כל בגלל פטר ורטהיימר, אומר המוזיקאי שאול בסר (34), שהוציא בימים אלה את אלבום הג'אז המעולה 2012 Fall. "פגשתי את פטר לראשונה כשניגן בהצגה שאבא שלי (גדליה בסר) ביים", מעיד בסר ג'וניור. "הוא הרשים אותי בחזותו, לא רק בנגינתו, והיה הראשון שדיבר איתי על ג'אז".



ורטהיימר, נשפן־על, הפך מעין מנטור של חובב המוזיקה הצעיר, והשניים סגרו לאחרונה מעגל. שנים אחרי השיחות הרבות ביניהם וההאזנה המשותפת לג'אז, כשבסר הלחין את המוזיקה להצגה "שעה של שקט", הוא הזמין את מנטור העבר שלו לנשוף להקלטת הפסקול של ההצגה.
בהשראת המנטור יצא בסר, מיד בתום שירותו הצבאי בלהקת הנח"ל, ללמוד ג'אז ב"ניו סקול" בניו יורק. "הגעתי לעיר שבוע לפני נפילת התאומים, והייתי בה מעל שש שנים", הוא משחזר. "מאוד אהבתי את העיר, אבל אף פעם לא הרגשתי שייך לשם".
 

ב־2012 חזר בסר לניו יורק כדי ליצור את אלבומו עם המתופף זיו רביץ כמפיק. "בין לבין הוא שמע דברים שהלחנתי ודרבן אותי להיכנס איתו לאולפן", מוסיף בסר. "מבחינתי היה ברור שאם לעשות אלבום ג'אז, אז רק בניו יורק, אולי מתוך צורך לסגור משהו עם העיר הזאת, כשברקע ההשפעות שלי ממוזיקה ישראלית".
 
של מי בעיקר?
"של יוני רכטר, מי שהלחין את המוזיקה להצגות 'נפש יהודי' ו'גטו', שביים אבי בתיאטרון חיפה. הושפעתי ממנו חזק כבר בגיל צעיר".
 
אם היית מקליט את האלבום בארץ, הוא היה יוצא שונה?
"מבחינתי – כן. בארץ אני מתפזר בין סוגי מוזיקה שונים, וספק אם הייתי מגיע בה מפוקס להקלטות האלבום הזה".
 
הקלטת את האלבום ב־2012. מדוע הוא יוצא רק עכשיו?
"לקח לי זמן לספוג את הדברים. עברתי עם העניין טלטלות כי יש לי המון יראת כבוד כלפי הג'אז. מי שלא הרפתה זו אשתי, לירון, שעודדה אותי כל הזמן להוציא את האלבום".
 
כמו לא מעט אמנים לאחרונה, נעזר בסר באתר הדסטארט להוצאת אלבומו. כשהוא נשאל אם לא היה פשוט יותר לגייס למטרה זו את הוריו, לאורה ריבלין וגדליה בסר, הוא משיב נחרצות: "זה משהו שהייתי צריך לעשות לבד".
 
כבנם של ריבלין ובסר, צמד אושיות תיאטרון עתיר נפח, גדל בסר ג'וניור בתיאטרון חיפה: "חוויה טובה בסך הכל, למרות שראיתי גם הצגות לא הכי מומלצות לילדים קטנים". "הכי מפחיד היה כשהתיאטרון הציג ב־88' את הצגת 'סינדרום ירושלים'", מציין בסר. "היו הפגנות נגד ההצגה ומצאתי את עצמי חושש להורים שלי".
 
חשבת מתישהו להיות שחקן כמותם?
"לא, אם כי בגיל 10 שיחקתי את הבן של אמא שלי בסרט קצר שביים חורחה גורביץ'. העדפתי מוזיקה, ומגיל מאוד צעיר אני עם הפסנתר. אחר כך בא עניין ההלחנה וכבר בתקופת התיכון הלחנתי מוזיקה להצגות שהועלו בפסטיבל עכו".
 
בסיפורו של בסר משתלב שם מפתיע: "כשחזרתי ב־2007 מניו יורק ובאתי ללוות את נתן סלור בפסטיבל הפסנתר, הכרתי במופע שלו את אהובה עוזרי, ומאז היא ואני משתפים פעולה. מההתחלה הרגשנו שקורה משהו טוב בחיבור שלנו. מהר מאוד היא שאלה אותי אם אני יודע להפיק אלבום. למרות שלא היה לי ניסיון, השבתי בחיוב והשאר היסטוריה. היום אהובה היא החברה הכי טובה שלי, אחרי אשתי".
 
בסר מקפץ בין הסגנונות. לצד עוזרי, הוא מנגן, בין השאר, בהופעותיהם של שולי רנד, ערן צור ודיקלה - שאיתה גם הלחין את המוזיקה לסרט "גט" של שלומי ורונית אלקבץ. "אני משתדל לעבוד עם אנשים שהם מאוד טובים במה שהם עושים, ואני יכול ללמוד מהם", הוא אומר. "עם זאת, בכל מקרה אני נשאר אני ולא משתנה במעבר מהפקה להפקה".
 
אולי תגלה איך מלחינים את עמוס עוז?
"אחרי שחזרתי מניו יורק בפעם הראשונה, פרופ' נסים קלדרון גייס אותי להלחנת חומר של עמוס עוז מספרו 'אותו הים', למופע בלבונטין 7. ב'אותו הים' יש שירים. גם בפרוזה בספר יש הרבה קצב. אני גאה בפרויקט הזה, שעמוס עוז כיבד אותו בנוכחותו".