"כשפטר מנגן, העולם נראה טוב יותר, מצחיק יותר ומלא אהבה וחלום", אומר דורי בן זאב על ידידו הוותיק, נשפן־העל פטר ורטהיימר. כדרכו, בן זאב, יזם מוזיקלי בלתי נלאה, לא מסתפק רק בלדבר. יחד עם שותפו ליוזמות שכאלה, המתופף איתן איצקוביץ, הוא מרים את "לפטר באהבה": ערב הוקרה לנשפן המוערך, שייערך היום (ראשון) במרכז ענב בתל אביב, ובו יופיעו מצד אחד אמני ג'אז מקומיים מהשורה הראשונה - אלון אולארצ'יק, דני גוטפריד, עדנה גורן, אלי
דג'יברי, אלברט פיאמנטה, אהר'לה קמינסקי ומיקי שביב. וגם הגבעטרון.
"גם אם זאת הרגשה פנטסטית לקבל ערב כזה, אני לא משוכנע ולא חושב שזה מגיע לי", מצטנע ורטהיימר. "כבן לניצולי שואה, שהמשפחות שלהם נספו, אני
יודע תמיד לקחת דברים בפרופורציה".
כבנו של מוזיקאי נודע ברומניה, הגיע באופן טבעי למוזיקה, "כשכבר בגיל 5 דחפו לי ליד כינור קטנצ'יק". מבין כלי הנשיפה שניגן בהם, הגיע בגיל 10 לסקסופון, שנהיה הכלי מס' 1 שלו. ורטהיימר עד כדי כך התאהב בכלי הזה, שהוא טוען כיום: "אני לא יכול לנגן יותר מדי בסקסופון, כי זה משעמם אותי. לכן, טוב שאני יודע לנגן גם בכלים אחרים. זה התענוג שלי, להחליף כלים".
אחרי שכבר הייתה לו קריירה ברומניה ואף היה שם חסר בית, היגר לישראל ב־1977. את צעדיו הראשונים עשה כאן בנגינה בהצגות ברומנית ו"מאוד לא היה לי טוב עם זה". פגישה אקראית ברחוב עם ננסי ברנדס, אחיו לתפוצה, הביאה אותו למשרדו של שלמה צח. כך החל את מסעו בשדות הזמר הישראלי כמלווה של אילנית.
"עוד לא ידעתי עברית כמו שצריך, וכבר עשיתי סיבוב הופעות באירופה עם להקת כרמון", מספר ורטהיימר, שמאז ליווה את כל מי שאתם רק מעלים על דעתכם, כולל שושנה דמארי, יפה ירקוני ויוסי בנאי, מנוחתם עדן.
"השתלבתי כאן בחיי היומיום, כי החלטתי להיות ישראלי ותמיד ידעתי לזרום עם מה שהולך", מעיד ורטהיימר, שמההתחלה תמרן בין בידור קל, ג'אז ומוזיקה קלאסית, והופיע גם כסולן עם הפילהרמונית. "אבא שלי חינך אותי שמוזיקאי צריך לדעת הכל. מבחינתי, יש מוזיקה טובה ומוזיקה רעה. אני יכול לשמוע את אום כולתום וליהנות מזה, ובאותה מידה, כשאני שומע שמנגנים רע את ברהמס, אני שונא את זה".
אף על פי שקשה להאמין עליו, ורטהיימר הוא חלק כמעט בלתי נפרד מהגבעטרון. "אחר 20 וכמה שנים שאני מלווה אותם, נהייתי איתם כמו משפחה, דרך
המנהל המוזיקלי של הלהקה, אילן גלבוע, שהוא חבר מאוד ותיק שלי", מספר ורטהיימר. "אני לא עובד עם מי שאני לא מסוגל להתיידד איתו".
אחרי אינסוף פעמים שניגנת את "ים השיבולים"?
"אכן, יש לי בעיה עם זה, אחרי שניגנתי כל כך הרבה את השיר, אני עדיין לא מכיר את המילים. אני עד כדי כך בתוך הצלילים, שאני לא יכול לחשוב על המילים. אין לי מקום פנוי בראש".
"לפטר באהבה". מנחה: דורי בן זאב. 14.6. ראשון. 21:00 . מרכז ענב, תל אביב