הגענו לאלבום הזה מעצם הרצון לעבוד יחד, בלי כלים נוספים, ולא מתוך החלטה מוזיקלית טהורה", מספרת מאיה בלזיצמן (29), הצ'לנית בה"א הידיעה של הפופ והרוק בארץ, כשהיא אוחזת באלבום שהוציאה עם בעלה, המתופף מתן אפרת, שנקרא על שמם. באלבום, שהופק מוזיקלית בידי רע מוכיח, יש, בין השאר, שיר המבוסס על דברי מרטין לותר קינג, לצד שיר מאת רחל שפירא.



"לשילוב הזה בין הכלים שלנו, כמותו לא נתקלנו בשום אלבום אחר, תורם השימוש בתוף אלקטרוני, המשלים את הצלילים הנמוכים שפה ושם חסרים בצ'לו", אפרת ממשיך את דבריה. כנגני הקלטות מאוד מבוקשים, הם נפגשו פה ושם באולפנים בלי שום מחויבות הדדית. כשבלזיצמן יצאה במופע של שירים מתקופת "רוקסן", היא שיתפה את אפרת, לצד הפסנתרן איתמר גרוס. בעודם מופיעים בגרסאות כיסוי לשירי אחרים, הם החליטו להתנסות גם בשירים מקוריים, "כדי לבדוק את הסיטואציה המוזיקלית".
 
הנגינה המשותפת, שהחלה בהיכרות מקרית לצד נגנים אחרים, הפכה אותם לזוג ולפני כארבעה חודשים מיסדו זאת בחתונה. "תראה, זה עוד מבריק", מציג אפרת את טבעת הנישואים הטרייה. כלומר, אחרי הקליק המוזיקלי בא הקליק הרומנטי, "כשתוך מי שעזרה להצית את האש היא המפיקה שלהם, ליליאן שוץ. "יום אחד היא באה בהצעה לבארטר", מעיד אפרת. "במקום לשלם לכם על חזרות עם שילה פרבר, אקח אתכם לסופשבוע בצימר ב'חמדת ימים' בצפון', קשה ונראים לי עייפים'. שם, בנסיעה איתה ועם פרבר, נהיינו זוג". בלזיצמן: "כשבחנו את שיתוף הפעולה המוזיקלי בינינו, הבחנו שהצ'לו תופס את המקום ההרמוני, שלא נמצא בתופים. היה מאוד מאתגר למצוא את זה".
 

אפרת: "בנגינת הצ'לו מאיה מוסיפה דיסטורשן, היוצר דמיון לצלילי הגיטרה החשמלית". לא היה להם פשוט להגיע לשירים משלהם. "כנגנים, הרגילים ללוות זמרים, חוש הביקורת שלנו נורא חזק", מעידה בלזיצמן. "כשאתה שומע דברים מעולים, ברגע הראשון אתה לא בטוח במה שאתה מחבר בעצמך. אז לפני כשנה וחצי החלטנו להתנתק מהכל ולהתרכז ביצירה שלנו". גם בהחלטה זו מעורבת שוץ, כששלחה את הזוג המוזיקלי לחמישה שבועות במונטווידאו, בירת אורוגוואי, ארץ הולדתה.
 
את הסלון של דירה שהועמדה לרשותם הם הפכו לאולפן מאולתר, כשתוך כדי ההתנתקות מהארץ יכלו להתרכז ביצירה, "בלי הלחץ המסוים שמתלווה למה שעושים כאן", כדברי בלזיצמן, שמביאה לידי ביטוי גם את כישוריה כזמרת, בתוספת השפעות דרום אמריקאיות מובהקות. "לא יכולנו שלא להיות מושפעים מהאווירה שם", מעיר אפרת. "פעם, לאחר שסוללות באטוקדה של מתופפים עברו לנו מתחת לחלון, תוך כדי נגינת הקאנדומבה - הסמבה האורוגוואית - ישר ניגשתי לתופים האלקטרוניים שלי וניגנתי משהו בהשראת הדבר הזה. כשאתה שם, אתה לא יכול שלא לספוג, כשבאוויר ריח בשר הסאדו שהם צולים ברחוב".
בלזיצמן: "אנחנו ממשיכים לכתוב שירים ומתכוונים להתחיל לעבוד כבר הקיץ על אלבום נוסף".
 
אם אתם כל הזמן עובדים יחד, מתי מתעופפות ביניכם צלחות?
"אין דבר כזה. אצלנו מערכת היחסים קודמת לכל, ואין מצב שבגלל המוזיקה יתעופפו צלחות. אנחנו יכולים להסכים, או לא להסכים, אבל האהבה מנצחת".