"לצערי אנחנו חיים בעידן של פילוג, שנאה וכעס, ובדרך אנחנו שוכחים שבעצם כולנו באותו הצד, אוהבים את אותה הארץ ורוצים שיהיה כאן טוב. מוזיקה בשבילי היא אחת הדרכים להפיץ בשורה של אופטימיות וקריאה לאחדות".



את הדברים הללו - שיש מי שלבם יתרחב לשומעם, ויש שיגידו עליהם שהם נאיביים – אומרת הזמרת והיוצרת אפרת דהן, שהוציאה לאחרונה את הסינגל "לאור", ובעבר אף התמודדה על מקום בנבחרת "דה ווייס".



"אם תביט אל הים/ תראה שביל מנצנץ מכאן עד הירח/ אתה נזכר לאן אתה שייך/ לא משנה כמה חשוך יהיה/ אנחנו בני אדם/ תמיד נחפש את האור", היא כותבת בשירה היפה ומסבירה: "אני מוכרחה להאמין שיש אור בקצה המנהרה. זאת האפשרות היחידה מבחינתי. לילה אחד בהיתי בכוכבים וחשבתי שהחושך יותר גדול מהכל, אבל העין, משום מה, דווקא נמשכת לכוכבים ולאור. זה מתחבר לאמונה שלי שבבסיס כולנו אנשים טובים. השיר נולד בלילה ההוא".



לא הרבה אמנים מוכנים להשמיע את דעותיהם על המצב במדינה. מה את אומרת על זה?


"מאז ומעולם אני חושבת שמי שבוחר להגיד את האמת שלו הוא אדם אמיץ. זה לא רק עכשיו, לא רק אמנים ולא רק בארץ. לדעתי חשוב לאפשר לאמיצים האלה להתבטא, גם אם דעותיהם שונות משלנו. מקווה מאוד שאני מצליחה להעביר את המסרים שלי דרך המוזיקה שלי".



"לאור", הסינגל החדש של דהן, הוא סנונית ראשונה בדרך לאלבום בכורה של היוצרת בת ה־36. "רוב חיי הבוגרים חיפשתי דרכים להתרחק מהבית ומהשורשים", היא מודה. "חיפשתי את עצמי ב־R&B, בבלוז וב־Fאנק מכיוון שחשבתי שזו הזהות שלי. לקח לי כמה שנים טובות להבין שאין זהות בלי שורשים. ההורים שלי מלבנון ומרוקו והאתניות היא חלק ממני, לצד כל ההשפעות האחרות. האלבום הזה, במובן מסוים, הוא בשבילי חזרה הביתה".



כדי לממן את האלבום, "שכמו כל יצירה, זקוק למימון ולכן אפנה לכל דרך אפשרית כדי לגרום לזה לקרות", וגם כדי להתפרנס כמובן - עובדת דהן ב־15 השנים האחרונות כתקליטנית בחתונות ובאירועים. "קשה להתפרנס מיצירת מוזיקה לבד, אם כי לא בלתי אפשרי", היא מסבירה. "זה התחיל מאהבה גדולה שלי למוזיקה ומהצורך הכמעט מולד שלי להופיע על במות. הכיף הכי גדול בעבודה הזאת זה לשמח ולראות מאות אנשים משתחררים, שרים, שמחים ומחוברים. לא תמיד. לצערי היו גם חתונות ששני הצדדים רבו בחתונה על הקינוח, על הצ׳קים וגם על המוזיקה. כנראה שקשה לרצות את כל עם ישראל".



איך זה בשביל מוזיקאית ויוצרת כמוך להשמיע שירים של אחרים?


"יותר מהכל זה מזמין אותי בכל פעם לחזור ליצירה שלי ולבחון אותה, לאור כל שפע המוזיקה שיש בארץ ובעולם".



דהן, ילידת חיפה, שלישית מתוך ארבע בנות, נמשכה מגיל צעיר לעמוד על במות ולהופיע. את האישור לכך שהיא ראויה קיבלה כשהתקבלה ללהקה צבאית. "אז קיבלתי אישור מבחינתי שזה אמיתי ומעשי, ואני לא סתם חולמת על משהו שאין לי צ'אנס והוא רחוק ממני", היא אומרת. "בשנים האחרונות אני מנהלת מוזיקלית של מועדון מוזיקה בכפר סבא. אני רוצה לתת לחבר'ה הצעירים והמוכשרים האלה בית, שבו הם עובדים על פיתוח קול, כתיבה, הלחנה, הפקה ועוד. אם אחד מהם יעז ללכת עד הסוף עם החלום שלו, עשיתי את שלי".



לאחר שסיימת את חלקך בתוכנית "דה ווייס" התראיינת ואמרת "נועדתי לדרך של ייסורים". את עדיין מאמינה בזה?


"אני בן אדם רגיש ויש גם כאב בחיים שלי. לפעמים הכאב הזה הוא מנוע ליצירתיות, ולפעמים הוא סתם תוקע. אני מניחה שהדרך הנכונה היא איפשהו באמצע: דבש ועוקץ. היו שנים שכל הזמן חיפשתי קיצורי דרך. היום אני מבינה שאין קיצורי דרך בהתפתחות. כל תנועה דורשת את זמנה הנכון".