היא יפה. באמת, כמה שהיא יפה. והיא גם שרה נפלא. באמת, כמה שהיא שרה נפלא. והיא גם צנועה. איפה ישנן עוד נשים כאלה?



כמעט שלושה עשורים שהצ'לנית והזמרת קרני פוסטל מסתובבת בינינו. היא הייתה חלק מלהקת הרוק "די.אקס.אם", הקימה את ההרכב המצוין "ביקיני" והוציאה שני אלבומי סולו. בהחלט לא מספיק. עכשיו היא מוציאה יחד עם רועי ירקוני מיני אלבום משובח שכבר זכה לשבחים מקיר לקיר. "אני שמחה לשמוע שיש טביעת אצבע, גם אם היא דהויה", היא אומרת. "עם המעט שאני עושה, לא הייתי רוצה להישמע כמו מישהי אחרת".
 
כשרועי ירקוני, מנהיג ההרכב "פאניק אנסמבל" וקלידן "נקמת הטרקטור", ביקש ממנה לשיר את "הלכתי", פוסטל לא אמרה לו לא. הכימיה הטובה + התוצאה המה זה מדהימה הובילו למיני אלבום "רחוק מדי": אוסף שירים שעוסקים בכמיהה וגעגוע, שהלחין ירקוני לטקסטים של אשכול נבו, יהוא ירון, דליה רביקוביץ' ואחרים.
 

"הפרויקט לא התחיל משאיפה לאלבום", היא אומרת, "לכן אני לא יודעת אם בסופו של דבר יהיה אלבום. מה עוד שלאלבומים, בעיני, אין היום משמעות". אם תשאלו את פוסטל, תגלו בה אמביוולנטיות כלפי חשיפה, ראיונות ושת"פים עם התקשורת. אולי חוסר הרצון שלה להיות באור הזרקורים הוביל אותה ליצור ואז להיעלם. להציץ מהקונכייה ואז שוב להסתתר.
 
איזה מין חיה זאת שבלול?
"זאת לא הייתה בחירה מודעת. זה קשור לאופי של האדם. כמה שאני נהנית על הבמה ואוהבת להקשיב לעצמי ברדיו, מבחינתי זה לא בכל מחיר, ולא רק זה. אולי אפשר לקרוא פחדנות לעובדה שאני לא רוצה ללכת על כל הקופה. ואולי אפשר לומר שיש לי ראייה מפוקחת על העולם הזה. לדעת במה אני יותר מוכשרת. מה יש ומה אין לי".
 
הבחירה שלך רוב הזמן בצ'לו, זה לא כדי להסתתר מאחוריו?
"אולי. זה נכון. הפיזיות של הכלי היא מה שהיא. אבל יש דוגמאות אחרות לפרפורמרים אדירים שמנגנים בקונטרבס, כלי גדול פי שניים מהצ'לו. זה הרבה עניין של אופי". 
היא התחילה כמוזיקאית קלאסית, אבל יצאה מהז'אנר. "אין דרך אחרת להתחיל עם הכלי הזה", היא מסבירה. "התחלתי לנגן בגיל 7, ורציתי להמשיך במוזיקה, אז עשיתי את המסלול של תלמה ילין והאקדמיה. בשלב מסוים הבנתי שאני לא יכולה לשבת כל יום בחדר ולהתאמן ארבע שעות. קרצו לי חיים אחרים, שלא כללו את המסלול הקלאסי".
 
לטובת כל הנוגעים בדבר, גם אם היא בוחרת לא לייצר אלבומי סולו, פוסטל לא מפסיקה ליצור ולנגן. היא רק עושה את זה מאחורי הקלעים. למשל במוזיקה לסרטים דוקומנטריים, לווידיאו ארט, לתיאטרון או ליצירות מחול, או בהשתתפותה כנגנית בהקלטות ובהופעות של אמנים אחרים. כמו אסף אמדורסקי, שאיתו היא משתפת פעולה עוד מאלבומו הראשון, או יהורם גאון, שאליו הצטרפה בפסטיבל הפסנתר האחרון. 
 
קרני פוסטל ויהורם גאון?
"אני שמחה להופיע לצד אדם כזה. עדיין לא עבדתי עם כרישים כמוהו. יש צדדים אחרים בעולם הזה, ובאופן אישי מעניין אותי לעבוד עם אנשים ולא להיות לבד".
 
מה עוד שלתחזק קריירת סולו מוזיקלית זה לא בדיוק קייטנה.
"עם הזמן הבנתי שאין לי את הדרייב הזה. אני מוצאת את עצמי נהנית מהדברים שאני עושה, מהמגוון, מהעובדה שאני מספקת שירותי מוזיקה".
 
לא מדגדג לך להיות מרוחה על שערים?
"ממש לא. זה אפילו מביך אותי קצת". 
קרני פוסטל & רועי ירקוני – השקת מיני אלבום.  1.14. רביעי, 20:00. 
אוזן-בר, קינג ג'ורג' 48, תל אביב