בשורות למי שעדין עורג על שירי "המכשפות": היצירה הנשית, התוססת, הנועזת והחדשנית, עדיין בוערת בדמות הרכב חדש ושמו "התהפכו היוצרות". יפעת נץ, הבסיסטית האגדית של להקת "המכשפות" (1997-1992) המיתולוגית, היא המפיקה המוזיקלית של "התהפכו היוצרות", בניסיון להצית מחדש את הניצוץ הבוער של יצירה אישית-נשית.
 
נץ, מה קרה ל"המחשפות" שקמו לפני כשנתיים על חורבות "המכשפות"?
"קודם כל, 'המחשפות' היה מופע מחווה ללהקת 'המכשפות', והסיבוב הסתיים. 'המכשפות' הייתה להקה שרוב חומריה נכתבו על ידי ענבל פרלמוטר ע"ה, ו'התהפכו היוצרות', הוא פרויקט משותף של 5 יוצרות שהתאחדו מוזיקלית", מחדדת נץ את ההבדלים בין אז לעכשיו ומוסיפה: "ב'התהפכו היוצרות' אני גם מפיקה מוזיקלית, בעוד שב'מכשפות' הייתי נגנית בלבד. השנים שעברו בין שני הפרויקטים האלה, השפיעו עלי כמוזיקאית. בעוד שב'המכשפות' הייתי כולה ילדה בת 20 ומשהו, ל'התהפכו' הגעתי כאישה בוגרת. יש בי היום בגרות, מודעות וביטחון עצמי, שלא היו קיימים בי אז כנערה".


איך את מסבירה את הצלחת "המכשפות" עד היום? 
"'המכשפות' הצליחה, לפני הכל, כי היו לה חומרים טובים מאד. דבר שני, בשנות ה-90 תעשיית המוזיקה הייתה במקום אחר לגמרי, הקהל היה פתוח יותר, והפלטפורמה העיקרית למוזיקה הייתה ההופעות עצמן, אנשים הגיעו להופעות בלי לדעת מה הם באים לשמוע, והייתה בהם גם סבלנות להקשיב. היכולת להקשיב ולצרוך מוזיקה היום, השתנתה מאד בעקבות המדיה האינטרנטית וגם התקצרה פלאים.

"אי אפשר גם להתעלם מהעובדה ש'המכשפות' הייתה הלהקה הראשונה בארץ, שבה נשים יצרו וניגנו בעצמן וגם הפיקו את עצמן, ולא רק היוו קול  'יפה', שביטא מה שיוצרים ומפיקים גבריים רצו לומר. בגלל שתעשיית המוזיקה עצמה מבוססת על אלמנט של אשליה והערצה ל'אליל/ה', אין ספק שמותה הטרגי של ענבל פרלמוטר, הגביר את החשיפה התקשורתית וההכרה. אבל בבסיס ההצלחה עומדת איכות היצירה המוזיקלית, ופריצת הדרך הפמיניסטית, שלא כיוונו אליה מראש, אבל התהוותה מעצמה".   

מה זה "התהפכו היוצרות"?
"'התהפכו היוצרות' הוא פרויקט מוזיקלי, לאו דווקא הרכב במובן המוכר של המילה. אריאל גושן-לוי, מפיקת הפרויקט בפועל, ניסתה 
כמה פעמים להעלות כמה נשים יוצרות על במה אחת, לערב משותף.

"אחרי כמה ניסיונות שלא עלו יפה, היא יצרה קשר עם דורית קרן-צבי, ליאת גוריש וחגית זילברשמידט, שלושתן יוצרות בתחילת דרכן המוזיקלית. דורית קרן צבי הביאה לפרויקט את הגר רוה וזאת גייסה את שני רחל ואותי".

"אחרי שבנינו את התשתית המוזיקלית, הכוללת 4 שירים של כל יוצרת, שאחד מהן מבוצע כדואט עם אחת היוצרות האחרות, ואחרי שאיתרתי את הנגנים המתאימים, נכנסנו לחדר החזרות. המופע הראשון היה הצלחה גדולה, שהובילה למעשה לסדרת המופעים הנוכחית ולתחילת העבודה. מאז המופע הראשון נוצרה דינמיקה יצירתית חזקה בין היוצרות לבין עצמן, ובין הנגנים הקבועים, שהפכו חלק אורגני מהפרויקט, וכיום היוצרות כבר עובדות על שירים חדשים".