ב־2001, כשעוד לא היו תוכניות ריאליטי, שהזוכה שלהן נשלח לאירוויזיון, טל סונדק, אז זמר צעיר בן 25 מהרצליה, יזם, עם חוצפה בריאה, פנייה למלחין יאיר קלינגר. אותה פנייה הובילה אותו לנצח בתחרות הקדם אירוויזיון עם שירו "אין דבר", ובסופו של דבר להשתרך אי שם במקום ה־16 בתחרות שנערכה בקופנהגן, דנמרק.


סונדק אומנם לא התרסק על הבמה כרבים מנציגינו באירוויזיון, אבל גם לא נהיה כוכב בעקבות התחרות. עם זאת, בסופו של דבר, הוא מתהלך מאז בתחושת ניצחון גדול. מבולבלים? בואו נעשה סדר בדברים. סונדק מודה שבפירוש התלבש על קלינגר עתיר הניסיון. "חיפשתי אישיות מוזיקלית שאוכל להתחבר אליה ברמה המקצועית", הוא נזכר.

"זו הייתה פנייה שאי אפשר לסרב לה, אם כי בדרך כלל אינני עוסק בבניית זמרים", מגיב קלינגר. "לא הלכתי על זכייה בטוחה בקדם, אבל קיוויתי שהשיר 'אין דבר' ייגע בלבבות", מוסיף סונדק. "אז, בימים הקשים של האינתיפאדה השנייה, היה לאנשים צימאון למשהו שינסוך תקווה".


סונדק הסתער על היעד כמקצוען. כבר עם זכייתו בקדם התייעץ עם מנחי התחרות, בני הזוג אורנה ומשה דץ, שב־91' ייצגו את ישראל באירוויזיון עם "כאן", שירו של עוזי חיטמן המנוח. בהמשך קיבל עצות גם מיזהר כהן ומאילנית למודי הניסיון. לצד קלינגר, הסתמך סונדק על שני "אסים" - מחברת המלים של השיר, שמרית אור, שכתבה עם קובי אשרת את "הללויה" (זוכה אירוויזיון 79') והבמאי עופר שפריר, שנסע לתחרות עם הדצים ועם דנה אינטרנשיונל.


סונדק ואשתו. צילום: אפרת אשל
 
"באתי לדנמרק מאוד ממוקד מטרה, לאחר המון חזרות והופעות בתוכניות טלוויזיה בארץ", מעיד סונדק. "כאופטימיסט מטבעי, לא היו לי בראש מחשבות על מה שעשוי לקרות. לקחתי מראש אפשרות של נפילת מתח. כך עליתי לשיר בקופנהגן באצטדיון ענק של 50 אלף איש בידיעה שאני הולך לייצג את ישראל. עוד לפני כן, היה חשש להפגנות. על קיר המלון ציירו צלב קרס ואלי הוצמדו שני שומרי ראש שלא משו ממני. כששרתי, הם ניצבו משני צדי הבמה".

פה בגלל אשתי

לאחר שבורסת ההימורים ליטפה את סונדק עם סיכוי למקום בשביעייה הראשונה, הוא נחת במקום ה־16 מבין 25 מתחרים. אומנם לא הישג מזהיר, אבל לישראל כבר היו מפלות הרבה יותר מוחצות באירוויזיון. "לקחתי בצורה ספורטיבית את הדירוג שלי", הוא טוען. "בסך הכל יצאתי מהעניין עם ניצחון גדול".

איך?
"טלי (שניר), אחת מזמרות הליווי שלי, הפכה לאשתי. בשבילי זה יותר מזכייה במקום הראשון. בחזרות בארץ זה עדיין לא התבשל, אבל בפני הקסם של טלי אי אפשר לעמוד. בקופנהגן התקרבנו ומאז אנחנו ביחד, כולל שלוש בנות - רוני, לירי ושירה".

ב־2005, שנה לאחר נישואיהם, הוציא סונדק בחברת NMC את "עף אלייך", אלבומו היחיד, שנמכר באלפים, אבל אף על פי שטובי הכותבים נרתמו לכתוב, הוא לא הפך להצלחה מסחרית. השיר צובט הלב שבו היה "איזה ילד" בהלחנת סונדק, שכתבה עדית פאנק, על פי סיפורו הכואב.
 
"אני מאמין בשירים אישיים שיכולים לגעת בזולת, בוודאי כמו השיר הזה", אומר סונדק. "כבר בגיל 13 הבנתי מהו ההבדל הדק שבין חיים למוות, כשבזכות פרופ' רנה זייצוב זיכרונה לברכה ניצחתי מחלה סופנית". הצרות, מסתבר, אינן מרפות ממשפחת סונדק. לפני פחות משנה הלכה לעולמה, כתוצאה ממחלה קשה, אחותו הבכורה שרון והיא בת 41 בלבד. בשיר "מאז ארזת את כנפייך", שסונדק הוציא בימים אלה לזכרה, הוא מנגן על מיתרי הלב.

"לצד 'יונה בודדה', שיאיר (קלינגר) הלחין באלבום שלי לפני עשור למילים של רחל שפירא, קיבלתי ממנה עוד שירים שחיכו להזדמנות אחרת", משחזר סונדק. "זה קרה בנסיבות מאוד עצובות, כשאיבדתי את אחותי, שאותה הערצתי והייתה איתי באירוויזיון. היא סבלה מגידול בראש. לפני חודש וחצי, כשעברתי על הקלסרים בבית, תפס אותי חזק השיר 'מאז שארזת את כנפייך'. לא האמנתי למראה עיני. זה כאילו שהזמנתי מרחל (שפירא) את השיר בעקבות האסון שקרה לנו".

נפעם מהגילוי התיישב סונדק ליד הפסנתר וברגע של השראה הלחין את השיר. בהמשך הפתיע כשגייס את קורין אלאל, שאיננה קרובה לסגנון שלו, כדי לעבד את השיר. "אני אוהב קצוות שנפגשים", הוא מעיר. "נוצר לי חיבור מאוד טוב עם קורין, שבעיני היא מלאך. איתה יצא משהו מאוד מרגש מהשיר".

סונדק מנהל כיום פעילות מוזיקלית ענפה, אם כי הרחק מהכותרות. הוא מרבה לפזמן, משמש כמנהל מוזיקלי ואמנותי של להקות ילדים ונוער וגם של חבורת זמר באחד מבתי האבות, מביים טקסים, כותב המנונים ומה לא. הוא אפילו עסוק בחיבור מחזמר על בסיס שירים שנכתבו בשואה. כך שלא נותר לו פנאי לבכות את העובדה שלא נהיה לזמר לאומי בעקבות "אין דבר".
 
לבסוף, הוא מצביע על ניצחון קטן נוסף בעקבות השתתפותו באירוויזיון. הוא ומשפחתו התקבלו כחברים בגבעת־חיים איחוד, הקיבוץ של רעייתו. "טלי הביאה אותי לשם", הוא מתגאה בה. "אני לא יודע איך זה קרה לי, אבל פתאום הפכתי לקיבוצניק שמוקסם מכל הירוק שסביבו. הכל התחיל שם, באירוויזיון".