דני גלבוע (42) הוא צמיחה מובהקת של איכות רשתית. מה הכוונה? הכוונה היא שהוא החל את דרכו במדיה החדשה־ישנה הזו שאנו מכנים רשתות חברתיות.

הוא תמיד היה איכותי. זמר, ששמו עבר מפה לאוזן בחדרי חדרים כאינדי מתבלט שמבין עניין, אך לא ממש ממריא לכותרות. עם הזמן הוא שחרר כמה שירים לרשת, באמונה ועל טהרת השיר. והפלא ופלא, השירים, כמו נגיף טוב, עברו ממחשב למחשב, מסמארטפון לסמארטפון, והופה, תופעה בריאה נולדה והתחילה ללכת.

בימים אלה הוא מוציא אלבום סולו שני במספר, ״אהבה בטמפרטורת החדר״, שהפיק מוזיקלית (כמו את קודמו), דורון פלסקוב (ערן צור, דודו טסה, בונא מיוזיק), שנותן ציפוי עדכני לבלוז־רוק החם של גלבוע.

את רוב הלחנים והמילים באלבום כתב גלבוע, למעט שיר שנכתב עם מאיר גולדברג, המלווה את דני כבר שנים רבות. יש לו קול בס עמוק, והטקסטים האישיים והאווירה הבלוז-רוקית הופכים את האלבום למשהו שונה ומעניין.

גלבוע, נו, איך התחושה עם האלבום החדש?
״זאת תמיד הרגשה נהדרת להוציא אלבום חדש. תחושה של סיום, אחרי עבודה מאומצת, אבל גם תחושה של התחלה חדשה, כי אתה יודע שאתה עומד להופיע עם החומרים האלה כל השנה בכל מקום בארץ. בסופו של דבר כל כך הרבה פרויקטים נתקעים באמצע״.

ומה שונה באלבום הזה ביחס לקודם?
״מבחינת התכנים, הוא אישי יותר מהקודם, ויש בו גם שיר געגועים לאבי שנפטר. לצערי, אמי, שאהבה מאוד את השיר שהוקדש לאבי באלבום, נפטרה גם היא זמן קצר מאוד אחרי שהאלבום יצא, ככה שבסופו של דבר השיר הזה הוא מחווה לשניהם. זה אלבום שמאוד קרוב ללבי״.

איך היה להופיע עם ערן צור בהשקת האלבום, ומה הוא הביא איתו שלא היה לך?
״הזמנתי את ערן להתארח בהופעת ההשקה שלי בבארבי. התרגשתי מאוד כשהוא הסכים. זכיתי. ביצענו ארבעה שירים בהופעה, וזכיתי לשיר את 'פרפרי תעתוע', שהוא אחד השירים הישראליים הגדולים בכל הזמנים בעיני״.

עטיפת האלבום של דני גלבוע. צילום: יוסי שלו

מה דעתך על תרבות האינסטנט נוסח ״כוכב נולד״ ו״אקס פקטור"?
״הנושא הוא בעצם תרבות האינסטנט ופחות תוכנית כזו או אחרת. אני הגעתי לקהל שלי דרך הפייס והרשתות החברתיות, בלי תיווך של טלוויזיה ובלי המון רדיו. לא אכחיש שהייתי שמח לפרסום ולחשיפה שהם מקבלים, אבל הקטע באינסטנט שהוא מתנדף מהר מאוד. האינסטנט עוסק המון בדימוי, ומעט מאוד ביכולת. באופן יחסי, כשאתה צופה בתוכניות האלו, בשלב האודישנים, למשל, אתה מקבל בין חמש דקות לעשר על החיים של הבן אדם, ודקה וחצי שלו שר, במקרה הטוב. כלומר השיר הוא רק תירוץ לדוקו מציצני שנבחר היטב, במטרה לרגש אותך ולהפעיל אותך. העיסוק הוא סביב הסיפור, ופחות סביב הכישרון. יש כאן זמן מסך למכור. ככה זה. ומבחינת מה שהוא עושה לאמן, נראה לי שברוב המקרים שבהם אתה מצליח מאוד בתוכנית כזו, אתה גם עובר איזושהי טלטלה רגשית במקרה הטוב, ופגיעה נפשית במקרה הרע. כי אתה תלוי המון בכלי תקשורת כדי להרגיש את ההצלחה הזו, כי הם המליכו אותך, והם גם יכולים להעלים אותך בשנייה. אני כבר לא צעיר. הפרסום הגדול פחות מדבר אלי. תן לי להופיע בלי סוף, ולנגן ולשיר לאנשים. יש משהו בדרך האטית יותר של בניית קהל, שהוא, ללא ספק, יותר אמיתי ואותנטי, אבל גם יותר אטי ויותר תובעני״.

אתה עובד כרגע על משהו חדש?
״קודם כל אני עובד על קידום האלבום החדש, להביא אותו לכמה שיותר אוזניים, ברשתות החברתיות ובהופעות. ב־14 באוגוסט תהיה הופעה בתמונע, שבה אארח את מיה יוהנה הנהדרת. במקביל, אני מתחיל להריץ מופע בלוז אם אייל בן המוריה. מופע שכולו בלוזים מקוריים בעברית. מופע שהוא עונג גדול, כיף ושחרור״.