יש משהו מקסים בעיני בכך ששני השירים היפים והבולטים של השנה האחרונה הם מזרחיים.
מכתיבי טעם. משני אג'נדה. מעוגנים ונטועים עמוק במרחב הקיים, הלבנטיני במובן הטוב, הנפלא של המילה.
אחרי שנים של התגוששות תרבותית, טענות על קיפוח, זלזול, מבוכה, שלל זמרים נלעגים, שירים בעלי טקסטים מביכים ובהפקות זולות, באה המאה ה–21 והנה בסופו של דבר המוזיקה המזרחית הפכה, למעשה, למיינסטרים הישראלי האמיתי. מה שפעם נמכר בתחנה המרכזית הישנה בדוכנים ומתחתם, במבצעי שלוש–קסטות–בעשר–שקל, הוא עכשיו הבון–טון.
זמרים מזרחים סוגרים את קיסריה ונוקיה וכל מקום שבא להם. הם יושבים בוועדות שיפוט של אקו"ם ובוועדות שיפוט של תחרויות מוזיקה בטלוויזיה. בראש ההר של הזמר העברי ב–15 השנים האחרונות יושב המיינסטרים הישראלי החדש, והוא מסלסל להנאתו, לפעמים בשירים איומים ונוראיים ולפעמים בפופ כובש כמו “דרך השלום" של פאר טסי.
"היא מזמינה הפוך לשנינו ורק מתלוננת על החום
איזה חום אולי נזוז שואלת, גרה בדירה שכורה ממש
קרוב לדרך השלום נזמין חשבון הלילה לא הולכים לישון"
(“דרך השלום", מילים ולחן: אבי אוחיון)
ב–1977 הוציא שלום חנוך את “אדם בתוך עצמו", אלבומו החשוב והמצוין. בשיר “לילות שקטים" הוא מתאר דינמיקה של גבר ואישה, משיכה נבנית והולכת, אינטימיות וגם הצעה “אז עלי איתי לחדר, לקפה ותקליטים / אני יותר בנוי, בעצם, ללילות שקטים".
והנה בשנה החולפת כבש פאר טסי את הרדיו עם שיר תל אביבי, “דרך השלום". גבר פוגש אישה, המתח מתעצם והם הולכים אל הדירה שלה (ולא שלו!) בדרך השלום.
"בתל אביב אחרי חצות עולים בחדר מדרגות
מוציאה מפתחות פותחת דלת, שולחן קטן שתי כורסאות
שואלת מה תרצה לשתות, אני מרגיש ממש כמו דמות מסרט
שתי כוסות על השולחן והיא מוזגת ומוזגת, אותי גומרת
פותחת עוד יין לבן זורקת לי חיוך קטן לאט ללב שלי נכנסת“
שלום חנוך הוציא תקליט חדש (וטוב) השנה והשיר “אנשים" נכלל בו. זהו שיר מוצלח של שלום חנוך.
"אנשים מדברים הרבה,
אתה לא היחיד.
אתה חי בגן עדן,
בפריז או ברלין.
או רובץ על חוף הים,
שטוף מזג אוויר.
מבלה במכון שעות,
רק לא להשמין.
מגלה שהבן אדם,
לא נשאר צעיר.
הזמן בורח לי
והעולם שותק.
איש לא שומע, אלא
אם אני צועק"
(מילים ולחן: שלום חנוך)
אילו השנה הייתה 1985, די ברור ש"אנשים" של שלום חנוך היה מתחרה על תואר "שיר השנה". הוא היה משודר הרבה ברדיו. הוא היה משפיע. מכריע. מעצב טעם מוזיקלי. אבל אנחנו לא בימי “מחכים למשיח", אלא ב–2015, והזמנים משתנים. הזרם המרכזי נכבש. גם הרדיו, ברובו, נסחף עם הזרם.
וככה, בעצם, חוץ מפאר טסי ולהיט הפופ המצוין שלו, שדהר אל מכירות יפות מאוד בדרך השלום וההנאה, שני השירים הבולטים של תשע"ה הם “ואם פרידה" של דיקלה ו"דוּבּ וּתפטַר (יא סלימה)" של דודו טסה והכוויתים שמארחים את נינט טייב.
דודו טסה. צילום: דודי חסון
שני שירים על עזיבה, נטישה, כאב, געגוע. אחד בעברית המיוחדת של דיקלה, שיש בה פשטות נוגעת ופוגעת ועממיות שעוטפת אותך ביופי וחום.
"יום ראשון של סתיו אפור מגיע
עוד מעט סופות יחלפו על פני שקטות,
כל יום שעובר אותי זה לא מרגיע
ועוד מעט יפלו דברים מידי הכבדות
איך אסתדר כשבכל פינה אני זוכרת
את התחושה שבה היינו שעות
ואם פרידה
אז שיהיה שלום בינינו
אם כבר שלום
אז שיהיה מי שישמור עלינו
ואם עוזבים נשאיר את הכל מאחורינו
עד היום שמישהו יפגיש בינינו
הפסגות הרחוקות בהן טיילנו
הפכו להיות חלום ישן ארוך ללא שביל
לכתוב מכתבים ולזרוק אותם בין הצללים
יש לי תחושה שזה ייקח לי שעות
ואם פרידה
אז שיהיה שלום בינינו
אם כבר שלום
אז שיהיה מי שישמור עלינו
ואם עוזבים נשאיר את הכל מאחורינו
עד היום שמישהו יפגיש בינינו"
(מילים: דיקלה, לחן: דיקלה ועידו אוחיון)
והשיר השני בכלל בערבית וכתב אותו הדוד של דודו טסה, סאלח אל־כוויתי. הנה הוא, בתרגומו לעברית:
"הא לך לבי
התמוסס והתבקע,
יבב והיאנח
על זו שעזבה אותך כך
אַת המושלמת, האהובה על רבים
עכשיו כולם נמים
ומי את לבי ירדים?
כמו גשמי חורף
ירדו דמעותי
ולבי בוער
מן האש בצלעותי"
(סאלח אל־כוויתי)
הדרמה הכאובה והמרוסנת של דיקלה מול הדרמטיות הזועקת של נינט. שתי זמרות נפלאות שמבצעות שני שירים שצרוב בהם הצופן הגנטי התרבותי של הזמן והמקום.
דיקלה. צילום: זוהר רון
חשוב להקשיב לדודו טסה עם הכוויתים שלו ונינט טייב וחשוב להקשיב לדיקלה. להקשיב לאלבומים השלמים והמלאים של טסה ודיקלה. כי מלבד העובדה שמדובר בתקליטים מעולים, יש בהם סגירת מעגל ויותר מזה - הוכחה לעשרות אלפי מאזינים החולמים לכתוב ולשיר בעתיד, שאפשר לעשות את זה נכון, עם רגש אמיתי ולא מניפולטיבי, בטעם מוזיקלי טוב ובביצוע מלא התכוונות וכנות.
שני שירי השנה הם לא רק דו–קיום יהודי־ערבי מופתי בתוך הזמר הישראלי החדש, הם גם יהלומים זוהרים ומנצנצים כשלעצמם.
דיקלה דורי ידועה בשמה הפרטי בלבד. היא בת 42, נולדה וגדלה בבאר שבע במשפחה מסורתית ממוצא מצרי–עיראקי. יצירתה מושפעת ממוזיקה ערבית ששמעה בבית הוריה, במיוחד מאום כולתום ומפריד אל–אטרש. אלבומיה משלבים מוזיקה ערבית עם מוזיקת פופ. דיקלה מתוארת כשילוב של אום כולתום, ריטה ומדונה וכדיווה של הרוק העברי–ערבי.
נינט טייב ידועה ומוכרת גם בשמה הפרטי נינט. היא בת 32, גדלה והתחנכה בקריית גת. החלה לעסוק בזמרה כבר בגיל צעיר, כשהופיעה באירועים משפחתיים, בטקסים עירוניים ובמקהלת בית הספר "רוגוזין" בעירה. בגיל 15 זכתה בתחרות ה"פזמונוער" בקריית גת עם ביצוע לשיר "Hero" של מריה קארי. בצבא שירתה טייב בחיל ההנדסה כמש"קית תחזוקה, ואף שרה את המנון החיל החדש.
בשנת 2000 הוציא דיקלה את תקליט הבכורה שלה, “אהבה מוזיקה", שזכה להצלחה כבירה.
בשנת 2000 זכתה נינט במקום הראשון בתחרות הכישרונות הצעירים של הטלוויזיה החינוכית, "קולות וצלילים". בשנה הראשונה של המילניום החדש פרצו שתי הנשים הצעירות מהדרום, באר שבע וקריית גת, אל קריירה מצליחה בתוך המוזיקה הישראלית של המאה החדשה.
נינט טייב. צילום: רפי דלויה
דודו טסה, לעומת זאת, נולד ב–1977 בשכונת התקווה בתל אביב. בשנת 2000 הוציא את אלבומו השני, "יותר ברור", שנמכר בעותקים בודדים. אבל המעגלים נסגרים. 2015 היא השנה שבה, איכשהו, הקל מתאזן עם הכבד, המיינסטרים עם האלטרנטיב, והדברים תופסים את מקומם, כולל הדיון הוותיק על פריפריה מול מרכז.
שיר על כביש, רחוב, דרך שהיא דרך השלום, שיר פרידה בערבית, שהוא בכלל שיר ישן ונגאל בידי דודו טסה, ושיר פרידה קורע לב של דיקלה.
תוסיפו לזה את העובדה שהשנה, לראשונה, יצאו על גבי שלושה תקליטים שלושת אלבומיו של זהר ארגוב, ותחשבו על זה, על העובדה הסמלית שנינט טייב זכתה בתחרות “כוכב נולד" הראשונה בזכות חידוש פנטסטי ל"ים של דמעות" (וקיבלה מחצית מקולות הבוחרים).
שירי השנה הם מקור להשראה, להשפעה, לגאווה. יש בהם נשמה, פופ מוצלח במידה ודו–קיום לשוני וסגנוני, שתי נשים (דיקלה ונינט) ושני גברים (דודו טסה ופאר טסי) ותראו את ניצחונה המוחלט של הפריפריה על המרכז השנה, את הגברים החדשים (טסה וטסי) ואת הנשים העוצמתיות.
אם המודלים לחיקוי לזמן הקרוב יהיו “ואם פרידה" והשיר המעולה של דודו טסה, נינט טייב והכוויתים, אפשר יהיה להגיד בוודאות שקפצנו, סוף כל סוף, שלב באבולוציה של הזמר המזרחי הים תיכוני. השער נפתח, מוטת הכנפיים של הזמר העברי נפרשת ונמתחת ועכשיו אפשר לראות באמת למרחקים.
שלום חנוך הוציא תקליט חדש השנה, גידי גוב הוציא תקליט חדש השנה, אבל שני ה–שירים של השנה לקוחים מאלבומים שפועלים באזורים אחרים של היצירה הישראלית. שתהיה לכולנו שנה טובה ושירים טובים.