שני אלבומיה הראשונים של נועה בנתור (Waiting on a Shelf, Modern Grace) סימנו אותה כיוצרת מקורית ומרתקת, והיא אף נבחרה לחמם את סוזן וגה בהופעתה בישראל ב־2009, ובהמשך גם את אסף אבידן.

בינואר 2011 התגלה אצלה לראשונה סרטן השד, רגע לפני סיבוב הופעות בינלאומי. כך מצאה עצמה בנתור חוזרת לקיבוץ מעגן מיכאל שבו גדלה, ומתחילה את תהליך הריפוי. מה שאומר שבנתור נאלצה לקחת הפסקה של כמה שנים מעולם המוזיקה עקב המחלה, אבל בסופו של דבר היא חזרה לאיתנה.

לפני כשנה, דווקא כשהמחלה התגלתה מחדש והיא נאלצה לעבור כריתת שד, החליטה בנתור להשתמש במחלה כזרז ליצירתה - בניגוד לפעם הראשונה. בעזרת איתי זנגי ובן גולן, שהפיקו מוזיקלית את אלבומה השני, החלה לעבוד על אלבומה השלישי באנגלית, Love & Darkness.

"חודשיים לפני שגיליתי שהמחלה חזרה, נסעתי לסן פרנסיסקו וראיתי שם גיטרה מדהימה משנת 59', מהסוג שנכתבים עליה שירים. כשהגיעו תוצאות הבדיקה שבישרו לי שחליתי פעם נוספת, ידעתי שהפעם אני לא מוותרת על המוזיקה. בחרתי לעשות סוויץ' בראש, כדי שאוכל להרשות לעצמי לכתוב על הכל, גם אם זה למשל על הפחד שאולי לא יהיה לי ילד", משחזרת בנתור (35). "כשגיליתי שהמחלה חזרה, לקחתי את זה מאוד קשה, מאחר שלא הייתי בטוחה שאני שוב יכולה לעבור את הכל. הייתי במקום נמוך מאוד, וזה מה שבעצם די הציל אותי".

איך זה בדיוק הציל אותך?

"הייתי נפגשת פעם בשבוע עם בן (גולן) כדי לכתוב שירים חדשים, במקביל לטיפולים הכימותרפיים. זה היה ממש כמו לתת לעצמי דד־ליינים. תוך כדי עברתי פרידה מאוד דרמטית, ואיכשהו גם סיימתי בהצטיינות תואר שני בחינוך באוניברסיטת חיפה".

איך מתנהלת שגרת היומיום שלך?
"(צוחקת) חצי מהזמן אני מבצעת פעילות של פנסיונרית ובחצי השני אני מנסה להתנהל כמו רוקסטאר. בבקרים אני מקפידה לשחות ועוברת טיפולים אלטרנטיביים בקיבוץ. החצי הנוסף של היום לגמרי מוקדש למוזיקה".

מה למדת במהלך סיבובי הופעות הסולו שלך יחד עם בן גולן?
"אנחנו מופיעים כל הזמן יחד עם איתי זנגי. האושר והכיף בעבודה איתם כל כך גבוהים, עד שאני לא יודעת איך הייתי יכולה לוותר על דבר כזה. מעבר לזה שיש לנו חברות מדהימה, מוזיקלית ולא מוזיקלית. בן אגב היה זה שהציע שנלך לעוזי פיינרמן, שיעזור לנו עם עיבודי כלי המיתר באלבום החדש. בהופעת ההשקה שלי בתמונע, לפני כמה חודשים, זאת הייתה הפעם הראשונה שהופעתי בליווי מקהלה מוזיקלית כזאת, וזה היה מבחינתי חלום שהתגשם".

איפה את מרגישה הכי בבית?
"בגדול, אני מרגישה שאיפה שלא יזרקו אותי, אסתדר. בהחלט יש בי צד של סיטי גירל: גרתי באוסטרליה, בארצות הברית ובארץ, אבל ככל שאני ממשיכה לגור בקיבוץ, אני מרגישה שפה נעים ורגוע יותר עבורי. מצד שני, הייתי רוצה קצת לחזור לעולם הגדול, ומקווה שהמוזיקה תעזור לי לעשות את זה".

בחצי השנה האחרונה את מעבירה הרצאות על מחלתך. מדוע?

"להרצאות קוראים: 'מזל סרטן - המסע הלא רוחני שלי'. אני יוצאת במסגרתה נגד התפיסה שמחלת הסרטן חייבת לשנות חיים, ולהעביר את החולה בה מסע רוחני. לפעמים זה נורא כואב וקשה, אבל זה כן לגיטימי להרגיש חרא, לעבור מסעות ולהתנסות בדברים חדשים. לכל אדם משהו אחר עושה טוב. אני מצאתי שהפן היצירתי והכתיבה הם הכי טובים עבורי". 

נועה בנתור בהופעה, 9.9, רביעי (היום), 21:00, אוזןבר, תל אביב