אחרי הסרט "ספוטלייט", המבוסס על סיפורו של צוות עיתונאים מהעיתון "בוסטון גלוב" שחשף פרשת התעללות מינית בילדים על ידי כמרים בכנסייה הקתולית במסצ'וסטס, מגיע עוד סרט על עיתונות חוקרת. בדרמה הפוליטית "אמת", שעולה אצלנו היום, מתבונן התסריטאי ג'יימס ונדרבילט, שזהו הסרט הראשון שהוא גם ביים, בקשר הסבוך בין עיתונות, הון ושלטון.
 

בתחילת חודש ספטמבר 2004 – פחות מחודשיים לפני הבחירות לנשיאות ארצות הברית – שידרה תוכנית התחקירים האמריקאית היוקרתית "60 דקות" של רשת CBS כתבה שלפיה הנשיא בוש השתמט משירות בווייטנאם. צוות התוכנית היה בטוח שיש לו ביד סקופ אדיר שיגרום לנשיא לאבד את משרתו, אלא שמי שאיבדו את משרתם בסופו של דבר היו אנשי הצוות הבכיר של התוכנית. מיד אחרי שידור הכתבה התברר שהתחקיר התבסס על מסמכים לא אמינים, אולי מזויפים. המגיש הראשי של חדשות CBS, דן ראת'ר, התנצל על הטעות והודיע על פרישתו בקרוב מהתפקיד – כאילו בלי כל קשר לפרשה. ואילו המפיקה, מארי מייפס, פוטרה מתפקידה. בסרט מגלמת קייט בלאנשט את מייפס, ואילו רוברט רדפורד נכנס לנעליו של דן ראת'ר, מגיש החדשות הבכיר שהקריירה המפוארת שלו הסתיימה באקורד צורם.
 

מייפס, שכתבה שהיא הפיקה על התעללות של חיילים אמריקאים באסירים עיראקים בכלא אבו גרייב זכתה בפרס "פיבודי" היוקרתי של העיתונות האמריקאית, החלה לעבוד כמה שנים קודם לכן על תחקיר בנושא ילדים להורים מיוחסים שמצאו את דרכם בזמן מלחמת וייטנאם ליחידת המשמר האזרחי המוטס בטקסס, וביניהם גם בוש הבן. כשלא מצאה מרואיינים שיסכימו לדבר על כך מול מצלמה, היא נטשה את הסיפור, אך ברגע שהגיעו אל אוזניה שמועות שהרשתות המתחרות עובדות גם הן על אותו סיפור, היא מיהרה להרים אותו מחדש, בלחץ של זמן, ועל כן כנראה שלא ביתר זהירות. הפדיחה עבור רשת CBS הייתה עצומה, והתזמון של שידור הכתבה רק החשיד את הרשת ברדיפה פוליטית של הנשיא. מתחקיר שערכה ועדה עצמאית עבור הרשת עלה שלא היה להצגת הנשיא באור שלילי מניע פוליטי. מה שכן היה כאן זה עיתונות גרועה וכשל בבדיקת המקורות ובאימות המידע לפני שידורו.
 

הופקרו על ידי הרשת


בניגוד לצוות העיתונאים והתחקירנים של "ספוטלייט", הצוות שעמד מאחורי הכתבה על השתמטותו לכאורה של בוש משירות צבאי בווייטנאם לא זכה בפוליצר, אלא הרס לעצמו את המוניטין ואת הקריירה. הסרט, שתסריטו מבוסס על ספר זיכרונותיה של מייפס, Truth and Duty: The Press, the President, and the Privilege of Power, מצדד באופן ברור במייפס, ראת'ר והצוות שלהם, שאחרי התפוצצות הפרשה הופקרו על ידי הרשת שעבדו בה שנים ארוכות כדי לרצות בעלי ממון שמרנים עם אינטרסים ברורים.

"ספוטלייט". צילום: באדיבות פורום פילם"ספוטלייט". צילום: באדיבות פורום פילם

 

כמובן שגם אחרי שנצפה בסרט לא נדע את האמת לגבי שירותו הצבאי של בוש. מעולם לא הוכח במאה אחוז שהמסמכים מזויפים. לעומת זאת, גם לא הוכח שהם אמיתיים. מייפס וראת'ר מאמינים עד עצם היום הזה שהמסמכים היו אמיתיים, ושגם אם לא, הסיפור שאותו הם היו אמורים להוכיח הוא נכון ואמיתי. אבל זה לא העניין המרכזי בסרט. בלאנשט מתנדבת להסביר: "אני חושבת שמעניין שיצאו שני סרטים מאוד שונים על התהליך של בניית כתבה, 'ספוטלייט' ו'אמת'", אמרה בראיון ל"ווג". "במידה מסוימת עדיין קל יותר לקהל ולתקשורת לעכל את העברה הנוראה וההרסנית של הכנסייה הקתולית מאשר לעסוק בכור הלא בריא של הפוליטיקה האמריקאית, התקשורת וההון. שלוש הישויות הללו מנהלות מערכת יחסים מאוד סבוכה שלא נבדקת. אני חושבת שצריכים לדבר עליה".