הסערה שהתחוללה בעקבות דבריה של שרת התרבות מירי רגב בטקס פרסי אופיר מסרבת לגווע. ניסים משעל ודרור רפאל שוחחו היום (ראשון) ב"רדיו ללא הפסקה 103FM" עם השחקן והבמאי עודד קוטלר, שתקף את רגב: "מסתבר שבפעם המי יודע כמה היא שוב טעתה. היא באה עם אג'נדה שלא תאמה את מה שקרה בטקס. היה שם מגוון אדיר של יוצרים, אשכנזים, מזרחים, רוסים, מכל הכיוונים ובכל הנושאים, וזה ייתר את האג'נדה שלה.

אז השיר של דרוויש הרגיז אותה, אז מה? כל דבר שמרגיז צריך להוות תמרור אימים למה שאומר שר בישראל, וגם ידועה לנו היטב רמתם התרבותית של שרי ישראל, אז זה צריך להדאיג אותי? השאלה היא האם אנחנו ממשיכים להילחם על חופש הביטוי, אפילו אם הוא נוראי באוזנינו לפעמים, הרי אז נבחן חופש הביטוי. או שאנחנו מתחילים לסתום את הפיות, כי שרה אמרה לנו לסתום את הפיות".




לדיון הצטרף העיתונאי והבמאי רון כחלילי שאמר: "שני השחקנים ביצעו את תפקידם בצורה הטובה ביותר. כוכבי הסרט 'ג'נקשן 48' אמורים לייצג 20 אחוזים מתושבי המדינה הפלסטינים, והשרה ששייכת למחנה פוליטי מסוים, הימני, התנגדה לאותו נרטיב, שמציג לכאורה מחמוד דרוויש. שני הצדדים גזרו את הקופון הפוליטי שלהם". קוטלר השיב: "שרה בישראל מייצגת יותר מאשר מגזר. היא אמורה לייצג משהו יותר ממלכתי. היא ייצגה כיתה פוליטית מסוימת ובכך לא עשתה את תפקידה כהלכה. היא חייבת לייצג מדינה. היא לא בתפקיד פוליטיקאית, אלא בתפקיד שרה בממשלה".

כחלילי לעומת זאת הסכים עם הצעד של רגב: "היא אמורה לייצג את כולם, כולל את הפלסטינים. אבל היא שייכת למחנה מסוים ולכן קורצת לאותו מחנה. זה נראה לי מהלך פוליטי הגון, כי היא גם פוליטיקאית. שלא יובן לרגע שאני בעד הצעד שלה. אבל היא קורצת לאותו מחנה מסוים וזה בסדר גמור מבחינתי. לא ייתכן שאמנים יושיטו יד ויבקשו תרומות מהממסד ומצד שני לא יהיו מוכנים לקבל את הביקורת שלו. אם אתה לא רוצה ביקורת מהממסד, אל תיקח ממנו כסף".

דילמת דרוויש

"לפני הטקס הייתה התלבטות", הוסיף וחשף כחלילי, "היה משא ומתן די מתיש וארוך, בין יוצרי הסרט 'ג'נקשן 48', אודי אלוני וחבריו, לבין האקדמיה, האם כן או לא להעלות את מחמוד דרוויש על הבמה. ובסופו של דבר האקדמיה, שאין בה חבר ערבי אחד מבין כל המאות, הסכימה לדבר הזה". "זו הייתה מטלית אדומה", ציין משעל. "אבל גם למטלית אדומה יש תפקיד", השיב כחלילי.

"להעלות ולהציף דיון סביב שירתו של מחמוד דרוויש או סביב העמדה הישראלית כלפיה, זהו דיון פוליטי-תרבותי שאנחנו חייבים לנהל אותו מתישהו. כולנו מטאטאים את העניין הפלסטיני מחוץ לחדר, אבל יש פה פיל בחדר, יש עניין פלסטיני. לכן הם רואים בשיריו של מחמוד דרוויש איום. אני חושב שזו טיפשות וצרות עין אבל זה מה שהם רואים. זה כמו שפלסטיני יראה באורי צבי גרינברג סדין אדום. לא יהיה מוכן לעמוד דום ב'התקווה' או ללמוד את שירת ביאליק".

"אנחנו מנהלים את הדיון הזה", אמר קוטלר, וכחלילי הגיב: "אתה אולי מנהל אותו, ראש הממשלה לא מנהל אותו. ובזכות מירי רגב, אם היא לא הייתה יוצאת החוצה לא היינו מנהלים את הדיון הזה. מירי רגב יודעת לעשות הצגה. היא לקחה את משרד התרבות, הדבר הכי משמים בעולם, והצליחה להפוך אותו לשיחת היום. אני לא זוכר שר תרבות שהצליח להביא נושאים תרבותיים לראש סדר היום הציבורי לאורך תקופה כל כך ארוכה". קוטלר ענה: "אם ימרחו צואה על פני אנשים, ודאי שאותו מורח יגיע לכותרות. אולי יש בי תמימות או טיפשות אני חושב שצריך לעשות הרבה יותר ממה שהיא עושה בתחום הזה".

כחלילי התנגד: "היא השרה שעושה הכי הרבה בעניין התרבותי. היו שרי תרבות שלא שמענו כלום על מה שהם עושים. היא החליטה לנער את הדברים הכי בסיסיים של התרבות הישראלית, מנהלי קרנות, תיאטרון לאומי כן או לא, השוואת תקציבים. אלה הדברים הבסיסיים ביותר שתוקעים את התרבות והיא החליטה לנער אותם". קוטלר טען לעומתו: "היא מדברת ומדברת על זה שהיא עושה המון ואתה השתכנעת שהיא עושה. אני לא השתכנעתי. אני שומע הצהרות פוליטיות". כחלילי הזכיר: "היא רק שנה וחצי בתפקידה. אני מחכה שהדברים יקרמו עור וגידים והם אכן יקרו. אבל גם בקריאה פוליטית פומבית כזאתי יש משמעות אדירה. זו קריאת כיוון של שר בממשלה שאף אחד לפניו לא אמר את הדברים האלה".