אל מלא/אל מלא ברחמים/אלפי תודות לשוכן במרומים/קדיש, קדוש, גדוש, עמוס ברחמים/אוסף אליו קרוב/גם צעירים", כך מרעידה דנה וישינסקי בשיר "אל מלא ברחמים" את מיתרי הלב ב"אבל אהבה", אלבום הבכורה שלה, שהופיע בימים אלה בהפקה עצמאית.
 
"אל מלא ברחמים" הוא השיר היחיד באלבומה המעולה של וישינסקי, המתייחס ישירות לנפילת אחיה הבכור, ליאור, חייל בהנדסה הקרבית, בפיצוץ נגמ"ש על ציר פילדלפי, ברפיח. "11 שנה עברו מאז וגם עכשיו קשה לי לשמוע את תפילות האבל", היא אומרת. "כתבתי את השיר מתוך כעס עליהן ועל מילות נחמה שלא באמת מנחמות. אולי רוצים להקל עלינו, אבל יש בי צד שרוצה להסתכל לאמת בעיניים".
 

על רקע הדברים האלה, מה מהווה לגבייך המוזיקה?
"בשבילי זאת במה של יצירה ושל השמעת קולי בעולם. יש בכך משהו טיפולי ומשחרר, לצד היותה מקום שניתן לברוח אליו מהצער".
 
איך היית מגיבה אם היו אומרים לך בילדותך שבגיל 27 תאחזי אלבום משלך?
"לא הייתי מאמינה שזה ייתכן. אומנם ניגנתי בפסנתר ורקדתי סטפס, אבל חשבתי שאהיה מאחורי הקלעים. לא בפרונט".
 
בגלל שהורייך, השחקנים שלמה ואסנת וישינסקי, שם?
"בהחלט יכול להיות. הרגשתי אז שזה לא מתאים לי. כל העניין הפחיד אותי. נרתעתי מזה כביישנית מטבעי. עובדה ששירתי בצבא במודיעין, לא בלהקה צבאית או בתיאטרון צה"ל".
 
מה "השתבש" בדרך שבכל זאת הגעת לבמה?
"נראה לי שמה שקרה למשפחה שלנו השפיע וגרם לי לכתוב דברים. כשהתחלתי להלחין אותם, הייתה לי תחושה שיש בכך משהו משחרר שהזמין ממני להלחין את הטקסטים. לא החלטתי שום דבר מראש. הכל התגלגל כזה. הרי כשהלכתי ללמוד ברימון, זה היה כדי ללמוד להלחין, לא מתוך רצון להיות זמרת שתופיע. יצאתי משם עם ערמה של שירים. הקטע של הפרונט הגיע אלי רק בדיעבד".
 
איך מתגברים על הביישנות?
"מתעלמים ממנה. אם בעבר, מרוב לחץ, לא הייתי אוכלת שבועות לפני הופעה, היום הלחץ אולי נשאר, אבל הוא נהיה הרבה יותר חיובי ככל שצברתי יותר שעות טיסה במקצוע".
 
למדת פסיכולוגיה לתואר ראשון למקרה שלא ילך לך?
"זה לא במקום שום דבר אחר. רק בנוסף. עכשיו נרשמתי ללימודי תואר שני בפסיכודרמה, ומאוד מקווה שאתקבל".
 
ואז עם האלבום המוחמא שהוצאת כעת, וההצגות שלך בקאמרי, תיעלמי מאיתנו לפתע?
"אין חשש כזה. אפשר לעשות דברים במקביל. לדעתי, ככל שלומדים, זה רק מפרה ומעשיר. אם יש בי צד של לעזור לאנשים, למה לי לוותר על זה?".
 
מדוע בחרת, מכל המפיקים המוזיקליים, דווקא בג'וני גולדשטיין להפקת אלבומך?
"זה בזכות העובדה שהוא מאוד מוכשר בעיני, ומביא איתו משהו רענן. לעומתו, אני באה מעולם די ישן, עם השפעות מפעם".
 
כשמטלפנים אלייך, שומעים את "עטור מצחך".
"שירים כאלה וג'אז, זה מה שאני אוהבת. בעניינים האלה אני די מיושנת, בעוד שג'וני מביא משהו מאוד עדכני, ובכך מאתגר את המוזיקה שאני יוצרת".
 
היה לך ברור מראש שהאלבום שלך יהיה כמעט על טהרת התוצרת העצמית?
"כי אני באה משם, מהיצירה, לא מהלהיות זמרת. אצלי לשיר זה תוצר לוואי של לכתוב. מה גם שמבחינה טכנית, יש זמרות הרבה יותר טובות ממני".
את המילים של "זרות", השיר הפותח של האלבום, דלתה וישינסקי מאנתולוגיה של שירה עברית, שבה נכללו שיריו של המשורר אורי ברנשטיין, שכמעט אינם מולחנים. "הייתי מאוד נרגשת להשמיע לו את השיר שהלחנתי ולקבל את ברכתו", מספרת וישינסקי, שיצאה ממנו עם שלל ספרי שירה פרי עטו. אולי באלבומה הבא.
 
כשאסי דיין בכה
 
את המילים של "אבל אהבה", השיר החותם את האלבום, כתב אסי דיין. "אני מתחילה עם 'זרות', ולמרות הכל אני מסיימת עם 'אבל אהבה", היא מעירה. "נפגשנו בבכורת הסרט שלו, 'ד"ר פומרנץ', שבו משחק אבא שלי. כשהשמעתי לו, אצלו בבית, את הביצוע שלי לשיר, זלגו לו דמעות. באתי לשיר לכבודו בערב שעשו לו עם הופעת ספר השירה שלו ('...אבל אהבה!'). חוץ מ'אבל אהבה', שרתי איתו שם את 'שיר הפריחה', בלי להעלות על הדעת שתוך חודשים ספורים אתבקש לחזור על כך בלעדיו בלוויה שלו".
 
בנוסף לכל האמור דלעיל, אפשר למצוא את וישינסקי בימים אלה בקאמרי, תיאטרון הבית של אבא שלמה מאז תחילת שנות ה־60. היא הגיעה לשם עם ההצגה "הסלבריטאים", שם היא משחקת לצד אבא בהצגה שביים. ממנה המשיכה להצגה "אלקטרה", בבימויו של כפיר אזולאי, שם היא משחקת אחות שכולה בהצגה הנוגעת עמוק בשכול. "כאן הבמה מתגלה עבורי ככלי טיפולי לא רגיל", היא מציינת.
 
עם ההצגה הזאת הגיעה וישינסקי בימים אלה לחו"ל. "השתתפנו בפסטיבל בינלאומי לדרמה יוונית שנערך בפאפוס ובניקוסיה שבקפריסין", היא מספרת. "זאת הייתה חוויה מדהימה להציג את 'אלקטרה' תחת כיפת השמיים באמפי בן 2,000 שנה, מול הים. בשבילי היה מאוד מרגש לשיר שם".
מה ליאור היה אומר אם היה יודע שאחותו הקטנה אוחזת באלבום משלה?
 
"אני בטוחה שליאור היה גאה בי. מאוד עצוב לי שהוא, מי שכל כך עודד אותי, לא זכה לשמוע את האלבום. מוזר לי שאני לא יכולה לחלוק עם אחי הבכור את השמחה שמציפה אותי עם הופעת האלבום, שלצערי יוצא לי בלעדיו".