תנו לאוהד שחר, שחקן הקאמרי, מהמדבבים היותר עסוקים בארץ, לגלם דמות מרושעת - והוא יחגוג, להנאת כולנו. "לגבינו, העוסקים בדיבוב, כל דמות צבעונית עם מרחק יותר גדול ממי שאנחנו, המאפשרת לנו להוציא מתוכנו דברים שאנחנו לא מרשים לעצמנו להוציא בחיים הרגילים, זה כיף לעשות אותה", אומר שחר.

שחר (60), שחוגג השנה 30 שנות דיבוב שבמהלכן תרם את קולו למאות דמויות מונפשות, מתגלה בעיסוק זה כווירטואוז קולי. אם תבואו לצפות בסרט האנימציה המבריק "אגדת המלך שלמה", בבימויו של האנימטור הבכיר חנן קמינסקי, שיושק מחר בבכורה חגיגית, לא תוכלו לנחש שמאחורי קולותיהם של אשמדאי ושל הנשר מסתתר קולו של שחר.

"לדמות המאיימת של אשמדאי - שד נורא, שלפי האגדה דוד המלך קבר אותו עמוק באדמה, וכשהוא משתחרר משם, הוא מאיים להשתלט על ירושלים - הבאתי מתוכי את הקול הכי נמוך שיכולתי להוציא", הוא מגלה. "כאן לא התאמצתי במיוחד, כי ידעתי שבאמצעות פלאי הטכנולוגיה ינמיכו את קולי עד שאפילו אני לפעמים לא מזהה עצמי בו. לעומת זאת, בקול של הנשר אני יותר קרוב לעצמי, ואני מציג אותו כדמות חכמה, אפילו יותר משלמה. כמי שבדרך כלל תורם את קולו לגרסות עבריות של סרטים וסדרות טלוויזיה זרים, הייתה לי חוויה ייחודית לגעת במשהו מהמקורות שלנו".

שחר הוא בין המדבבים העסוקים ביותר בארץ. די אם נספר שב־2018, שנמצאת עדיין בראשיתה, במאזנו כבר יותר מעשר הפקות דיבוב, כולל פניקס ביוקנן בסרט ההנפשה "פדינגטון 2", שיוצא גם הוא לאקרנים מחר. "לחלק מהדמויות, כמו מיקי מאוס, אני חוזר שוב ושוב", הוא מספר.

איך עושים מיקי מאוס?
"מפלצטים. כלומר, מטפסים לקולות הגבוהים ביותר שאפשר לשחרר. זה נעשה מסובך יותר, כי במשך השנים הקול שלי העמיק וירד. כאן הניסיון הרב שצברתי בתחום עוזר לי להתגבר על המכשלה הזו, ולתמרן בין דמויות שונות לגמרי זו מזו. למשל, בסדרה 'הנסיכה סופיה הראשונה', מבית היוצר של דיסני, שומעים אותי גם כמשרת, גם כעורב וגם כסוס עם כנפיים. כאן אפשר לגעת בדמויות שאין בשום מדיה אחרת".

מרוב דיבוב נשאר לך זמן לתיאטרון?
"בוודאי שנשאר. היתרון בתחום הדיבוב הוא שאני יכול להקליט מתי שאני רוצה, בלי תלות בלוח הזמנים בתיאטרון או בלוחות הזמנים של המשתתפים. אני בא, מקליט והולך הביתה".

לא חסר לך הקהל?
"קהל יש לי בתיאטרון, וכשאני מקליט באולפן, די לי אם מולי נמצא הטכנאי, ואולי גם הבמאי. יש בכך משהו אינטימי ומשחרר".

בימים אלה שחר משחק בקאמרי בשתי הצגות שייקספיריות: "ב'מהומה רבה על לא דבר' אני לאונטו, מעין מושל מקומי רגשן, שהוא האבא של הרו והדוד של ביאטריצ'ה. ב'כטוב בעיניכם' אני משחק גם את הדוכס הרע וגם את הדוכס הטוב, שהוגלה ליער".

שחר, חיפאי במקור, בוגר תיאטרון צה"ל ובית צבי, שבעבר שיחק בתיאטרון באר שבע ובהבימה, נחשב לאחד השחקנים שסוחבים את הקאמרי על כתפיהם. כמו שחקנים נוספים, חב שחר את קריירת הדיבוב שלו לשפרירה זכאי, חלוצת התחום הזה בארץ. "ממנה התפתח כל הענף הזה", הוא מציין.

מזהים אותך ברחוב?
"בדרך כלל מזהים אותי לפי הקול שלי. זה קצת עצוב אחרי התפקידים הרבים ששיחקתי בתיאטרון ועל המסך, שבהם כנראה לא הטבעתי את חותמי כמו בדיבוב. המציאות היא כזו שמי שמשחק בהתמדה בתיאטרון, לא נעשה מפורסם עד שהוא עושה תפקיד גדול בטלוויזיה, המדיה הנצפית ביותר".

לא רק דיבובים, תיאטרון וטלוויזיה; שחר כיכב לאחרונה ב"רוח חדשה", סרטו של דורון ערן, העוסק ביהודים המשיחיים וצולם בחלקו הניכר באולפני קולנוע בסופיה, בולגריה, כולל רחובות ניו יורק שהועתקו לשם.

ילדיו של שחר מנישואיו בעבר לענת וקסמן גדלו על הדיבובים שלו. וליאנה (3), בת הזקונים מנישואיך לשחקנית־רקדנית מאיה קופצ'יק, הצעירה ממך ב־25 שנה? "היא עדיין לא יודעת שאבא שלה הוא מיקי מאוס. כשאני קורא לה סיפורים, אני עושה קולות כדי לשעשע אותה ובכך להפוך את חוויית הסיפור ליותר צבעונית".