דרכם של אילק סהלו ואורי אלמו, הידועים גם כ"קפה שחור חזק", לבמות הגדולות בארץ - כמו זאת שהייתה ב"בום בוקס" – הייתה רצופת מכשולים, אבל הם לא מעוניינים להכביר על כך מילים.

כשאני מציינת ששכונת ילדותם, נורדאו בנתניה, נחשבת שכונה קשה, הם מתקנים אותי כמעט מיד: "זאת שכונה ככל השכונות, עם בלוקים ואנשים ממעמד הביניים. אנחנו לא אוהבים להגיד שזאת שכונה קשה, כי הילדות שלנו הייתה מאושרת ולא היה חסר לנו כלום".

הם גדלו יחד - בני דודים צמודים שרק שנתיים מפרידות ביניהם, אלמו בן 23 וסהלו בן 25. מוזיקה הם עושים בתשע השנים האחרונות. "סלקום עשו בשכונה פרויקט לעידוד מוזיקה והקימו אולפן הקלטות שנקרא 'קפה לנוער'", מספר אלמו. "היינו במקום הנכון בזמן הנכון. במקום להסתובב סתם ברחובות, עשינו את הדבר שאנחנו הכי אוהבים לעשות".

מאותו אולפן הגיע גם שם הלהקה - שבתחילת דרכה הייתה מורכבת מארבעה חברים, אחד חזר בתשובה והרביעי הלך לנגן בשדות זרים – "קפה על שם האולפן, שחור כי אנחנו שחורים. והחזק? תבינו לבד".

"רק לעלות", השיר הראשון שהעלו לרשת והוביל לפריצה הגדולה, רשם מעל שני מיליון צפיות ביו־טיוב. "אנחנו שמחים שאנחנו חיים בעידן שלא צריך תקשורת כדי למלא הופעות בקהל, ואנחנו יכולים להגיע לכל בית, ולא דרך הטלוויזיה", אומר סהלו. "אם פעם, בתור ילד, כשהייתי רוצה לשמוע שיר הייתי יושב מול הטלוויזיה ומחכה, היום אני יושב מול המחשב ובוחר לעצמי את הפלייליסט. זה כל היופי". 



"החיים לא צפויים". צמד "קפה שחור חזק". צילום: יח"צ

למרות מספר הצפיות האדיר, לחשיפה התקשורתית הגיעו השניים רק כש"יהיה בסדר" נכנס לפלייליסט של גלגלצ: "בשטח הכירו אותנו במשך שנים, ובכתבות שהיו עד עכשיו שאלו איך לא הכירו אותנו עם למעלה ממיליון צפיות. שלושה חודשים אחרי ש'יהיה בסדר' נכנס לגלגלצ, הוא היה במקום הראשון בפלייליסט. האחרון שעשה את זה בהיפ הופ הישראלי היה קוואמי, וזה היה לפני עשר שנים. אז מדובר בהישג לא קטן מבחינת הז'אנר".

השיר שלכם השתלב עם פרוץ המחאה של יוצאי אתיופיה.
"אלוהים תכנן הכל. שלחנו את השיר לגלגלצ שלושה חודשים לפני שהאלבום היה אמור לצאת, וארבעה חודשים לפני ההשקה שנקבעה בבארבי. שבוע לפני שהמחאה פרצה השיר נכנס למצעד, ושבוע אחרי שהיא פרצה הוא הגיע לפסגת המצעד. אבל למרות שזה לא היה מתוכנן, כמובן, אנשים לקחו את זה כשיר דגל שנושא את המחאה. זה פשוט קרה ביחד. צירוף מקרים אחד גדול, וזה בא לטובה: בשבילנו ובשביל המחאה. ואם אנשים מסתכלים על זה כשיר דגל, אז מה טוב, שיעיר את תשומת לבם של האנשים ושיעורר את המודעות שלהם, כי המחאה הייתה של כלל האנשים".

הייתה?
"לא, היא עדיין".

אתם מרגישים שנקודת הפתיחה שלכם הייתה קשה יותר בגלל המוצא שלכם?
אלמו: "אנחנו ישראלים ממוצא אתיופי. זה כל כך פשוט. נולדתי פה ולא רואה את עצמי אתיופי במנטליות. אני נהנה משני העולמות, כשבשורה התחתונה אני ישראלי. אם היה לנו מבטא, למשל, זה אולי היה יותר מוקצן או מוחצן".

איזה שיר שלכם אתם הכי אוהבים?
סהלו: "למרות שכולם ילדינו, יש לנו מקום בלב ל'רק לעלות', שיר הנושא של האלבום שלנו. השיר הוא המסר שלנו והוא אימפקט לכל התהליך והדרך שעברנו".
אלמו: "אנחנו מרגישים שהיום המוזיקה שלנו יותר אמיתית: פעם היו כותבים ומלחינים לנו, וכיום אנחנו מתעקשים לכתוב ולהלחין לבד. אנחנו באים לידי ביטוי בעצמנו באמת. אי אפשר להגיד שחשבנו וציפינו את מה שיקרה. החיים לא צפויים. ועדיין, דבר אחד לא השתנה, וזו האמונה. גם עכשיו, כשאנחנו בחוץ ומכירים אותנו, זה לא אומר שהשגנו את מה שרצינו ועכשיו אנחנו עוצרים. להפך, זאת רק ההתחלה ורק קצה הקרחון".