הוא כתב את "אני אוהב אותך בית"ר", אחד השירים הכי מזוהים עם בית"ר ירושלים, עשה גרסת רגאיי עם סילברדון ל"לא חשוב לי לאן", כתב את המוזיקה ושר את שיר הנושא לסרט הפולחן "צ'רלי וחצי", ואפילו הוציא שיר על קבוצת כדורגל אחרת, קצת יותר מוכרת מזו הירושלמית – ברצלונה.



ג'קי מייקה (58), נשוי + שניים, גדל בשכונת הקטמונים בירושלים, והיה אחד הזמרים הבולטים בשנות ה־80. הוא בכלל התחיל ככדורגלן, אך בסוף החליט


שהמוזיקה היא התחום שלו ותלה את הנעליים. הרבה שנים לא שמענו ממנו, אבל לא מזמן שחרר לרדיו את הסינגל "נלחמים על המולדת", כדי להוכיח שהוא עדיין כאן, נלחם על מעמדו, שקצת התרופף במרוצת הזמן.



"'נלחמים על המולדת' זה שיר שמספר על חייל שנמצא בלחימה יחד עם כל הפלוגה", הוא מספר. "בין הפוגה להפוגה, החייל חושב על השגרה, על אהובתו, על המשפחה, אמא והחברים. הוא מתגעגע אליהם ומספר במכתבים שהוא שולח למשפחתו שבעצם כולם נלחמים על המולדת, רוצים רק שקט, לחלום על ימים טובים ולחזור הביתה בשלום. מאז שהייתי ילד, מרגש אותי שאנחנו כל הזמן נלחמים על המולדת. זה נראה לי לנצח נצחים".



הוצאת את "נלחמים על המולדת" בעיצומה של תקופת הבחירות. עמדה מאחורי זה מטרה פוליטית?


"אני לא מעורב פוליטית והשיר לא פוליטי, אבל אני חושב שכל אדם וחייל במדינה מרגיש שעדיין לא הגענו למנוחה ולנחלה, ונמשיך להילחם על המולדת גם בתקופות שהמצב רגוע. בנוגע לבחירות האחרונות, אני מרגיש שיש שנאה לא נורמלית בין השמאל לימין, וניסו למצוא כל דבר קטן כדי להפיל את נתניהו מהשלטון".



"מאז שאני זוכר את עצמי, המצב במדינה הוא אי ודאות", הוא אומר. "זה נכון גם לגבי היום, אבל עם ישראל למד לחיות עם זה. בכל תקופה יש מלחמה. אני זוכר


את מלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים. היום זה השתנה - עדיין נלחמים, אבל סוג הלחימה הפך להיות נגד טרוריסטים ולא נגד מדינות".



אתה עדיין מופיע?


"אני עדיין מופיע, אבל כמובן פחות ולא בקצב של פעם. יש המון זמרים חדשים במדינה, תוכניות הריאליטי הרבות מייצרות זמרים בלי הפסקה, ואין מקום לכולם. העולם שייך לצעירים, והקמתי אולפן הקלטות שבו אני עובד עם כישרונות צעירים ועושה הפקות".