"לדעתי, ומבלי להתיימר, עתיד התרבות בישראל תלוי במידה רבה ביכולת להתחבר מחדש למקורות היהודיים. אלו אותם מקורות, שכור ההיתוך מראשית המדינה דחה אותם, ואת מקומם תפסה נהייה מוגזמת אחר התרבות המערבית," קובע בנחישות הזמר והיוצר יאיר הראל, 44, מנהלו האמנותי של פסטיבל הפיוט השמיני, שייפתח בחמישי בשבוע הבא ב'בית אבי חי', בירושלים.



"אני לא מדבר על משהו מוזיאוני, או על שימור, אלא על המשכיות ועל שורשים שמהם אפשר להצמיח דברים חדשים," אומר הראל, מי שבשנים האחרונות אחראי במידה לא מבוטלת על הפריחה המחודשת של אמנות הפיוט בארץ, ש"אך לפני שנים אחדות לא היה ידוע עליה מחוץ לחוגים מצומצמים והיא הסתתרה הרבה זמן בטריטוריה נפרדת," כדבריו.



"אם אנחנו מחוללים מהפכה, היא רק בתחילתה," הוא מוסיף. "תפקיד פסטיבל הפיוט הוא להיות חוד החנית שלה. אנחנו לא לוקחים דברים קיימים, אלא יוצרים מופעים מקוריים לגמרי."



בפסטיבל הפיוט, שיתקיים בשבוע שבין ראש השנה ליום כיפור, 17-22.9, יהיו מופעים מעוררי עניין.



ברי סחרוף, שממשיך בתהליך ההתקרבות למקורות, יהיה אורחו של חיים לוק, מגדולי פייטני דורנו במופע הפותח של הפסטיבל שכותרתו 'דופקים על שערי ירושלים'.



ביום השני של הפסטיבל (שישי, 18.9) יתקיים אירוע רב-תחומי סביב קבלת השבת, ובמסגרתו יתקיים בצהרים מופע מוזיקלי בו ישתתפו עשרה מוזיקאים ואנשי רוח בהם שי צברי, ויקטוריה חנה, אביב בכר והדס קליינמן, דוד לביא, ירדן ארז, מאניוצ'ה (מנוחה) ביקונט ורפאל רוז'ינסקי (פולין), הרבה תמר אלעד-אפלבאום ויאיר הראל.



פנטזיה מוזיקלית על שירת הקודש הבוכרית יגישו ישראל בורוכוב, מייסד אנסמבל 'מזרח ומערב' ובניו, אברי ואיתמר שיארחו את הזמרת ריף כהן. ולסיום, יעלה אהוד בנאי מופע מקורי בכיכר ספרא, 'מרחוב האגס 1 לשיר חדש', מופע מיוחד לפסטיבל שבו יארח, בין השאר, את מורין נהדר.



בפסטיבל הנוכחי יש נוכחות מוגברת של נשים, ותתקיים גם סדנה של שירת נשים עתיקה, אותה יגישו נטע אלקיים, תאיר חיים ומילנה קרטובסקי.



לדברי הראל, שהוא שומר מסורת אך אינו חובש כיפה, "גם חרדים מוזמנים לפסטיבל, אבל ספק אם יבואו למופעים, שבכולם, פרט למופע הפותח של סחרוף את לוק, תהיה נוכחות נשית על הבמה."



לבד ממופעים, הפסטיבל יכלול גם סיורים מודרכים בשכונות ירושלים, כשבכיר המדריכים יהיה הסופר דן בניה סרי, ולראשונה יוקרנו בפסטיבל סרטים קצרים, הנוגעים בעולם הפיוט.


הראל, נצר למשפחה ירושלמית שורשית, אומר שגדל בבית ששרו בו. "כילד וכנער תמיד שרתי ותופפתי, גם לימדתי את עצמי לנגן בגיטרה." לדבריו, למרות שגדל על פיוטים ששמע בבית, לא ממש הכיר את המוזיקה הזאת, וההתוודעות המחודשת שלו עם העולם הזה הייתה עבורו חוויה חזקה. "זה היה גילוי בשבילי, לאחר שהתרחקתי קצת מהעולם הדתי," הוא אומר.



הראל, שמשתף פעולה על המלחין אנדרה היידו, חיפש מקום ללמוד את נושא הפיוט ולא מצא. לאחר התעמקות אישית בנושא, הוא מציג את עצמו כ"בוגר הפקולטה לגעגועים מתקדמים."



לאן אתה חותר להגיע עם פסטיבל הפיוט?
"אני רואה את הפסטיבל בעוד כמה שנים כפסטיבל החשוב ביותר בעולם למוזיקה יהודית, כשהוא בא לאתגר את המציאות שבה הוא נטוע. באשר לעתיד, הפיוט יוכל להביא לעולם משהו ייחודי משלנו. הרי אמני רוק ישראלים לא מעניינים אף אחד בעולם. אנחנו לא מנסים להיות נחמדים, או להציג פולקלור, אלא מביאים משהו מקורי ברמה האמנותית הכי גבוהה."



לפרטים נוספים www.bac.org.il , או 6215900 – 02.