שבע שנים אחרי “ברבור שחור” עטור הפרסים ושלוש שנים אחרי סרט הבלוקבאסטר התנ"כי “המבול”, חוזר הבמאי דארן ארונופסקי עם אחד הסרטים המדוברים של השנה. באמצע ספטמבר, אחרי פרמיירה בפסטיבל ונציה, יצא סרט האימה הפסיכולוגי “אמא!” לאקרנים בארצות הברית, ובסוף השבוע האחרון עלה לאקרנים אצלנו.

כמקובל בסרטיו של ארונופסקי, דעת הקהל מאוד חלוקה – או שנפעמים מהיומרה והחוצפה של הבמאי, או שרוצים להרוג אותו. מספיק לראות את הטריילר כדי לדעת ש”אמא!” הוא סרט אלים מדי, אפל מדי, קיצוני מדי, וכמובן שיש גם כאלה שלא אהבו את האלגוריות התנ”כיות. אין ספק שהסרט מושפע מסרט האימה הפסיכולוגי הקלאסי של רומן פולנסקי, “תינוקה של רוזמרי”, אך הוא לוקח את האימה הרבה יותר רחוק.

ארונופסקי יודע שהוא עשה סרט קשה. “אני רוצה להתנצל על מה שהולך לקרות”, הזהיר את הקהל בפסטיבל הסרטים בדוביל. “כולם כרגע צוחקים ומחבבים אותי, אבל אתם לא תזכרו מילה מזה בעוד שעתיים”.

הדבר הראשון שארונופסקי נשאל בראיון למגזין Variety לקראת צאת סרטו החדש, זה אם הוא אוהב שאנשים צועקים “בוז” בהקרנות סרטיו. “אני אוהב שאנשים מגיבים”, הוא השיב. “אני לא אוהב שצועקים ‘בוז’, אני לא מזוכיסט, אבל אני רוצה שאנשים יגיבו. התקשרתי לאבא שלי אחרי ההקרנה בוונציה והוא הזכיר לי שכשרק התחלתי, נסענו במכונית ליד בית קולנוע שהסרט שלי הוקרן בו. הוא אמר שהצבעתי על בית הקולנוע ואמרתי לו, ‘אבא, כל מה שאני רוצה זה שיריעו או שיצעקו ‘בוז’. אם לא יגיבו, אני אפסיד'. אני מניח שאני עדיין עושה אותו את הדבר”.

“אמא!". גלובוס מקס “אמא!". גלובוס מקס

הסבל שנשאר
ג’ניפר לורנס מככבת ב”אמא!” בתור עקרת בית צעירה המשולה לאמא אדמה. את בעלה הדומיננטי, סופר הסובל ממחסום כתיבה, מגלם השחקן הספרדי חוויאר בארדם. הדמות שלו מייצגת את אלוהים. שלוות חייהם נקטעת כשלביתם מגיע זוג מסתורי (מישל פייפר ואד האריס), המייצגים את אדם וחווה, ואילו הבנים שלהם הם קין והבל.

אף שאפשר לפרש את הסרט גם כמטפורה לתהילה, לדת או לכל סוג של סגידה לאלילים כוזבים, ארונופסקי התכוון ליצור אלגוריה על אמא אדמה ועל הנזק שבני האדם מעוללים לה. הסבל שצפויים לעבור בצפייה בסרט הוא הסבל של כדור הארץ.

“אמא!". גלובוס מקס“אמא!". גלובוס מקס

“רציתי לעשות סרט על אמא אדמה, רציתי לעשות את הסרט מנקודת המבט שלה”, אומר ארונופסקי. “הסרט עובד ברמה האלגורית ועוסק בסמלים הגדולים האלה. הוא עובד גם ברמה מאוד אנושית ורגשית – זה גם סרט על מערכת יחסים. נעמי קליין (עיתונאית וחוקרת תרבות ותקשורת קנדית – ד"ק) שלחה לי היום הודעה שבה היא ציינה כמה זה אירוני שהסרט יוצא בזמן שההוריקן 'אירמה' מגיע לארצות הברית. אני חושב שהנושאים האלה נוגעים לכלל האנושות. לא מדובר בזכר או בנקבה - מדובר ב-כולנו”.

לא קל לצפות ב”אמא!”, וגם ללורנס לא היה קל לשחק בסרט. במהלך הצילומים היא התעלפה, ופעם אחרת קרעה את הסרעפת כתוצאה מהיפר־ונטילציה.”היה לי קשה להירגע ולחזור לעצמי אחרי שהוא (ארונופסקי – ד”ק) אמר ‘קאט’”, היא סיפרה.

“אמא!". גלובוס מקס “אמא!". גלובוס מקס

“כשאתה מעלה את כל הרגשות האלה, לפעמים פשוט קשה לצאת מזה. אף פעם לא הייתה לי בעיה לצאת מזה, אבל מעולם לא עשיתי סרט כל כך אפל קודם לכן. איבדתי שליטה על עצמי, קרעתי לעצמי את הסרעפת ואחת הצלעות יצאה לי מהמקום...”, לורנס מוסיפה בצחוק, “אז אני לא יודעת אם אעבוד שוב עם דארן”.

הבדיחה מתחדדת לאור העובדה שהשניים נהיו זוג במהלך העבודה על הסרט, והם ביחד כבר קצת יותר משנה. באשר לטענה שארונופסקי הלך רחוק מדי עם החזון האפל והמחריד שלו בסרט, הוא הראשון להסכים. “אני תמיד הולך קצת רחוק מדי”, ארונובסקי הודה בגאווה לא מבוטלת, “אבל אני חושב שהקצוות האלה הם המקום שבו אתה גורם לרעיונות או לתמונות להישאר לאנשים בראש”.