למרות התלונות על הטרדה מינית: במסגרת פסטיבל הסרטים בחיפה הוענק לשחקן משה איבגי פרס השחקן הטוב ביותר, במשותף עם השחקן נורמן עיסא, על תפקידו בסרט "מלחמת 90 הדקות". ההחלטה עוררה כעס רב עקב החקירה שמתנהלת נגדו. מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית, אורית סוליציאנו, קראה לשלול מאיבגי את הפרס: "ההחלטה לתת פרס לאיבגי היא החלטה אומללה ומנותקת מהמציאות, שמתעלמת לא רק מ-15 הנשים שהתלוננו כי הוטרדו מינית על ידו, אלא גם מהודעת המשטרה שהכריזה כי יש תשתית ראייתית להעמדתו לדין".

לדבריה, "חרף כישוריו של איבגי, אי אפשר לנתק בין האדם ליצירתו, ומי שחשוד במעשים כה חמורים אינו ראוי לפרסים. איגוד מרכזי הסיוע קורא לבטל את ההחלטה, שכן היא מעבירה מסר חמור לפיו אלימות מינית היא סוג של פגם קליל באישיות כשזה מגיע לעולם האמנות. הזירה התרבותית לא יכולה להתעלם ממעשיו שאין כל קשר בינן לבין תרבות, שכן ביטחונן של נשים אינו ענייו פחות רציני או מענייו מהאיכויות האמנותיות של סרט או שחקן זה או אחר".

ח''כ מיכל רוזין (מרצ), לשעבר מנכ''לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית, התייחסה להענקת הפרס: ''אני מוצאת טעם לפגם בהחלטה לקשור כתרים לראשו של איבגי, בעוד המשטרה מגבשת תשתית ראייתית להעמדתו לדין על פגיעה בנשים. הענקת הפרס בעת הזו משדרת מסר חברתי שפגיעה בנשים היא נסלחת, שאפשר למחול על זה כל עוד אתה איש ציבור מוערך, אמן מהולל או מצביא דגול. היה ראוי שהנהלת פסטיבל חיפה תגלה יותר רגישות לנושא, תמתין עם הענקת פרסים למטרידן לכאורה ולא תפנה את גבה למתלוננות ולמאבק בתרבות ההטרדות המיניות''.

בתוך כך, ארגון נעמת קרא להנהלת הפסטיבל לבטל את ההחלטה להעניק פרס השחקן המצטיין למשה איבגי. "מדובר בתעודת עניות לפסטיבל הסרטים בחיפה. לא יעלה על הדעת להעניק פרס לאדם החשוד בעבירות מין נגד נשים. אנחנו מצפות שהנהלת הפסטיבל תעביר מסר חד וברור כי מי שחשוד בפגיעה בנשים אינו זכאי וראוי לפרס, כל פרס".

תגובת הנהלת הפסטיבל: "לא נשנה את ההחלטה"

 

"חבר השופטים המקצועי בוחר את הזוכים על פי יכולות המשחק בלבד, כפי שבאו לידי ביטוי בהופעתם בסרט", כך התייחסה הנהלת פסטיבל הסרטים לסערה הציבורית שפרצה בעקבות ההחלטה להעניק למשה איבגי מאת פרס השחקן הטוב ביותר. בהודעה של הנהלת הפסטיבל נאמר בין היתר "הנהלת פסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה התבקשה להתייחס לטענות שהועלו כנגד החלטת חבר השופטים להעניק את פרסי השחקן הטוב ביותר לשחקנים משה איבגי ונורמן עיסא על משחקם בסרטו של איל חלפון, 'מלחמת 90 הדקות'. חבר השופטים המקצועי בוחר את הזוכים על פי יכולות המשחק בלבד, כפי שבאו לידי ביטוי בהופעתם בסרט. הנהלות פסטיבלי סרטים בכל העולם אינן מתערבות בהחלטות המקצועיות והעצמאיות של צוותי השיפוט שלהן. ולכן אין מקום שהנהלת פסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה תעמיד בספק את ההחלטה המקצועית של חבר השופטים במקרה זה".

חבר השופטים שהעניק לאיבגי את הפרס כלל שלוש נשים: הבמאית והאמנית הבריטית מרתה פיינס, עו"ד אורנה לין, ויושבת הראש העורכת ערה לפיד. בנוסף היו בצוות הבמאים תאופיק אבו ואיל ותום שובל.

משה איבגי. "אינו ראוי לפרס". צילום: אור גפן

"סירבתי לאיבגי והבנתי שאני הולכת לשלם על זה"

כזכור, בחודש מאי האחרון המשטרה הודיעה על סיום תיק החקירה נגד השחקן משה איבגי החשוד בביצוע עבירות מין. ממצאי החקירה ביססו את החשד לביצוע עבירות של מעשה מגונה והטרדה מינית על ידי השחקן כלפי שלוש נשים במהלך עבודתם המשותפת ותוך ניצול מעמדו. החקירה החלה בפברואר 2016, אז הוגשה תלונה ראשונה נגד השחקן. הפרשה נחשפה לאחר שצעירה אחרת, שעבדה עם איבגי בתיאטרון, הגישה מכתב התראה לפני תביעה נגד התיאטרון בטענה שהתלונה שלה נגדו לא טופלה בצורה נאותה. לדבריה, היא דיווחה על התנהגותו של השחקן לאחראים בתיאטרון, אך הם לא טיפלו בתלונה כראוי. 

כ-15 נשים טענו כי השחקן המפורסם הטריד אותן מינית בניגוד לרצונן, נגע בהן או הטריד אותן מילולית, אך על חלק מהמקרים חלה התיישנות. מדובר בעובדת הפקה, במנהלת הצגה, בנערת מים, בשחקניות, במלבישה ובכתבת נוער. אחת השחקניות, שהייתה אז בתחילת דרכה, דיווחה כי לפני כעשור התקבלה לשחק בסדרה לצדו של איבגי, ובאחת החזרות נישק אותה השחקן בכפייה. לדבריה, היא סירבה לו וזמן קצר לאחר מכן פוטרה מהתפקיד.

מתלוננת אחרת, מרטין בן יעקב, מאפרת טלוויזיה, סיפרה אז כיצד ניסה איבגי לשכנע אותה לשכב איתו ואיך פוטרה לאחר שסירבה: "לפני 15 שנה עבדתי בהפקה כמאפרת עם איבגי. הוא גרם לי לעזוב מכיוון שסירבתי לדרישות המיניות שלו". המאפרת לשעבר טענה כי איבגי ביקש ממנה לעלות איתו לחדר, ומשסירבה, פוטרה יום לאחר מכן. לדבריה, איבגי אמר לה באירוע כי הוא רוצה שתטפל בו, והוסיף: "יש לי גם קונדומים, אם מזה את חוששת". בן יעקב סיפרה כי הרגישה מושפלת לאור הבקשה הבוטה, והוסיפה: "הבנתי שאני הולכת לשלם על זה מחיר".