מזה מאוד, גם אם הוא לא שש להודות בכך. ״קראתי הרבה ספרי מיתולוגיה כהכנה לתפקיד״, הוא מספר. ״זה נורא מה שעשו לנ¬שים שחשבו שהן מכשפות. לא פלא שהמכשפות בסרט הזה כל כך עצבניות״, הוא צוחק.
 

בגיל 65 עדיין אפשר ליהנות מצילומי אקשן ופעלולים?

״בטח. זה החלק הכי כיף. היו לנו כמה חבר׳ה מעולים, שהיו אחראים לפעלולים והנדסו את הסצינות האלה, גם כדי שנחסוך מעצמנו פגיעות. הביאו לי כפיל שעשה את הסצינות המורכבות מדי. הוא היה דומה לי להפליא. אני אוהב לעשות כמה שיותר פעלולים שאפשר, כי זה גורם לי להרגיש כמו ילד שוב. לפעמים הם ממש צריכים לעצור אותי, אבל מה אני יכול לעשות? זה כל הכיף בלעשות קולנוע״.