מנכ"ל אקו"ם, יוריק בן-דוד, חטף את ה"שריטה" בגימנסיה העברית בירושלים. "כשהקמנו בה הרכב ג'אז, אחד החברים הביא קלטת עם מוזיקה מהעולם ובה שמענו לראשונה מוזיקה ברזילאית, סרג'יו מנדס כזה", הוא נזכר. "אז קועקעה בי האהבה למוזיקה הזאת, המורכבת מבחינה קצבית והרמונית, אבל גם פשוטה ומלודית, עם השפעות קלאסיות מצד מלחינים כמו שופן ורחמנינוב".
 
כבוד המנכ"ל, הזכור לטוב מהמופע המכונן "ארץ טרופית יפה", יחזור היום לאהבתו הישנה ויגיח מכס המנהלים שלו, במשרדי אקו"ם ברמת גן, למופע "יוריק רמי וחברים", שיושק היום במרכז ענב. יופיעו אתו: דורי בן-זאב, שגם מנחה, המלחין ונגן כלי ההקשה רמי שולר, הזמרת יהודית  תמיר, הזמר פרננדו סיישס - יליד ברזיל, והנגנים אלון הלל – תופים, גלעד אפרת – קונטרבס, עדי רנרט – פסנתר, ג’וארס דוס סנטוס – כלי הקשה והבן עמוס בן דוד – קלידים.
ימי ברזיל

בתוכנית, איך לא, "ארץ טרופית יפה", מבטיח בן-דוד קלאסיקות מהמוזיקה הברזילאית, כמו "הנערה מאיפנימה" ו"טיקו טיקו" – ומספר שאמנם אין לו ולחבריו למופע יומרות להחיות את הגל האדיר של צלילי ארץ הסמבה, ששטף את הארץ בשנות ה-80, אבל הם מודעים לצימאון שיש כאן  למוזיקה הקסומה הזאת. "מדובר במוזיקה טובה שצריך להנחיל אותה כאן כמה שיותר", סבור בן-דוד, "בתקווה שתשפיע על המוזיקה הישראלית".
 
בן-דוד (62), כאמור ירושלמי באורגינל. אחרי שירות בלהקת פיקוד הדרום, יצר עם חברו ללהקה, רוני בראון, את "אתמול היית שונה", להיטו הגדול של שימי תבורי. בשלהי 77' קיבל צו התיצבות לתוכנית הרדיו "ארץ טרופית יפה".

"זאת הייתה יוזמה של עורך התוכנית, עודד פנחסי", משחזר בן-דוד. "בתוכנית השתתפו מתי כספי, שגם עיבד, צילה דגן המנוחה, הפרברים, יהודית רביץ, קורין אלאל ואני. האמת? – לא ציפינו שתצא מזה הצלחה כזאת גדולה".
 
"האווירה בהקלטות, ואחר כך בצילומים לטלוויזיה, בקיבוץ ברור-חיל, הייתה נפלאה", משחזר בן-דוד. "כולנו היינו צעירים מלאי אנרגיה, עם הרבה אהבה למוזיקה הזאת, כשלאווירה תרמה הגרסה העברית לשירים, שכתב אהוד מנור, בעזרת ה'פרבר' אורי הרפז, בעל העבר ברזילאי".

תוך שנה-שנתיים התגלגלת ללהיט הגדול ביותר שלך.
"זה קרה במקרה. עוד בצבא יצאה לי מכך מנגינה תוך כדי נגינה בגיטרה. אחרי ששרתי אותה לתלמה אליגון-רוז, שכתבה שירים ללהקה, תוך כמה ימים היא חזרה עם המילים לשיר 'לילה לי' ששרנו בחבר'ה בלי שיצא החוצה. ב-79', כשתלמה הייתה המפיקה המוזיקלית של פסקול 'דיזנגוף 99', סרטו של אבי נשר, היא שילבה בו את השיר הזה. אריק לביא, שהיה מיועד להיות המבצע, בא לאולפן אחרי שהתזמורת כבר הוקלטה. הוא שם את האוזניות, פליי, פתאום הוא הפסיק את ההקלטה, אמר שהסולם גבוה מדי בשבילו, והלך הביתה".


נשמע מייאש.
"לא עד כדי כך. 'אין בעיות, יוריק', אמרה תלמה ושלחה אותי, אחד שלא התכוון להיות זמר, למיקרופון. כך, בלי כוונה, נהיה לי להיט".
תחום מרתק

בהמשך, לצד היותו ממקימי אולפני "טריטון", היה בן-דוד בטלוויזיה מפיק ומנהל מוזיקלי של תוכניות זמר עברי והאחראי על הרפרטואר העברי בחברת התקליטים סי.בי.אס. לפני למעלה מעשרים שנה החל לפעול באקו"ם כחבר דירקטוריון ו"לאט לאט זה נכנס לי לעצמות".
 
"כל השנים אני רואה כשליחות את הפעילות באקו"ם, להגנה על זכויות היוצרים", הוא אומר. "זהו תחום מרתק, שבו האתגרים לא נגמרים אפילו לרגע".
מהדירקטוריון התקדם לתפקיד יו"ר אקו"ם. ב-2000 הפך למנכ"ל הארגון, המזוהה עמו.

"לנהל גוף כזה זה להיות מוכן לקרבות מכל כיוון. מצד אחד יש המנסים להעלים את הזכויות שלנו. מצד שני, לא חסרים כל מיני ממורמרים, שלא סומכים עלינו וחושבים שגונבים אותם. אבל ככל שהכלבים נובחים, השיירה עוברת".
 
לדבריו, מאז שהוא מנהל את אקו"ם, שילש הארגון את הכנסותיו, ו"כיום אנחנו עוברים את רף ה-150 מיליון שקל בשנה". באקו"ם יש היום מעל 9,000 חברים. הוא כולל מלחינים ומעבדים של מוזיקה רצינית וקלה, פזמונאים, משוררים, סופרים ומתרגמים. ומחזאים? – "זה לא. אסור לנו לעסוק בזכויות דרמטיות".
 
מה הבעיה המרכזית שלכם?
"בעודך יושב אצלי במשרד, אתה רואה שאנשים לא עומדים בתור כדי לבקש רישיון לשימוש ביצירות של החברים בארגון שלנו".

גונבים אתכם?
"כן, בהחלט אפשר לומר ככה. הרי החוק אומר שאם מישהו רוצה להשתמש ביצירה, ולהשמיע אותה ברשות הרבים, לא בבית, עליו לבקש רשות מבעלי הזכויות עליה. הבעיה היא שאצלנו מתנהגים כמו בעולם שלישי. יש כאלה שעושים שימוש במוזיקה בלי לבקש רשות, ועלינו לאתר אותם ולדרוש את המגיע לנו". 

מה עם הטלוויזיה?
"נראה שהזמר העברי נדחק בה לאיזשהו גטו, בעיקר בתוכניות 'מנהרת הזמן' הליליות של ערוץ 1 ובהן נכסי צאן הברזל שלנו. הגופים המשדרים לא טורחים לחדש את הרפרטואר הטוב והאהוב, שהוא התרבות המשותפת שלנו. דרך השירים, שהם כאן מעין תפילה חילונית, ניתן להיחשף להיסטוריה ולמורשת הישראלית וזאת יש להנחיל לדורות הבאים".

ואז מה?
"הייתי רוצה שיהיה ערוץ טלוויזיה של זמר עברי".

שאתם תקימו?
"לצערי, המשפטנים והיועצים שלנו אומרים שאסור על פי חוק להקים ערוץ כזה, ואנחנו מצפים שמישהו אחר ירים את הכפפה. מה שהותר לנו לעשות זה להקים בנמל תל אביב – ובעתיד הלא רחוק במקומות נוספים – את 'בית היוצר', מקום שבו יכולים חברי אקו"ם לחשוף את יצירותיהם, בין אם ותיקים, בין אם צעירים, המקבלים למטרה זו פלטפורמה חינמית".
 
מי שמזדמן למופעים ב"בית היוצר", רואה מה עושה שם מנכ"ל אקו"ם בשביל הנשמה. "הנגינה בגיטרה היא בשבילי תרפיה והזדמנות להישאר מחובר לשטח. ככה אני מבין טובטוב בשביל מי אני נלחם".
 
"יוריק רמי וחברים". 24.2. שלישי (היום), 21:00, מרכז ענב, גן העיר, אבן גבירול 71, תל אביב