כשהפציעו מעל האופק המוזיקלי שלנו לפני כארבע שנים, היה נדמה ש'ימן בלוז' הם עוד הרכב חביב, כזה שמציע לקהלו נזיד מתובל בניחוחות מכל העולם. אבל במהלך השנים התברר שההרכב, תחת הנהגתו של הזמר והיוצר הססגוני רביד כחלני, מצליח לאט ובהתמדה לכבוש את העולם. 
 
שלוש וחצי שנים לאחר הוצאת דיסק הבכורה, כחלני ו'ימן בלוז' מתחילים לשחרר סינגלים מהתקליטור השני, שייקרא Insaniya (אנושות בערבית).
כחלני שואב את עיקר השראתו המוזיקלית משורשיו התימניים, אך הוא משלב בהם גם ז'אנרים ומקצבים אחרים. 
 

החמישיה הנוכחית שמרכיבה את 'ימן בלוז' מורכבת ממוזיקאים שהגיעו מג'אז, רוק, מוזיקה שחורה, פופ, אלקטרוניקה וגם ממוזיקה אתנית; החצוצרן איתמר בורוכוב הוא ג'אזיסט בכל רמ"ח איבריו, המקישן איתמור דוארי' יונק השראה בעיקר ממוזיקה אתנית מזרחית, אך גם שיתף פעולה עם מגוון רחב של אמנים במהלך השנים, כולל עם עידן רייכל ועם אבישי כהן. הלהקה כוללת גם את המקישן רוני עברין, שגם מביא איתו מטען מוזיקלי עשיר ומגוון, ואת שני בלומנקרנץ שמנגן על בס ועל עוד. בסך הכל זהו תמהיל קולי ואינסטרומנטלי רב-שכבתי ומסקרן.
  "מוזיקה זה מאה אחוז ממני," מצהיר כחלני, "אני מקדיש את החיים שלי, נפשית, רוחנית ופיזית, למוזיקה יותר מכל דבר אחר." לאינטנסיביות הזו נוסף עוד רובד מחייב: "אני רואה בתפקידי בעולם הזה הרבה אחריות," הוא מוסיף. "אני רואה בעצמי כלי שמעביר משהו שנקרא מוזיקה או שירה, או כלי שמזכיר לאנשים מי הם. חוץ מהרצונות שלי, שזה בעצם להיות פרפורמר ולהצליח כמה שאני יכול, יש גם היכולת הטכנית להעביר משהו שדרכו אתה מביא את האמת שלך. אני חושב ששם זה הסוד של ההצלחה". 

"הפעם הלכתי על שירים קליטים יותר" 


ואכן אפשר לומר שמאז צאת 'ימן בלוז', האלבום הראשון שלו, ההצלחה האירה לכחלני ולהרכב פנים, והוא מרבה להופיע ברחבי העולם. עד עתה הופיע בצפון אמריקה, בסין ובכל רחבי אירופה, וקצר מחמאות נלהבות מכל עבר. 
 למרות שהתימניות מבצבצת בכל שיר שכחלנו וההרכב מבצעים, יש בחומרים שלהם ובצורת ההגשה של השירים גם משהו שחוצה גבולות תרבותיים. יותר מכל כחלני אומר שהוא רוצה לגעת באנשים. "אם אתה עושה משהו אמיתי, ואתה עושה את זה ממקום נכון, אז זה נוגע באחרים".
 לעת עתה, נצטרך להסתפק בשיר אחד או שניים מתוך Insaniya – "ימים של כוכבים" כבר שוחרר לגלי האתר - אבל מלאכת ההקלטה של הדיסק כולו כבר תמה ונשלמה והדיסק עשוי לצאת בעוד כחודש. 
 Insaniya מוצא את כחלני במקום אחר לעומת דיסק הבכורה, גם מבחינת תחנת חייו האישיים, וגם מבחינת גישתו למוזיקה ולמבצעים שהוא אוסף סביבו. "הדיסק הראשון היה עם סאונד יותר גדול, וזה היה עם הרכב יותר גדול", הוא מסביר. "בדיסק הזה יש את החמישיה, פלוס הוד מושונוב (בפסנתר), מתן צ'פניצקי (בסקסופון), ויאיר סלוצקין (טרומבון). הפעם הלכתי על שירים יותר קצרים ויותר קליטים. אני חושב שהקהל יאהב את זה".

שם האלבום גם, כמובן, רומז על גישתו של כחלני לחיים בכלל. "תמיד אנושות היתה הפוקוס העיקרי שלי, גם בטקסטים וגם בשירים, אני תמיד מתמקד בזה שבן אדם הוא בן אדם לפני הכל, שהוא בן אדם מול אדם אחר", אומר הזמר. "לפני שאנחנו דתיים או פוליטיקאים או כל דבר אחר, אנחנו בני אדם. אני חושב שאנשים לוקחים את זה כמובן מאליו, וזה נשכח. אנשים עסוקים בכל חכמת החיים והדת, ומה אמת ומה לא אמת, וכך הם שוכחים מה הבסיס של הנשמה. אלה הדברים הכי פשוטים, ואולי הכי נאיביים שצריך לזכור, אבל צריך לזכור אותם. זה פשוט אנושות". 
 האנושות, על פי כחלני, גם מורכבת מרבדים רבים וזה משתקף ברבגוניות השזורה בתוך המוזיקה שלו. "המוזיקה שלי מורכבת מהרבה סגנונות ואני עושה כל מיני דברים במוזיקה שהם גם מאד שונים מימן בלוז, שגם מאד מושפעים מדברים שונים". 
 בארבע שנים שחלפו להן מאז הוצאת הדיסק הראשון כחלני גם הספיק להתאהב וגם להיפגע מאהובתו דאז. אבל, בסופו של דבר, הכל יצא לטובה. "יש לי אהבה חדשה שאולי היא האהבה האמיתי של חיי", הוא אומר בחיוך. "השיר ,ימים של כוכבים, נכתב בעקבות הפרידה הכואבת מזוגתי של אז, ועוד שני שירים יצאו מהכאב ההוא. אבל הכל בסדר איתי עכשיו. אולי אני צריך לשלם לחברה הקודמת שלי תמלוגים על השירים", צוחק כחלני.
 
26.3 פטריה, קיבוץ דן, 30.3 החלוץ 33 באר שבע, 1.4 זאפה ירושלים, 11.4 זאפה ת"א.