דווקא עכשיו, רגע לפני שהוא עומד לשחרר יצירה חדשה ושונה, עושה ירמי קפלן סיבוב פרסה, ומציין 20 שנה לאלבום הסולו השני שלו, "בוקר טוב".

"אני מחפש בחיי המקצועיים שינוי באופן תמידי", הוא אומר. "ועכשיו, כשאני רגע לפני שינוי, זה זמן מצוין לעצור לשנייה ולתת מבט נוסף אחורה. 20 שנה זה זמן מכובד לכל הדעות כדי לחגוג יצירה. כשאני עובר על רשימת השירים עם חברי ללהקה, יש תחושות כבוד והערכה על כך שהשירים, מלהיטים כמו 'הדפוק הזה' או 'כבר עכשיו' ועד 'במוקדם או במאוחר' או 'בוקר טוב', ממשיכים לנשוך, לרגש ולהיות רלוונטיים לחיים".

זה היה האלבום שסימן עבורך את הדרך לקיייית סולו?

"זה לא אלבום שסימן את קריירת הסולו שלי, אלא אלבום עם צליל להקתי, משום שכזה אני - אוהב לעבוד בקבוצה. כמו באלבום החדש עם 'ספנסרוסו', כשיש שותפים טובים ליצירה, זה משפר את התוצאה. הלהקה שניגנה אז הייתה חזק בהשפעת הגראנג'. והחברים העכשוויים מושפעים יותר מהמוזיקה האלקטרונית. מה שכן, האלבום מיצב והגדיר את הישות המוזיקלית שלי, וההופעות שבאו בעקבותיו סימנו את ההוויה המתמשכת עד היום כחיית במה, ואת המעמד שלי בקהילת המוזיקה המקומית, כיוצר שהוא יותר מתופעה חולפת. ייתכן מאוד שהשיר 'הדפוק הזה', עם הקליפ הנהדר שביים אחי, אהרון קפלן, מסמלים בצורה מדויקת את הפרסונה המוזיקלית הבועטת, אך גם המבדרת שלי, בעיני הקהל".

אתה זוכר מה היה הלד הרוח שלך בזמן ההקלטות?
"אחרי האלבום הראשון עברתי פרידה סוערת, אחרי קשר ארוך ומשמעותי עם אסתי (ירושלמי - ג"ע). היא לימדה אותי שלשבור את הכלים יכול להיות כלי בפני עצמו. אז יש שם כמה שירים על זה ('אל תהרסי את הבית', 'במוקדם או במאוחר', 'שבע'), לצד התנפלות על חיי הרווקות התל אביביים שהונצחו בכמה שירים ('בוקר טוב', 'רחם חם'). גם הגבתי ליחסים של אנשים שקרובים אלי. למשל, בשיר הנבואי 'הזונה והכלב', שנכתב במקור על פרידתו של אחי מאשתו הראשונה, ומילותיו חזרו 'לנשוך אותי בתחת' כמו שאומרים באנגלית, כשאני נפרדתי.

"היה אז הרבה רעש שבא מבחוץ, ועוד יותר רעש שבא מבפנים. עד היום מי שמגיע להופעה שלי מתפלא על הפער העצום בין ירמי קפלן הרדיופוני - כלומר מה שהוא מקבל מהשירים שמושמעים ברדיו - לבין הפורענות והטירוף שקורים עד היום בהופעות החיות המדוברות״.

״כשנכנסתי לאולפן עם הלהקה, רצינו להעביר את חוויית הבמה וההופעה מבחינת הנגינה והסאונד", הוא מספר, "בהתחלה הקלטנו הכל בלייב, כשכל הלהקה עומדת ומנגנת יחד בחדר, כולל שירה -דבר שלא היה מקובל באותו זמן. רק אחר כך שיפרנו את ערוצי הגיטרה והשירה. ב'מחפשת לאט', למשל, נשאר כל הטייק לייב המקורי, כולל השירה. כשהקלטנו את 'הדפוק הזה', 'איפה הילד' הקליטו בחדר הסמוך ונכנסו לשמוע מה העניינים. הפרצופים שלהם נצבעו בהשתוממות עד התפעלות למשמע טרק התופים של זוהר פרסקו, שנחשב מזמן לקלאסיקה נערצת אצל כל המתופפים הישראלים שאני פוגש. אבל יותר מכל אני זוכר שבזמן שניסיתי להכניס את התדר הלהקתי, הגיע ניצן זעירא והציע לאורן קפלן, גיטריסט הלהקה (לא קרוב משפחה - ג"ע) ולג'נגו, הבסיסט וחברי הטוב עוד מימי 'תערובת אסקוט', הצעות כלכליות מפתות כדי לעשות עם פורטיס אלבום. היה לי קשה עם המחטף הזה, שפגע בתחושת הלהקתיות, ובדיעבד תרם להתפרקות המסגרת שניסיתי ליצור. הייתי האמן היחיד בנוף המקומי שחילק את ההכנסות שלו עם כל צוות ההופעה: הנגנים והסאונדמן קיבלו אותו כסף שאני קיבלתי".

במה אתה שונה היום מאז?
"הייתי אז נאיבי מבחינה אמנותית ועסקית. חשבתי שהקהל יסכים לשמוע רוק עם המון גולמיות ואנרגיה מתפרצת. חיינו תחת אשליית ההצלחה של להקות בחו"ל, שנבעה מגל ההצלחה של הגראנג' כטרנד עולמי. כבר נעשו בארץ אלבומים שהצליחו עם גיטרות כמו שלא עשו קודם - 'איפה הילד', 'הקספרים', וגם האלבום הראשון שלי ('ירמי קפלן והפרחים', 1994) - אבל רציתי לקחת את זה צעד אחד קדימה. גיליתי, לאכזבתי, שלרדיו עדיין יש חוקים משלו, ושירים כמו 'אבק הכוכבים', או 'במוקדם או במאוחר', שעוררו תגובות מעולות אצל הקהל בהופעה, נתקלו באטימות בקרב מקבלי החלטות ברדיו. כיום אני כבר לא מופתע ולא מתאכזב כששירים שאני משוכנע באיכותם לא נכנסים לפלייליסט משיקולים שלא נוגעים לי. הרדיו תמיד לוקח ממני את השירים עם הצדדים היותר 'נחמדים' באוזן, דבר שיוצר הטעיה אצל הקהל, ששומע משהו אחד בגלגלצ ואז חוטף משהו אחר לגמרי לפרצוף כשהוא מגיע להופעה. אבל אני לא מפסיק לנסות".

מופע חדש של ירמי קפלן. צילום: שיר חסין

בדיעבד היית משנה משהו מהשירים שמופיעים ב״בוקר טוב״?
"כמו שאמרתי, זאת הייתה תקופה של הרבה רעש מבחוץ ומבפנים. גם בהקלטות עצמן היו לא מעט התפרצויות וריבים. במיוחד כשהגיעה שעת המיקסים. המתיחות ביני לבין טכנאי המיקסים, דדי טל, הגיעה לשיא כשאני מצליח לשגע ולהוציא אותו מדעתו. בכמה מקרים הוא קם מהכיסא ויצא מהחדר בסערה ובצעקות שאפסיק להטריף אותו ואחליט כבר. ואם אני מעדיף לעשות הכל בעצמי, אני מוזמן ואין לו בעיה. בחלק מהמיקסים אני יכול להרגיש את האווירה המתוחה".

איך מתבצעת העבודה עם ״ספנסרוסו״? הם רואים בך המבוגר האחראי?

"מאחר שהעולם השתנה, והאנשים שגדלים בו התעצבו אחרת, הרי ש'ספנסרוסו' באים ממקום שלא יכולתי להיות בו, ולו מעצם הפרש הזמנים שבהם גדלנו, הדמיון שלהם עף למקומות נהדרים, שמעוררים השראה וחשק. נראה לי שהם מחפשים ממני אישור חיובי למה שהם עושים, עצה שוברת שוויון במקרים אחרים. יש תחושת כבוד למישהו שעשה כמה דברים במוזיקה, שהם ממש אוהבים ומעריכים. לא פעם הם גם מופתעים מההתלהבות הכנה שלי, נדבקים בה ויוצאים קצת מהמעטה הקולי שמאפיין אותם. אני פשוט שמח להיות בקבוצה כל כך יצירתית ולהרגיש שעדיין יש לי מה לתרום".

מה צפוי לקרות בהופעה החגיגית לרגל 20 שנה לאלבום?

״מה בדיוק יהיה קשה לי לומר, וזה אחד הדברים הטובים בהופעות שלי. יש מתווה כללי, אבל זה יכול להתפתח לכל מיני כיוונים, הכל על פי הרגע והקהל. ג'קו אייזנברג המופלא ייתן חיזוק בכמה שירים, ונחגוג את האלבום החדש המ־ שותף שלי עם 'ספנסרוסו' ואת צליחת פרויקט ההדסטארט. מובן שיהיו קינוחים של להיטים מכל האלבומים, וכמתאבן נפתח עם להקת 'אבלדי', של הבנים שלי, דיבו ולני קפלן, שייתנו בראש, וגם ייתנו למסע המופלא הזה בציר הזמן תחושת קדימה ואחורה״. 

ירמי קפלן - הופעה מיוחדת לרגל 20 שנה ל׳׳בוקר טוב". אורחים: ירמיקפלן@ספנסרוסו. מופע פותח: להקת אבלדי. 20.8. חמישי, 22:00, מועדון הבארבי, תל אביב