"שבת שלום", הכריז טרנטינו, במאי הקולנוע הענק, כשעלה לבמה בפסטיבל הקולנוע ה-33 בירושלים לתשואות מחיאות הכפיים הנרגשות של הקהל, לא לפני שהעביר את מעילו לצמודתו המקומית דניאלה פיק, שסיפורים על רומן מתחדש כאקט של יחסי ציבור ליוו הפעם את ביקורו והעירו קולות קנאה מהגרופיות שזכו בכרטיס לאירוע. זוהי הפעם השנייה שכף רגלו העצומה של טרנטינו, כבר בן 53, דורכת בארץ הקודש. הפעם הקודמת היתה ב-2009, כשהגיע לקדם את "ממזרים חסרי כבוד" בגלל ההקשר הנאצי והיהודי של הסרט. אז הוא אמר שהגיע כי רצה להראות שאכפת לו. הפעם הוזמן לקבל אות הוקרה על עשייתו הקולנועית הפנומנלית והפופולרית בכל העולם וגם בישראל. די לציין את "ספרות זולה", "להרוג את ביל", "ג'אנגו ללא מעצורים", "כלבי אשמורת" וסרטי פולחן נוספים בהם השתתף בכתיבתם כמו "רוצחים מלידה", "מזריחה עד שקיעה" ו"רומן על אמת" ועוד ששינו ושברו כל קונבנציה קולנועית ששלטה עד אז בתעשייה, והפכו את חווית הצפייה לפתרון מענג של פזל, גם אם אלים במיוחד. 


תיאוריות הקונספירציה על הברזתו הצפויה ושמועות על אישיותו המיזנטרופית (טרנטינו מעולם לא נישא ואין לו ילדים) הופרכו עם היכנסו נרגש, נלהב וכרסתן ומנופף באצבעותיו סימן "פיס" או שמא היה זה "ויקטורי " באצבעותיו. כך או כך איש באולם לא היה מופתע אם לפתע היה מוציא אקדח מכיסו ומדקלם את "גם אם אלך בגיא צלמוות". למרות גאונותו הניכרת בשטף דיבור מהיר ואינטנסיבי ויכולתו להצחיק בסיפורים על אנקדוטות מסרטיו, מראהו הכללי הוא כשל פרופסור מפוזר ולא קשה להבין שהאיש, נער כאפות בילדותו שעזב את בית הספר והתמחה בקולנוע בחנות השכרת וידאו מקומית, הוא משהו שאינו מהעולם הזה. למרות זאת בחרו בהפקת הפסטיבל להושיב אותו אל מול מרצה יבשושי לביקורת קולנוע שהתרגש ורעד אף יותר מהקהל העומד ומריע, למבוכתו של טרנטינו. "את הסרטים שלי אני עושה קודם כל בשביל עצמי" הוא עונה לשאלה כיצד הוא חושב על רעיונות לסרטים. "אני צריך לאהוב אותם כי אני זה שאצטרך לחיות איתם למשך שארית חיי", הוא צוחק. לאחר מחשבה קצרה הוסיף כי "אני גם עושה אותם עבור הקהל אבל למעשה אני גם הקהל. אני יודע מה זה לשבת בחושך ולצפות בסרט, מתי זה גורם לי להרגיש, ומתי הם לא סיפקו את הסחורה. ולכן אפשר לומר גם במקרה זה שאני עושה את זה בשבילי".
טרנטינו מלהיב את הקהל בישראל


בשלושת העשורים האחרונים כתב וביים טרנטינו תשעה סרטים באורך מלא, יצירות קולנוע נועזות וייחודיות שסחפו את הקהל ואת המבקרים כאחד. סרטיו הפוסט-מודרניסטים נודעו בשפה חזותית, באלימות קיצונית, בפסקול אקלקטי, בדיאלוגים שנונים ובאינספור מחוות ליצירות קולנוע נשכחות. הוא פרץ לתודעה ב-1992 עם "כלבי אשמורת", ושנתיים לאחר מכן הציג את "ספרות זולה", שזיכה אותו בדקל הזהב בפסטיבל קאן ובפרס האוסקר לתסריט. סרטו השלישי היה "ג'קי בראון" שלא זכה לאותה הצלחה. מאז ביים בין השאר את שני סרטי "להרוג את ביל" שזכו למעמד של סרטי פולחן כאשר סרטו "חסין מוות" לא זכה למעמד זה. טרנטינו סיפר בביקורו שאחד ממבקריו נהג לומר כי הוא מביים טרילוגיות כאשר שני הסרטים הראשונים מתכתבים זה עם זה וזוכים להצלחה והסרט השלישי הוא מעין "ילד ממזר שלהם" ובדרך כלל מצליח פחות. ואכן "שמונת השנואים" סרטו האחרון של טרנטינו שיצא לאקרנים בתחילת השנה זכה לפחות התלהבות מאשר "ממזרים חסרי כבוד" ו"ג'אנגו ללא מעצורים" עליו זכה באוסקר על התסריט. למרות זאת הצהיר טרנטינו כי יפרוש לאחר סרטו העשירי אך לא פסל חזרה לעשיית הקולנוע בגיל 75 כדי לשבור את התיאוריה של אותו מבקר.

למרות שבשואו של טרנטינו בו המראיין היה כמעט מיותר, הצליח הבמאי הגאון להפתיע כשסיפר שלמעשה הוא לא חושב מראש על המשמעויות הסימבוליות של הסרטים או הדמויות שלו (ושהדרך היחידה לעשות סרטים היא לא לחשוב על הדברים האלה), הוא לא גונב שוטים או סצנות מאף אחד (למרות ההאשמות), שהוא לא כותב דמויות לשחקנים ספציפיים ושהוא כמעט ויתר על "ממזרים חסרי כבוד" כי הוא מצא מישהו שיגלם את הדמות הפולחנית של לנדה, הנאצי הרוצח המנומס. אבל אז כבדרך נס, הגיע כריסטוף ואלץ ברגע האחרון, עשה אודישן מושלם והציל את הסרט. רק חבל שהמראיין של טרנטינו לא שאל את השאלות המעניינות באמת כמו למשל על מה יהיה סרטו העשירי והאחרון והאם ניתן לצפות כי הפעם במקום מערבונים יעסוק בסכסוך הישראלי פלסטיני ובאירועי הבלהות האחרונים כחומר רקע טרנטינואלי (ראו "האינתיפאדה השלישית").

לאחר המפגש הלא ממצה, הוקרן סרטו "ספרות זולה" בעותק 35 מ"מ משוחזר שהגיע הישר מהארכיון הפרטי של הבמאי. עוד התארחו בפסטיבל הקולנוע בירושלים התארחו המוזיקאית ואמנית האוונגארד האגדית לורי אנדרסון תגיע לפסטיבל להציג את סרטה החדש "לב של כלב", יצירה אישית שהוצגה בבכורה בפסטיבל וונציה, השוזרת טקסטים פרי עטה, סרטים ביתיים, קומפוזיציות מקוריות לכינור ואנימציה יפהפייה לכדי קולאז' קולנועי מהפנט ומרגש. אנדרסון, מחלוצות המוזיקה האלקטרונית ואמנות המולטימדיה, תציג את סרטה ותשוחח עם הקהל בשתי ההקרנות של סרטה החדש, ב-11 וב-12 ביולי.