כך זה קרה: עלילת הסרט "אהבה בשחקים", או בשמו המקורי, "טופ גאן"

הסרט מתחיל בשני חברים, פיט מיצ'ל, המכונה "מווריק" (טום קרוז, טייס), וניק בראדשו, הלא הוא "גוס" (אנתוני אדוארדס, נווט), שמסתבכים בקרב ומניסים מטוסי אויב, ותוך כדי כך גם מצילים את חברם קוגר. בעקבות התקרית נשלחים השניים להתרענן ב"טופ גאן". בערב הראשון מווריק מתחיל עם בחורה נאה ביותר בבר המקומי, שרלוט בלאקווד, המכונה "צ'רלי" (קלי מקגיליס), רק כדי לגלות למחרת, לתדהמתו, שהיא המדריכה שלו בקורס.

לאורך הסרט מווריק ממשיך לבנות את תדמיתו כפרחח אווירי שחצן ורב קסם, שמחולל תעלולים ותמרונים וסופג, איך לא, נזיפות, אך גם מתוודה כיצד אביו המת נעלם בקרב אווירי וזוכה בלבה של צ'רלי. גוס, לעומתו, הוא איש משפחה. במהלך הסרט נאלץ מווריק להתמודד עם אירוע טרגי, כאשר גוס נהרג בזמן תרגול משותף שלהם.

מווריק האבל מחליט לנטוש את טופ גאן (ואת צ'רלי), אך מפקד בית הספר חושף את גבורתו של אביו, שהפיל שלושה מטוסי אויב, ומשכנע אותו להישאר.

ואיך זה נגמר? מווריק הוא גיבור. הוא חייב להיות גיבור. בדקות האחרונות של הסרט הוא מוזעק לקרב מול מטוסי מיג, חווה טראומה, אך מתגבר על פחדיו ומפיל ארבעה מטוסים בעצמו, זוכה בתשואות חבריו לקורס וגם בבחורה. השניים, מווריק וצ'רלי, מתאחדים באותו בר שבו נפגשו בערב הראשון. 

טום קרוז בסרט אהבה בשחקים. צילום: באדיבות יס


הפרטים הקטנים מאחורי סרט הפולחן

“טופ גאן” הוא שמו של בית הספר לטיס קרבי בארצות הברית, או כפי שהוא מכונה: “תוכנית ההכשרה הטקטית לטיסה קרבית של צי ארצות הברית”. הוא הוקם ב־1969 במסגרת הפקת לקחים מביצועי הטייסים של הצי האמריקאי במלחמת וייטנאם, וממוקם כיום בפאלון, הבסיס האווירי של הצי, אי שם במדינת נבדה. כל מחזור לימוד בטופ גאן נמשך שישה שבועות, בהשתתפות 24 צוותי טיסה. שיטת האימון העיקרית בבית הספר: צוותי אוויר אמריקאיים נאלצים להתמודד מול "צוותי אויב" של המדריכים. יחסי ההפלות מול מיגים של צבא צפון וייטנאם לפני הקמת טופ גאן - 1:3.7; ואחרי - 1:13.

הסרט “אהבה בשחקים” הופק בתקציב פעוט יחסית של 15 מיליון דולר (משרד ההגנה האמריקאי השתתף במימון). עד כה הוא הכניס למעלה מ־350 מיליון דולר.

הסרט הוקרן לראשונה לפני 30 שנה, ב־16 במאי 1986. בעקבותיו נהרו אלפי צעירים אמריקאים להתנדב ולשרת בצי (זינוק של לא פחות מ־500%!), שנראה על המסך כל כך אטרקטיבי. בסתר לבם אולי קיוו גם לפגוש שם את צ’רלי.

בבסיסי חיל האוויר הישראליים, באותן שנות ה־80 העליזות (ומן הסתם גם אחר כך), היה “אהבה בשחקים” אחד משני הסרטים הכי נצפים על ידי טייסינו האמיצים. הסרט האחר שבו הכי אהבו לצפות: “מציצים”.

שיר הנושא מתוך הסרט, Take My Breath Away, של להקת ברלין, יצא לאור ב־15 ביוני, בדיוק חודש אחרי הסרט, והיה ללהיט חובק עולם שהגיע למקום הראשון בבריטניה ובארצות הברית (וגם בהולנד, בבלגיה ובאירלנד) ומכר מיליון ורבע עותקים.  הוא היה גם הלהיט האחרון של הלהקה.

כמעט עשר שנים לפני כן סולנית ההרכב, טרי נאן, כשלה באודישן לתפקיד הנסיכה ליאה בסרט הראשון בסדרת "מלחמת הכוכבים".

השיר הולחן ועובד על ידי המפיק האיטלקי־גרמני האגדי ג'ורג'יו מורודר, שהפך את דונה סאמר למלכת הדיסקו במחצית השנייה של שנות ה־70. מורודר חיבר לפני כן את פסקול הסרט “אקספרס של חצות” (שעליו זכה באוסקר), היה מעורב ב”פלאשדאנס”, וגם כתב (יחד עם דבי הארי) את Call Me, הלהיט הכי גדול של להקת בלונדי, שיר הנושא לסרט “ג’יגולו אמריקאי” (בכיכובו של ריצ’רד גיר), שהיה התקליטון הנמכר ביותר בארצות הברית ב־1980.

הרולד פאלטרמייר הגרמני, שהלחין את פסקול הסרט עם הגיטריסט סטיב סטיבנס, זכה עליו בפרס הגראמי. הפסקול זכה להצלחה עצומה ושהה בראש מצעד המכירות בארצות הברית לכל אורך קיץ 86’.

כשהסרט יצא לאקרנים, טום קרוז (מווריק) היה בן 24. זה היה סרטו השביעי בחמש שנות מסך ראשונות ודי צולעות. סרטו השישי (והכושל) היה “אגדה”, שביים רידלי סקוט (“בלייד ראנר”), אחיו של במאי “אהבה בשחקים”, טוני סקוט. “אהבה בשחקים”, עוד יתברר בהמשך, היה הסרט החשוב בחייו והוא זה שהפך את קרוז לאחד הכוכבים הגדולים והעשירים בהוליווד בשלושת העשורים האחרונים. מעניין מה חושב על כך מתיו מודין, שסירב לתפקיד בטענה שהסרט הפטריוטי, ששיקף בצורה מושלמת את עידן רייגן הרפובליקני־לאומני, נוגד את תפיסת עולמו הפוליטית.

מתיו מודין. צילום: רויטרס

הבמאי טוני סקוט הפך לבמאי סרטי פעולה, אך מעולם לא זכה לפרסים או להערכה רבה. הוא וקרוז ייפגשו בשנית כעבור ארבע שנים, בסרט מרוצי המכוניות "ימי הרעם". ב־19 באוגוסט 2012 התאבד סקוט בקפיצה מגשר בלוס אנג'לס, לאחר שבמוחו התגלה גידול סרטני. הוא היה בן 68.

“אהבה בשחקים” היה סרטה השלישי של קלי מקגיליס היפהפייה (צ’רלי) בת ה־29. שנה אחרי הסרט, היא הגיעה ארצה והשתתפה בסרטו היומרני אך הכושל של אורי ברבש “החולמים”, שם גילמה את החלוצה היפהפייה אנדה, שמתנשקת עם ארנון צדוק ואחר כך גם מעיפה לו סטירה, אי שם ב־1920. ב־2010 מקגיליס יצאה מהארון וכיום היא לסבית מוצהרת.

חמש שנים אחרי שוואל קילמר (טום קזנסקי) הבהיר לכל מי שצפה בסרט למה מכנים אותו “אייסמן”, איש הקרח, הוא שיחק את הזמר והיוצר ג’ים מוריסון בסרטו המונומנטלי של אוליבר סטון, “הדלתות”. קילמר גם שר שם. וגם השמין. את אהובתו של מוריסון בסרט “הדלתות”, פמלה קורסון, מגלמת מג ראיין. ב”אהבה בשחקים” היא מגלמת את קרול בראדשו, אשתו של גוס, ואחר כך אלמנתו.

אנתוני אדוארדס, שגילם את גוס, לא פיתח קריירה קולנועית מרשימה, אבל אתם בטח זוכרים אותו מסדרת הטלוויזיה המצליחה E.R כד”ר מארק גרין. על משחקו שם (במשך שמונה עונות רצופות) זכה בפרס גלובוס הזהב ובשלל פרסים אחרים.

כבר ביולי 2010 החלו לדבר בהוליווד על סרט המשך, "אהבה בשחקים 2". ארבע שנים אחר כך טען ג'רי ברוקהיימר, מפיק הסרט המקורי, שקרוז, כיום בן 54, יתמודד בו מול מטוסים זעירים מונחי רובוטים.

אשתקד, במסיבת עיתונאים בברלין, חשפו מנהלי חברת ההפקה Skydance שג’סטין מרקס כבר עמל על כתיבת התסריט ושקרוז המקשיש לאטו יזכה שם בתפקיד הולם. ההדלפות וניסיונות הפיתוח של הסרט עדיין נמשכים. שני ניסיונות לפחות כשלו לעת עתה.

ב־1984, שנתיים לפני יציאת הסרט, הופיע תקליטו של שלמה ארצי "תרקוד". הלהיט הכי גדול שבו, אחרי שיר הנושא, היה "נרקוד נשכח". הפזמון שלו מתחיל במילים "כשאת נצמדת אל כתפי, מטוס של קרב ממריא". אם בדובר צה"ל יחליטו לעשות רימייק לסרט האמריקאי, זה בוודאי יהיה שיר הנושא.