לפני שלוש שנים הוא עוד הופיע בפסטיגל ובמופע מחווה עם דנה פרידר לזכרו של עוזי חיטמן, אבל לאלבום השני שלו, שיצא בשנה שעברה, כבר קרא הראפר E-Z (ארז שרון) "לא לילדים". עכשיו הוא מוציא שיר חדש, "בקרוב אצלך". וכן, הוא עוסק בדיוק באותה הברכה המאוסה.



"שואלים אותי אם זה ניסיון לכוון לקהל שונה", אומר שרון בן ה־28. "אבל לאורך כל הקריירה שלי, עוד מהזמן שכתבתי על בית ספר ומרד הנעורים, אני מתאים את עצמי למי שאני. לא לקהל".



בגילך כבר מנדנדים לך להתחתן?
"אני הצעיר במשפחה. אחי ואחותי כבר התחתנו. לסבתא שלי, כפרה עליה, זה מאוד חשוב. היא כל הזמן אומרת שהיא רוצה להיות בחתונה שלי, ואני רוצה להגשים לה את החלום, אפילו משהו פיקטיבי".



יש לך זוגיות עכשיו?
"יש חברה וזה טרי, רק שלושה חודשים. היא שמעה את השיר בפעם הראשונה שנפגשנו. אולי לא היה חכם כל כך להשמיע לה את זה, אבל זה לא הרס. היא באה לצילומים ופרגנה".



"לא לילדים". E-Z (שני מימין) והלהקה צילום: יח"צ
"לא לילדים". E-Z (שני מימין) והלהקה צילום: יח"צ



35 מיליון צפיות

בימים אלה הוא נמצא בסיבוב הופעות קצוב בזמן. מופע נגנים חשמלי, עוד שלב בדרך להתפתחות המקצועית של מי שעד לא מזמן היה מגיע להופעות רק עם די־ג'יי. "זה משהו שהתחלתי בו רק לפני חצי שנה", הוא מספר. "רציתי מאוד את ההופעות עם הנגנים, הנסיעות המשותפות בוואן, לעבוד על שירים בדרך להופעה בראש פינה. אני נמצא עכשיו במקום שאני נהנה להיות בו".



והקהל הולך שבי אחריו: הסינגל החדש זכה ליותר מחצי מיליון צפיות, בדף הפייסבוק שלו יש למעלה מ־140 אלף עוקבים, וסך הצפיות בערוץ היוטיוב שלו חצה את ה־35 מיליון. ולחשוב שפעם הוא היה מתבאס כששירים שלו לא חצו את הרף של פלייליסט גלגלצ. "קרה שלא שלחתי סינגלים, כדי שלא אתאכזב", הוא מודה. "השקעתי בסינגלים יותר מדי כסף שלא קרה איתו שום דבר, וחשבתי שכדאי שאעלה שירים ליוטיוב, והם יביאו לי אותה כמות האזנות, אם לא יותר".



וכשהשיר "לא הכל מן אללה" הצליח להיכנס לפלייליסט ואפילו כיכב במצעד, שמחת?
"כשהשיר הגיע למקום הראשון, לא הייתי בהיי מטורף. מאוד נחמד לקבל את האישור, אבל אני נאמן לקהל שלי. במקום מסוים גלגלצ שינו גישה, אם פעם הם היו מחליטים לפי הטעם המוזיקלי של העורכים, היום יש יותר פרמטרים שלפיהם הם בוחנים, בין היתר גם ההצלחה בשטח. יש לי לא מעט ויכוחים עם היחצנית, אם לתת בלעדיות על השירים החדשים לכל מיני גופי תקשורת, אבל אני תמיד מגיע לאותה מסקנה: אני נותן בלעדיות לקבוצה שלי בפייסבוק, כי הם האנשים שמאפשרים לי לנהל קריירה כאמן".



עברת דרך ארוכה, אף שכיום יש אפשרויות חדשות לקיצורי דרך.
"ללכת דוך זה ללכת לתוכניות ריאליטי או לחתום בחברת תקליטים שתחליט בשבילך. כשאתה עושה דברים בדרך שלך ומקבל החלטות לפי האינטואיציה שלך, הקהל מקבל משהו אותנטי. לפעמים אני עושה טעויות וגם דברים שנראים לא כלכליים. למשל אם אני מחליט להוציא אלבום ליוטיוב לפני החנויות, אומרים לי שזה הדבר הכי לא כלכלי והכי מטופש. אבל הוויז'ן שלי הוא להפיץ את המוזיקה".



רוב האמנים אומרים שההופעות יותר רווחיות כלכלית ממכירת אלבומים.
"זה מה שמאפשר לנו להתקיים ולהתפתח. אצלי מדובר ב־80% מההכנסות. בתקופת הפסטיגל מכרתי יותר כובעים מאלבומים. איך זה קרה? הגעתי למסקנה שכובעים אי אפשר להוריד באינטרנט. בזמן החזרות לפסטיגל סיפרתי למנהלים שבפייסבוק כל הזמן שואלים אותי אם ימכרו כובעים בפסטיגל, והם חרגו ממנהגם. תוך חודש וחצי נמכרו שם למעלה מ־7,000 כובעים. זה היה רווחי עבורי יותר מההשתתפות בפסטיגל".



בתוכנת הצייר הפשוטה


בעקבות ההצלחה האדירה, הוא החל בשיתוף פעולה עם חברת האופנה TNT, ובחנויות הרשת נמכרו חולצות ממותגות שלו. "מה שהכי מצא חן בעיני, שזה היה לוגו שעיצבתי בגיל 15 בתוכנת הצייר הכי פשוטה", הוא אומר בחיוך.



הדרך של שרון אל הביט בוקס התחילה בנעוריו בנתניה, לאחר ששמע בלופים אלבום של ד"ר דרה ורצה גם. אחר כך הגיעו תחרויות הפריסטייל והמעריצים. ועדיין, אף שחלף כבר למעלה מעשור, בארץ זהו תחום נישתי מאוד. "לא כמו בארצות הברית, שזה המיינסטרים שבא מהשורשים. מוזיקה מזרחית תמיד תהיה יותר מיינסטרים בארץ, אבל עדיין יש קהל ומספיק מקום להמון אמנים, וכיף לראות שיש כל כך הרבה אנשים שעושים מוזיקה בסצנה".



אפשר להתבגר לתוך הראפ בארץ?
"למה לא? אם הייתי עובד בעבודה רגילה, לא הייתי יכול להגיע לאן שהגעתי מבחינה כספית. גם מבחינת הספק זה היה לוקח לי 40 שנה. אם יש לי וויז'ן, אני יכול להוציא אותו לפועל. זה כי מגיל צעיר ידעתי מה אני רוצה לעשות".



מוקי, שגם התחיל כראפר נשכני ובועט, שינה פאזה.
"את לא יכולה לצפות ממוקי להמשיך לעשות שופים בופים וקטעים. היום הוא חי בלהחליף חיתולים ולהכין סנדוויצ'ים בבוקר לילדים. מה יהיה איתי בהמשך? אני לא יודע מה יהיה איתי בעוד חצי שנה. כשנגיע לגשר נעבור אותו. אין חוקיות ולשמחתי אף אחד לא מכתיב לי איזו מוזיקה אעשה בעוד חמש שנים, אם בכלל. אני לא מחויב, אלא נהנה לעשות. אולי בגיל 40 יעניין אותי לעשות משהו אחר".



אולי פוליטיקה? השירים שלך מלאים מחאה כלפי השלטון והממסד.
"אם יש משהו שאני יודע שלא אעשה, זה פוליטיקה, רק מהחשש שאהיה אחד מהמושחתים שיש פה. מוזיקה יכולה להביא שינוי יותר מפוליטיקאים ומחרחרי מלחמות כאלה ואחרים".



על מה אתה עובד כרגע?
"הוצאתי אלבום ביולי וזאת תקופת ביניים עבורי, שבה אני חושב לאיזה כיוון בא לי ללכת. יש לי אפשרות לעשות שיתופי פעולה עם מפיקים חדשים וגם אמנים, מהגדולים בארץ, וגם הצעות לכתוב עבור אחרים. אז כרגע אני בורר מה מעניין אותי ומה כדאי לי לעשות".



עוד פסטיגל?
"אני לא שולל, אבל זאת פחות השאיפה. בזמנו עשיתי להיטי נוער מקפיצים, וזה פחות מה שאני עובד עליו עכשיו". 



E-Z בסיבוב הופעות, 17.3, וונדר בר, חיפה; 21.4, יול, כפר סבא; 20.5, גרי, יהוד. על הבמה: רועי חן – תופים, תומר מש – בס, אייל לנזיני – תופים ומחשב, הדר לוי – גיטרות, שירה – רננה, ג'ובי - וויבז