יש לי חיבור רגשי לכל אחד מהיוצרים בעברית. י.ח ברנר הוא אהוב ותיק ודמות שסקרנה אותי במשך שנים על שנים. בייחוד הרצח שלו. יונה וולך היא גיבורת הנעורים שלי. האופק שהיא שרטטה הצילה את חיי בתור גיי צעיר. כל אחת מהדמויות היא אישיות מאוד חזקה ומרתקת, ולעשות סרט זה אומר להיכנס למערכת יחסים מחייבת ותובענית, במשך שנתיים או שלוש. אז בהחלט הגיע הזמן לצאת הפסקה קטנה."



הדובר: יאיר קידר (45), יוצר סדרת "העברים", במרכזה זיקתו לגיבוריו הספרותיים (ברנר, ביאליק, לאה גולדברג, יונה וולך), רגע לפני ש"העלמה בלובשטיין" על המשוררת רחל ו"אישה פשוטה" על זלדה רואים אור מקרנה.

מה זה מיזם "העברים" שאתה מנצח עליו ?

"מיזם 'העברים' הוא מיזם הצלה. ככה לפחות הוא התחיל את דרכו. לפני 12 שנה, כשהקמתי את האתר "העברים" - - www.ivrim.co.il הייתה לי תחושה שהזמן אוזל וצריך להתחיל לתעד, לפני שאנשים ילכו לעולמם. עשיתי ראיונות הצלה, ובמקביל התחלתי לעבוד על הסרטים. נתקלתי בהרבה דלתות סגורות, אבל לאט לאט, בייחוד אחרי יציאת
 
הסרט 'לאה גודלברג בחמישה בתים' - היה שינוי ברמת ההתקבלות, והייתי יכול להתקדם עם עשיית שאר הסרטים. זה מיזם של תרבות - הוא מתמקד בכותבים, אבל לוקחים בו חלק הרבה יוצרים, והוא נועד גם ליצירת סרטים, שזאת אמנות שונה לחלוטין מאומנות הכתיבה. זהו פרויקט רב תחומי, המשלב יוצרים מתחומים שונים, ליצירת תרבות עכשווית, המבוססת על הקלאסיקה העברית".

איך אתה מסביר שהאהבה לרחל מתעצמת כמעיין המתגבר. 
"יש פה שילוב בין כמה גורמים. הביוגרפיה של רחל מאוד השפיעה: ההחמצה, הסוף הידוע מראש, הטראגיות והחולשה. אבל יותר מהכל, זאת הכתיבה שלה, כמובן. הייתה לה יכולת ליצור תחכום, שנראה כמו פשטות, כמו גם עברית נבואית. אתה צריך להבין שבאותה תקופה, שנות ה-20, עוד לא דברו עברית מדוברת כמו שרחל כתבה. זאת המצאה שלה. היא כל כך מבריקה, עד שנדמה לעיתים שרחל כתבה מתוך עברית חיה. היכולת שלה לנבא איזו עברית ידברו, ולכתוב בה - זה דבר נדיר ביותר".

מה תפקיד הלחנים בהצלחת המשוררת?
"הלחנים זה עניין שעוזר. אני לא יודע אם זה נכון אבל אני חושב  שבמקרה של רחל, כמו במקרה של לאה גולדברג, צורות השיר הפשוטות והבסיסיות  -אין פה סלסולים ומבנים מורכבים של שיר, אלא מבנים פשוטים ושירים קצרים  -בנויים בצורה צלילית וסימטרית, מה שמקל על ההלחנה שלהם. זה דורש הלחנה. במקרה של שתי המשוררות האלה - הלחנים עובדים שעות נוספות לקנוניזציה שלהן. הם כלי פנטסטי. אין ספק בכלל. אפשר היה לעשות סרט רק על הלחנים". 

יש גילויים חדשים על רחל ?
"האמת היא שאני נמנע בסרטי 'העברים' מגילויים חדשים. זה תפקיד העיתונאי, או התחקירן. אני חושב שהאנשים האלה ראויים לסרטים, בלי
שיגלו עליהם פטנט, סוד או מסמך. אז החידוש של הסרט הזה, כמו של סרטי 'העברים' האחרים, הוא בניסיון לספר את סיפורה של רחל כיוצרת עצמאית משמעותית, ואת הקשר לשירה שלה, לתקופה שלה, ולתרבות שבה היא חייתה. במקרה של הסרט הזה, הוא מטופל באנימציה מאוד דומיננטית ומאוד יפה, ואני ממליץ לראות. זכינו לשת"פ עם נשים חזקות ומרתקות כמו יהודית רביץ, קרני פוסטל, נורית גרץ, דנה אולמרט ואחרות. אני ממליץ, אם כי אני, כמובן, מאוד משוחד".
 
ויש גם את "אישה פשוטה.זלדה", סרטו של קידר על המשוררת זלדה (1914-1984). סיפור על אישה דתיה צנועה, בת דודה של הרבי מלובביץ', שמיעטה לצאת מביתה בירושלים, אך סביבה נוצרה חצר של מעריצים ואוהבים. למרות שלא צמחה בחצרות ספרותיות, עיצבה זלדה שפה עצמית ייחודית ומופלאה של שירה שאין דומה לה. 30 שנה אחרי מותה, באמצעות קטעי ארכיון משנות ה-70, יומנים שלא פורסמו, ושיחות עם החצר של זלדה, משורטט דיוקנה של המשוררת שכינתה עצמה "אישה פשוטה".
 
איך אתה מסביר את הסיפור של המשוררת זלדה? 
"לגבי זלדה זה סיפור מיוחד במינו. ראשית, האישיות שלה - זה דבר יחידני ונדיר במיוחד. דוגמה לאמנית שהליכותיה והתנהגותה היו חשובות לה יותר מהיצירה שלה. דוגמה לאומנית צנועה, שלכאורה לא הגשימה את חייה, כתבה שירים על פתקים, ופזרה לחברים ולידידים. היא הייתה נחבאת אל הכלים, אבל ידועה כאישה עם הילה. כמו תהילה של עגנון, בגרסה יותר מודרנית. רק לקראת גיל 53, בסיוע יונה וולך, שהכירה אותה ודחפה, הוציאה ספר שירים ראשון, שמיצב אותה מידית בשורה הראשונה של השירה העברית. היא הוציאה עוד כמה ספרי שירה, ובגיל 70, לפני 30 שנה, הלכה לעולמה.
 
"היא באה מרוסיה. כשהיא עלתה לארץ עם משפחתה, היא אבדה את אביה וסבה בגיל 11, ונותרה רק עם אמה. היחסים ביניהם יהיו סימביוטיים. היא נדדה עם האם לחיפה, ואז הן חזרו לירושלים וחיו יחד, גם כשזלדה הכירה בנישואי שידוך את אהבה חייה, רואה חשבון צנוע בשם חיים מישקובסקי. אמה ובעלה הלכו לעולמם אחד אחרי השני. הם היו חשוכי ילדים, ואת בדידותה של זלדה, מילאו 13 בנות, שבזו אחר זו, באו לגור אצלה ולארח לה חברה.
 
"זלדה ניסתה כל השנים להוציא לאור, אבל לא הצליחה. כשהיא סוף סוף הצליחה, היא התקבלה נפלא. פשוט נפלא. אבל אין פלא. לאגדת זלדה נוסף התיאור המופלא של עמוס עוז את מורתו ב'סיפור על אהבה וחושך"'. 

אפשר להשוות בין רחל לזלדה?
"אי אפשר. אולי במובן הזה שמדובר בשתי נשים יוצרות ומיוסרות, מאוד חדות, רגישות, עוצמתיות, מאוד מלאות בחברויות, עם סוף לא מתוק. המקרה של רחל יותר גדול בטרגיות שלו. בהחמצה הזו בגלל מחלת השחפת. זאת מחלה רחוקה, אבל מחלה שדומה לסרטן, או לאיידס. מחלה  שסובלת מיחסי ציבור גרועים ודמוניזציה, אבל גם כזו שבתחילת דרכה קוטלת באכזריות".
 
"אישה פשוטה. זלדה", 11.8, שלישי, 20:00, 22:00; "העלמה בלובשטיין. רחל", 13.8, חמישי, 19:00, 21:00. סינמטק תל אביב, שפרינצק 2