"כדי להגיע לרמה שבה היצירה שלך מעניינת כוכב בסדר גודל של מייקל ג'קסון או מיק ג'אגר", מספר מעצב התכשיטים הישראלי גיל נויהאוס, "לא מספיק לעשות תכשיט נוצץ וראוותני. כאלה יש הרבה. מה שמושך את הכוכבים זה מכלול של דברים קודם כל, הם מחפשים בלעדיות. חשוב להם לדעת שהיצירה שלהם תהיה יחידה במינה, ואין עוד אחת כזאת".



"דבר שני", ממשיך נויהאוס, "הם רוצים שהתכשיט יהיה שונה ומיוחד: לא משהו שגרתי, לא משהו שכבר ראו, וחשוב להם איזה מותג. למשל המותג שלי, שהוא בינלאומי ומככב בכל שנה באירועים נוצצים בפסטיבל קאן ובטקס האוסקר, הוא משהו שהכוכבים רוצים להתחבר אליו. לכוכבים חשוב מאוד השירות האישי, המהיר והדיסקרטי. אני תופר להם חליפה לפי המידה שלהם, ובזמן שהם רוצים אותה. זו רמת שירות גבוהה ביותר שנחוצה בעבודה מול האנשים האלה".



האנשים האלה הם לדוגמה, פיפטי סנט, ניקול קידמן, לייזה מינלי, מיק ג'אגר שכבר הזכרנו, פרגי מהבלאק אייד פיז, מריה שראפובה, ניקולאס קייג', אווה לונגוריה והרשימה עוד ארוכה. כל אלה עומדים בתור אצל נויהאוס (44), כדי שיתאים להם תכשיט.



גיל נויהאוס.  יח"צ
גיל נויהאוס. יח"צ



אמרו לי להיזהר
אנחנו יושבים במשרד שלו במרכז תל אביב, יומיים אחרי שחזר משבוע האופנה של דובאי, ואני מנסה להבין איך המעצב הישראלי, שמחזיק חנויות – חוץ מזו שבתל אביב – גם בשווייץ, לונדון, פריז, מדריד ומוסקבה - הגיע לעולם הנוצץ הזה והפך לאורח קבע בפסטיבל קאן.



"בתחילת דרכי, מיד אחרי השירות הצבאי, השתלמתי בשווייץ", הוא מספר. "התחלתי לעצב תכשיטים ללקוחות מחו"ל וגם ללקוחות ישראלים, בהזמנה אישית. גדלתי מפה לאוזן וראיתי שאנשים אוהבים את השילובים שעשיתי בין מתכות נדירות לזהב, קונכיות ויהלומים. לאט לאט התקדמתי. פתחתי חנות ועוד חנות. והיום אני מחלק את זמני בין תל אביב, שבה אני מתגורר שבועיים בחודש, לבין החנויות שלי באירופה, אירועים ופסטיבלים, וזו מבחינתי עבודה לכל דבר".


איך אתה מסביר את ההצלחה שלך דווקא בפסטיבל קאן ודווקא אצל הכוכבים הגדולים?
"אני חושב שמדובר בהתמדה. הכוכבים האלה רואים שבכל שנה אני נמצא בפסטיבל קאן ובאירועים שהם פוקדים, רואים את היציבות שלי ואת הפרסום שהם עצמם מביאים לי, כשהם עונדים את התכשיטים שלי. זה גורם לחברים וקולגות שלהם לרצות להיות לקוחות שלי גם כן".



נויהאוס הוא גרוש עם שני ילדים המתגוררים בתל אביב, ולמרות ההתחככות בעולם הזוהר, הוא הכי אוהב להיות בישראל. כאן הוא מרגיש בבית. המעצב שלפני שלוש שנים מגזין התכשיטים היוקרתי Vogue Jewellers בחר בו לאחד מ־20 מותגי התכשיטים המובילים בעולם, מקבל את ההשראה לתכשיטיו מהדברים הכי פשוטים, כמו צדפות וקונכיות שהוא מלקט בטיולים רגליים בחופי תל אביב.



האייקון המוביל את הקולקציה האחרונה שלו, לכבוד 70 שנה לפסטיבל קאן, למשל, הוא הכלאה של ענף זית וענף אלון. עכשיו, כאמור, הוא חזר מדובאי, והיה הישראלי היחיד שהציג בשבוע האופנה הראוותני שלה. "עצם המעמד", הוא מספר, "להיות בשוק שרק בעשור האחרון נפתח לאופנה ותכשיטנות מערביים, היה חוויה מרגשת. אבל לי החוויה הייתה מרגשת הרבה יותר בזכות היותי ישראלי".



גיל נויהאוס וניק ג'אגר . יח"ץ
גיל נויהאוס וניק ג'אגר . יח"ץ



לא חששת להגיע לשם?
"הרבה אנשים אמרו לי להיזהר, היות שישראל ודובאי לא חולקות יחסים דיפלומטיים. אבל זה לא מנע ממני ליצור גשר מעל כל אלה. לאמנות אין זהות פוליטית או מגדרית, ואני בוחר לקחת ולתקשר עם קהל הלקוחות הבינלאומי שלי, במפגשים פנים אל פנים ולשתפם ביצירה".



איך קיבלו אותך שם?
"למרות שנכנסתי לדובאי עם דרכון זר, לא הסתרתי שאני ישראלי, והרגשתי שגריר גאה של מדינת ישראל. הישראליות שלי היא המקור להצלחה שלי: המקור לאנרגיות, לכישרון, לעיצוב. בעקבות הפעילות שלי בטקסי האוסקר ובקאן, הגיעה אלי פנייה ממארגני האירוע להגיע לדובאי עם היצירות שלי. לא חשבתי פעמיים. הפוליטיקה נשארת בחוץ. העובדה שאני ישראלי לא גרמה לשום אי־נעימות. כולם כיבדו אותי, ביקשו להצטלם איתי, ונוכחתי לדעת שהחדשנות, הטעם הטוב וכמובן החיוך - חוצים גבולות של לאום, גזע ודת".



ניקול קידמן על שער מגזין GALA
ניקול קידמן על שער מגזין GALA



מה אתה יכול לגלות לנו על הכוכבים ההוליוודיים שאנחנו לא יודעים?
"חלק מהסיבה לכך שהם אוהבים לעבוד איתי, היא שאני לא מגלה את הסודות שלהם. אבל יש כמה דברים שאני כן יכול לספר לך, כמו זה שניקול קידמן צולמה על שער המגזין של פסטיבל קאן, כשהיא עונדת טבעת וצמיד בעיצוב שלי. אחרי הצילומים האלה נוצר בינינו קשר הדוק, ויש כמה פריטים שעיצבתי במיוחד עבורה. היום אפשר למצוא את הפרטים האלה בקולקציות One of a kind ו־Couture. ניקולס קייג', למשל, קיבל ממני טבעת מיוחדת שהזמין. הוא ידוע כחובב תכשיטים מושבע. במסיבה פרטית שהתקיימה במלון מג'סטיק בקאן, הוא הסתובב כמו ילד והשוויץ בטבעת המיוחדת שהכנתי לו, כמו שמשוויצים בצעצוע חדש. פרסום כזה לא יכולתי לקנות גם בכסף".