אם הביקורת על סדרת סרטי ההמשך הראשונה בסאגת מלחמת הכוכבים הייתה שהיא שונה מדי, ולא מה שהמעריצים רצו וחיפשו, אין ספק שמגמה זאת השתנתה. הסרט החדש בסדרה השנייה, אחרוני הג'דיי שיצא היום (חמישי) לאקרנים ברחבי הארץ ממשיך את המגמה שהחלה עם הכוח מתעורר וגם הוא במידה רבה מחקה את הסרט השני של הטרילוגיה המקורית - "האימפריה מכה שנית", כפי שקודמו חיקה את "תקווה חדשה".



עם זאת, ולהבדיל מ"אימת הפאנטום" למשל, אחרוני הג'דיי בהחלט מרגיש כמו מלחמת הכוכבים, וייתן למעריצים את כל מה שהם מחפשים. קרבות חלל אפיים? יש. חרבות אור נשלפות ברגעים דרמטיים? יש ויש. ולא רק זאת, כשהסרט מחדש - הוא בדרך כלל פוגע. העלילה מותחת (אם כי הסרט מעט ארוך מדי עם הרבה רגעים שמרגשים כמו הסוף הדרמטי רק בשביל לגלות שיש אחריהם עוד סוף דרמטי), המשחק טוב, והקסם הנוסטלגי פועל - גם אם, כאמור, לפעמים הוא מודגש יתר על המידה,





הסרט מתחיל כאשר ריי, גיבורת הסרט הראשון ממתינה בפתח דלתו של אחרון אבירי הג'דיי, שהפך לאגדה עוד בחייו ונעלם, במטרה שילמד אותה את דרכי הכוח. גם לוק עצמו, שנמצא מצידה השני של הדלת לא יכול להתעלם מהדמיון המוחלט לזמן שבו הוא התדפק על דלתות ביתו של המאסטר האחרון בגלקסיה, יודה, בכוכב המדבר דגובה לפני 37 שנים באימפריה מכה שנית. מצד שני, המורדים, לאחר שהשמידו את כוכב המוות, לא סליחה, מחסל הכוכבים, נמלטים מידי הצי האימתני של האימפריה, לא, שוב סליחה, המסדר הראשון ונאלצים להתמודד עם כוח חזק בהרבה מהם בעזרת תחבולה בלבד.



אפילו קרב הקרקע הזכור בכוכב הות' מהאימפריה מכה שנית משוחזר, כאשר את השלג מהכוכב הקפוא מחליף מלח לבן, פשוט אי אפשר להתחמק מהתחושה שהבמאי ריאן ג'ונסון קיבל הוראה מפורשת מאולפני דיסני - תן למעריצים את מה שהם רוצים, גם במחיר ויתור על כל רעיון חדש. מצד שני, ההשוואה לסרט שנחשב לאחד מסרטי המדע הבדיוני הטובים בהיסטוריה יש גם הרבה נקודות חיוביות. הוא מעניין, הוא מותח, הוא משלב הומור ורצינות בצורה מרשימה, וכמו כל סרט אחר בסדרה, הוא ניצב בחזית הטכנולוגיה והאפקטים המיוחדים. אי אפשר שלא לדבר על היופי המדהים של הסרט, שלוקח את כל מה שטוב באסתטיקה של עולמו של ג'ורג' לוקאס ומקדם אותו באמצעי המאה ה-21 צעד נוסף קדימה.



את הסרט ראיתי בטכנולוגיית 4DX שמציעים רשת אולמות יס פלאנט, ומשלבת כיסאות נעים, רוח, עשן, ואף ריחות. הטכנולוגיה, שמשולבת בסרטי אקשן נבחרים נותנת תחושה מעניינת לסרט, ובהחלט מתאימה את עצמה לקרבות החלל, כשהתנועות מסונכרנות ומפתיעות כל פעם מחדש. מים, עשן או ריחות לא היו ממש בהקרנה, אבל החוויה בהחלט הייתה מהנה, מוסיפה ומפתיעה. 



מרשים, אבל מוכר. צילום: באדיבות סרטי פורום פילם
מרשים, אבל מוכר. צילום: באדיבות סרטי פורום פילם