פתאום הוא צץ בפרק המוקדש למוזיקה השחורה, בסדרה "מקום בצמרת", שיוקרן הערב (חמישי) בערוץ הראשון. גבר נאה, לבוש אה לה פראנג'י בחולצה לבנה, כיפה שחורה לראשו, מסתובב בנמל אשדוד ובודק במיומנות את החבלים ברציף. לא להאמין, אבל זהו סילברדון, חלוץ של רגאיי, שלפני עשור וחצי הרעיד עולמות בצילומים שהציגו גוף שרירי קובייתי לתפארת.



"כן, אה לה פראנג'י", הוא צוחק. "אמרו שבאים לצלם אותי ואז רצו לצלם אותי בעבודה. אין לי בעיה ללכלך את הידיים בתפקיד שלי, כמי שקושר את האוניות לרציפים, כלומר עבודה פיזית. יכולתי להתקדם בנמל למשהו קל יותר, אבל מכיוון שזה כרוך בחילול שבת, ויתרתי. איך אומרים: הודו לשם כי טוב, כי לעולם חסדו".



מה הביא אותך לפני לעבודה בנמל?
"אבא. אבי המנוח היה שם רב חובל. באתי בעקבותיו כשהרגשתי שאין לי מה לחדש מבחינה מוזיקלית. האפשרויות בשוק הישראלי מוגבלות כלכלית. ככה זה בארץ ישראל הקטנה שלנו, מה גם שהיום תופס אותי עולם התורה, כשלצד העבודה, אני לומד בכולל בנמל ומעביר את השבוע בציפייה דרוכה לשבת המלכה".



סילברדון (46), ששמו האמיתי הוא גילי בנימין, הוא אשדודי בעל שורשים בתימן ובפולניה. ילדותו עברה עליו בים. "כבנו של רב חובל ראיתי את העולם על אמת, ולא דרך ספרים, עם חוויות שלא מהעולם הזה, כמו רכיבה על צבי ענק באיי סיישל", הוא משחזר. "בהפלגות חוויתי מוזיקה מעולמות רחוקים. כך התוודעתי ל הרגאיי, שה־ גיעה עד חופי אפריקה, הציתה את דמיוני ושבתה את לבי. ההפלגות נגמרו כשאבי עבר להיות רב חובל בנמל, באשדוד".



"כשמתאהבים במוזיקה של בוב מארלי, זה להתאהב במשהו בעל משמעות, לא מה ששומעים מבריטני ספירס. במקביל הייתי משוגע על גלישת גלים", מעיד סילבר־ דון. "עזבתי את התיכון כדי לגלוש בחופי ספרד ופורטוגל. אבל אל דאגה, אחרי כמה שנים השלמתי את הבגרות, ולפני שנתיים סיימתי, בגילי המתקדם, לימודים באוניברסיטת בן גוריון לתואר ראשון בלשונות שמיות ובהיסטוריה של עם ישראל. היה לי חשוב לחזור למקורות שלי אחרי שהרחקתי לכת עם תרבות הרגאיי".



התגודדו סביבך באוניברסיטה?
"הסטודנטים שלמדו איתי היו ביסודי כשהייתי בשיא הקריירה, כך שבדרך כלל לא זיהו אותי. כשזיהו, הצטנעתי. אני מזמן לא בעניין של אגו".



בתקופת הצבא, כששירת בשריון, שרץ ב׳׳סווטו", מועדון של מוזיקה שחורה. כשהשתחרר, יצא לקנדה ולארצות הברית, שם התחבר לקהילות השחורים ששרים רגאיי עד שמצא את עצמו כשיר להגיע ל"מכה" של הרגאיי - ג׳מאיקה: "במשך שנים אחדות חייתי שם כאדם לבן יחיד, מוקף בטיפוסים צבעוניים. הצלחתי להתערות בטופ של המוזיקה הזאת, והוצאתי תקליטונים. אפילו הופעתי עם ריטה וזיגי מארלי, אלמנתו ובנו של בוב מארלי".



מאיפה הגיע הסילברדון?
"זהו כינוי שהדביקו לי אנשי רגאיי במיאמי, בתקופה שקדמה לג׳מייקה, על שום חגורות הכסף שלי". •



"מקום בצמרת", ימי חמישי, 21:00. ערוץ 1