כמעט חורבן טוטאלי: השחקן השוודי שמציל את הסרט "בוגד משלנו"

גם עלילת "בוגד משלנו" נפתחת במרקש המרוקאית, וגם בה לוחש גבר המתקרב לרגע מותו איזשהו סוד כמוס באוזניהם של צמד תיירים, וגם הסוד הזה עלול לסבך את ממשלת בריטניה באי נעימות טוטאלית, ובינתיים הוא שואב את הזוג התמים להרפתקאות מסמרות שיער. על מנת שלא יגידו חלילה כי "בוגד משלנו" מחקה רק את היצ'קוק מודל 56', מגוון סרט חדש זה את עלילתו בצירופן של סצנות המתרחשות בהרי האלפים. כלומר מדובר בהצדעה (או העתקה) כפולת קנה ליצירתו של מאסטר המתח הוותיק.
 

"בוגד משלנו" מבוסס על ספר מאת ג'ון לה קארה, וזהו העיבוד העשירי לקולנוע (מתוך 23 ספרי מתח שפרסם לה קארה עד כה) ליצירה של מי שנתפס במשך שנים כמתאר האופטימלי לעולמם הפנימי של סוכני הביון ואנשי השו־שו. לה קארה ("המרגל שחזר מן הכפור", "החפרפרת", "מרגל מושלם") צבר את מרב המוניטין שלו כשהשכיל להעתיק אל בין דפי ספריו את אווירת החשד והמזימה שהזינה את השנים הארוכות של המלחמה הקרה בין המערב לבין ארצות הגוש הסובייטי. עם נפילתה של חומת ברלין וקריסת הקומוניזם באירופה כמו נבלמה תנופת התיאור של לה קארה, שמצא עצמו נאלץ לטוות עלילות לא ממש מעניינות סביב מבריחי סמים וסוחרי נשק, ולא סביב קומוניסטים הנחושים לחסל את הדמוקרטיה המערבית.
 

עליית משטר פוטין לשלטון בקרמלין כמו הפיחה מחדש רוח חיים בספרי לה קארה, והדבר ניכר היטב כבר בסרט "איש מבוקש מאוד", שהופק לפני שנתיים. שוב ערוכים זה מול זה המחנות הישנים: סוכנים בריטים אמיצי לב לעומת רוסים רצחנים. כאילו המלחמה הקרה רק נרדמה לזמן מה בחצר האחורית.

 

עלילת "בוגד משלנו" עוקבת אחר מאפיונר רוסי (סטלאן סקרסגארד) שהוא ובני משפחתו מצויים בסכנת חיסול. הוא שואף לערוק ללונדון ולהביא עמו רשימה ענקית של פוליטיקאים בריטים שכספי שוחד רוסים משמנים את חשבונות הבנק הסודיים שלהם בשווייץ. המאפיונר בוחר בזוג נופשים מבריטניה כדי שישמשו כשליחים מטעמו: מרצה באוניברסיטה (יואן מקגרגור) ופרקליטה מבוקשת (נעמי האריס). השניים מצווים לחבר בין הרוסי הנואש לבין איש מרכזי בשירות הביון הבריטי (דמיאן לואיס), שיכול לארגן את העריקה המורכבת. מובן שהעניינים מסתבכים, שהרי מדובר במהלך שאמור להזיק בעיקר לאותם אנשי צמרת מושחתים מלונדון, שחלקם ממונה על ארגוני הביון. וכך הלאה וכך הלאה מלוא הטנא מזימות בינלאומיות.
 

מוזר עד כמה עלילת מתח, ששמו המפואר של לה קארה ניצב מאחוריה, יכולה להיות צפויה ומשעממת. סוזנה וייט, במאית טלוויזיה בעלת ניסיון קולנועי דל, נאלצת לסמוך פה על מקצוענותו של התסריטאי הוותיק חוסיין אמיני ("ג'וד", "כנפי היונה", "דרייב"), שברקורד המקצועי שלו רשומות כבר כמה פשלות קודמות. אליהן הוא מצרף גם את עבודתו המאוד לא אמינה ב"בוגד משלנו", בעל ההיגיון העקום והגדוש בשרירותיות ובחורים גדולים מדי בעלילה.
 

למזלה של הבמאית וייט, חבר אליה בהכנת סרט זה הצלם אנתוני דוד מנטל, שצבר פרסום רב בעבודותיו עבור הקולנוענים מדנמרק, אנשי תנועת "דוגמה 95" ("החגיגה", "דוגוויל", "מנדרליי"). בניגוד לעקרונות האסתטיים שהנחו את בעבודתו במגוון סרטי "דוגמה 95" – שימוש במצלמת יד תזזיתית ובתאורות טבעיות בלבד – מנטל הולך הפעם על עבודת מצלמה קלאסית, מגובה בתאורות מתוכננות היטב ובעיצוב פנים מדוקדק. ביחד עם טכניקת המשחק המעולה של סקרסגארד השוודי, שמגלם את הרוסי הנואש, מצליחים השניים להציל את הסרט מחורבן טוטאלי. 

כשג'סי ניצח את היטלר